|
|
| נשלח ב-12/12/2011 22:35 |
 |
| |
תנסה פעם עם חבריך להעביר מסר לימודי מאוזן לאוזן, ותגלה להפתעתך כי כבר לאחר עשרה העברות המסר ישתבש- צאה ולמד באלפי שנים.
את הניסוי הזה עשינו בישיבה לפני הרבה זמן,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2011 22:50 |
|
| |
לכן אמר רבי מנא: כי לא דבר ריק הוא מכם, ואם הוא ריק מכם למה? שאין אתם יגעים בו. אמר רבי יוחנן: כל אותן ארבעים יום שעשה משה בהר היה לומד תורה ומשכחה, ובסוף ניתנה לו במתנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2011 22:54 |
|
| |
ירוחםשמ
לא הסברת לי איך הותר האיסור ללמוד חכמת יוונית ולקרוא בספרים חיצוניים. או למה לא מפריע לך שעוברים על איסור זה בפרהסיה ובכוונה תחילה, בגבהות לב, בקשיות עורף ובמצח נחושה.
מה גם שבניגוד לסיפורי הבהמות הדקות והתרנגולות, כאן ההיתר מנוגד לרוח החוק, מה שהשתנה הוא פרופר הערכים של אנשים - מה שבעיני חז"ל הוא איסור חמור והעושה זאת ארור, בעיני הרמב"ם הוא מטרת הכל, מצוַת-על, שכל התורה המוכרת לנו לא ניתנה אלא כ'לחם ושעשועים' להמון הטיפש שאינו מסוגל ללמוד חכמה יוונית. למה? ככה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2011 23:28 |
|
| |
הנוכח
אם עדיין לא הבנת, אני מנסה להוכיח כי אין הגיון בהתרת האסורים המפורשים, ובאיסור דברים לא מפורשים והגיונים.
אמרי אינשי- הלכה היא איך שבא לי.
לענ"ד חכמה יונית לא נאסרה אלא לשעתה, כשם שהספרים החיצונים לא נאסרו אלא לשעתם.
עם ישראל קיבל מהחכמה היונית הרבה מאד, החל ממילים בעלי משמעות דתית ובשפה מדוברת בזמנה. הירושלמי רובה מילים יווניות. את בתי הספר הרי הנהיגו רק לאחר שראו כי היוונים הקימו את הסקולות. עד אז זה לא היה בעמנו עם הספר.
חכמנו ידעו חכמה יוונית- תרגום השבעים הויכוחים עם הפילוסופים, חלק תרצו בדע שתשיב לאפיקורס וכו' היריעה רחבה מאד.
הספרים החיצונים נאסרו רק לקרא בהם כבסיפרי קודש. הגמראה מלאה בציטוטים מבן סירא ואחרים,
כשמשה רבנו שבר את הלוחות- היו שרצו לאסוף את השברים- חלקם קיבלו רק את הלא.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2011 00:18 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | | הנוכח
אם עדיין לא הבנת, אני מנסה להוכיח כי אין הגיון בהתרת האסורים המפורשים, ובאיסור דברים לא מפורשים והגיונים.
על מה אתה מתרעם? שלא התירו הכל? או שאסרו את המותר והתירו את האסור (מעדיף איסור על חכמה יוונית וקטניות מותרות?)?
אמרי אינשי- הלכה היא איך שבא לי.
לענ"ד חכמה יונית לא נאסרה אלא לשעתה, כשם שהספרים החיצונים לא נאסרו אלא לשעתם.
אז אולי גם איסור גידול העיזים נאסר רק לשעתו. וגם האיסור לאכול בשר בחלב יחדיו ללא בישול.
ומה יכול להיות ההסבר לכך שחכמה יוונית נאסרה רק לשעתה? למה לשעתה, ולמה לא לעולם? בכל אופן מתקופת הורקנוס ואריסטובלוס במאה הראשונה לפנה"ס (או טיטוס, במאה הראשונה לספירה, עיי"ש בתוס'), ועד לחתימת התלמוד - אף אחד לא העלה בדעתו שהתקנה בטלה.
עם ישראל קיבל מהחכמה היונית הרבה מאד, החל ממילים בעלי משמעות דתית ובשפה מדוברת בזמנה. הירושלמי רובה מילים יווניות. הגמרא (בבא קמא פב:-פג. ועוד) שואלת זאת, ועונה: לשון יוונית לחוד, חכמת יוונית לחוד. את בתי הספר הרי הנהיגו רק לאחר שראו כי היוונים הקימו את הסקולות. עד אז זה לא היה בעמנו עם הספר. אדרבה, הרי אז הם בוודאי ידעו את זה, ולמרות זאת גזרו, אז מי אתה שתדע יותר מהם?
חכמנו ידעו חכמה יוונית- תרגום השבעים הם כנראה לא הכירו את זה שלפנינו. השינויים המובאים במגילה ט. אינם השינויים שמופיעים בתרגום השבעים שבידינו. הסיפור שם הוא אולי אגדה שמטרתה (ניחוש שלי) להקדים רפואה למכה ולהצביע על נקודות תורפה ועל פשרן 'האמיתי' ("מילתא גנאה דאית בך - קדים אמרה". בבא קמא צב:) - ולתמיכה יעמדו המספרים הטיפולוגיים '72' זקנים (שכביכול כתבו כל אחד את כל התורה, כל אחד בחדר נפרד. בשביל מה צריך דבר כזה? אם כי יש לציין שהמספר הזה מופיע בגירסה הרבה יותר קדומה של הסיפור, איגרת אריסטיאס) ו '13' שינויים. הויכוחים עם הפילוסופים, כנ"ל, אתה באמת חושב שפילוסופים יוונים כילו את זמנם בוויכוחים מסוג 'תבנה לי בניין באוויר'-'תביא לי לשם טיט'? אלו אגדות, סיפורי עם, אולי אלגוריות חלק תרצו בדע שתשיב לאפיקורס וכו' היריעה רחבה מאד.
הספרים החיצונים נאסרו רק לקרא בהם כבסיפרי קודש. הגמראה מלאה בציטוטים מבן סירא ואחרים, אני מדבר על מה שקרוי 'ספרי מינים'
כשמשה רבנו שבר את הלוחות- היו שרצו לאסוף את השברים- חלקם קיבלו רק את הלא. |
|
בקיצור האיסור הזה שנפרץ נראה לי קצת יותר חמור, ומהותי, מהעזים בהתנחלות זו או אחרת.
אלא מה?
הכל פסיכולוגיה/סוציולוגיה. והדת משתנה - הרפורמות של אתמול הן השמרנות של מחר, הרפורמים של אתמול הם האורתודוקסים של מחר, האתאיסט של אתמול הוא המאמין של מחר (הידעתם שבמקור המילה א-תיאוס ἄθεος הופנתה כלפי היהודים והנוצרים הראשונים, שהאמינו באל אחד ו(יחסית) טרנסצדנטי?), מה שאתמול היה כפירה מעיד היום על הדיאלקטיקה של היהדות, ומה שאתמול היה אסור בתכלית האיסור - היום הוא קדוש.
הצעתי לעיל שתי סיבות על ההבדל בין עזים לקטניות בפסח, והן רלוונטיות גם לחכמה היווונית (ושם יש גם סיבות אחרות).
תוקן על ידי thepresent ב- 13/12/2011 00:29:41
|
|
|
|
|
