מיימוני,
בתחלת תקופת הראשונים הרבנים היו מלמדים ומסבירים את הגמרא לתלמידיהם והתלמידים היו כותבים את פירושי רבותיהם בקונטרסים. רש"י לקח את הקונטרסים שחיבר ע"פי תורת רבותיו, הוסיף את פירושיו, הגיה ותיקן ואיזן אותם, כך שהתקבל פירוש שאיפשר לכל אדם ללמוד גמרא, בדור בו רק מעטים היו מסוגלים ללמוד ולהבין גמרא.
כתבו בני הגר"א בהקדמה לשלחן ערוך אורח חיים על הוראת הגר"א: "אחר הזהיר על דרכי העיון בתלמוד, ולעיין היטב בפי' רש"י כי הם נכוחים מאד למבין ובחידושי בעלי התוספות ז"ל, מתנאיה שיהיה ישר העיון, שונא רב הקושיות, מודה על האמת אפילו מפי תינוקות של בית רבן, וכל חפציו מדרך השכל לא ישוו נגד האמת כי אז יצליח וישכיל בלמודיו"
בתוניס (וכנראה גם במרוקו ואולי בעוד מקומות) היו לומדים גמרא ללא מפרשים ואח"כ לומדים גמרא רק עם פירוש רש"י לבחון האם למדו כראוי את הגמרא, וזה נקרא השיטה התוניסאית, כי במקומות אחרים למדו גם את התוספות או עוד מפרשים.
לענ"ד רצוי ללמוד גמרא (בקיאות) ללא מפרשים וכאשר לא מבינים משהו, אזי ללמוד את פירוש רש"י ואם עדיין הדברים לא ברורים את פירוש רבינו חננאל ו/או את פירוש המהרש"א. אם יש דברים קשים להבנה, לא להתעכב יותר מדי, כי בד"כ חוסר ההבנה נובע מהיעדר בקיאות במסכתות אחרות. אם יש בעיות בהבנת הלשון הארמית, לעיין בפירוש רש"י ובערוך.
פעם רבי שמואל רוזובסקי ישב בישיבה ולמד גמרא, והגיע הרב שך, קם רבי שמואל לקראתו ואמר לו: אין לכם מושג איזו מתיקות, אלו השעות הכי מתוקות שיש לי במשך השבוע, שאני יכול ללמוד גמרא עם רש"י דף אחרי דף, בלי עול להכין שיעור, בלי מערכות, אלא לגרוס בשופי דף אחרי דף, זה המתיקות הכי גדולה. אמר לו הרב שך: ואני עושה את זה בלי רש"י, לומד ולומד...
בעלבעמיו,
אינני יודע אם המעשה התרחש בברדישטוב, ומכל מקום משתמע שרבי לוי יצחק ידע לשון צרפתית עתיקה, כנראה למד אותה מפירוש רש"י.
תוקן על ידי מם80 ב- 06/08/2014 13:05:24
 |
|
|
