| נשלח ב-27/12/2011 13:31 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | (מעניין מה היה האליבי שלו לעובדה שאף בטן לא צבתה.. |
|
ייתכן
אם האפקט עובד לא צריך הליבי הרי בשביל זה צריך את האפקט\ההתרעה, ברגע שנתרבו הנואפים אין התרעה במילא לא בודקים במילא אין בטן שצבת,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 13:39 |
|
| |
מעניין להעלות זווית נוספת בנושא של היריקה.-
(אולי אפשר לפתוח אשכול בנושא:היריקה ביהדות.)
"ואם אביה ירק יירק בפניה" כלומר היריקה מוזכרת כבר בתורה.
מכאן נובעת היריקה ב"עלינו לשבח" והיריקה על כמרים העוברים לתומם בירושלים ועכשו היריקה על נעמה מרגוליס.
אגב האם באיסלאם או בנצרות קיים הרעיון הזה?
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=133084
- (תשובתו של רב בנושא יריקה בבית הכנסת)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 14:30 |
|
| |
ייתכן, תודה על ההסבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 15:11 |
|
| |
יתכן כתב,
בן עזאי אומר שאם אישה תלמד היא תדע שהסיבה שהמים לא "עובדים" היא לא משום שאין בכוחם לגלות את ערותה, אלא כי יש זכות כלשהי שתולה.
"שאם תשתה – תדע שהזכות תולה לה".
כך אני מבין את דבריו.
גם אני מבין כך את הדברים. ההבנה שהזכות המגינה על האשה היא זו העומדת לה בשל לימוד התורה. תפיסה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה התיאולוגית הכללית של חז"ל, לפיה חוטאים שהרבו לשנות בתורה מוגנים מפני עונש על חטאיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 16:21 |
|
| |
מה שעולה עם תפיסתם הכללית שתורה זה מעל הכל מה שמוביל באופן בלתי נמנע למסקנה שרבנים עדיפים מכהנים גדולים. חבל שבזמן אהרן הכהן לא ידעו את זה, אולי בקטע הזה
במדבר יז ט וַיְדַבֵּר יְהווָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. י הֵרֹמּוּ, מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַאֲכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע; וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם. יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם: כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהווָה, הֵחֵל הַנָּגֶף. יב וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם. יג וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה. יד וַיִּהְיוּ, הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף, וּשְׁבַע מֵאוֹת--מִלְּבַד הַמֵּתִים, עַל-דְּבַר-קֹרַח.
היה אפשר לחסוך בזמן ובמצרכים ובמקום קטורת ולרצות את האל עם איזה שטיקל תיירע טוב. הרי לפי המדרש הרבני, לפיו אלוהים כל הזמן עוסק בפלפולי תורה, נראה שלהביא לו קטורת פתאום זו ממש הטרדה... 'עושה תורתו קרעים קרעים ואסף רוח'
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 16:27 |
|
| |
מיימוני
אני לא מבין מה לא ברור.
לא טענתי שיש בספרי החוקה היהודית-רבנית הלכות הריגת רוכבי סוסים בשבת והלקאת עושי-אהבה בטבע, שעמדו לפני מי שביצע זאת בתקופת התנאים.
אדרבה, כל חלקלקותו של המדרון דכאן נובעת מכך שמדובר בהוראת שעה כדי לחזק תקנות חדשות שלא שערום אבותינו על ידי מועצגדה"ת או מועצחכה"ת (אז זה נקרא 'סנהדרין', מיוונית), ואין לדבר סוף. מחר יוחלט שכהוראת שעה יש לסקול מי שילך עם אשתו ברחוב יד ביד. (נשמע קיצוני? כך היה נשמע גם איסור רכיבת סוס בשבת ועשיית-אהבה בטבע בתקופה ההיא. לאחר ש2000 שנה יתרגלו לאיסורי יד ביד, גם 'דתיי רעננה' המתונים ביותר לא ירשו לעצמם יותר מכתיבת שם מלא של אשה בעיתונים לא פורמליים).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 19:18 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 19:27 |
|
| |
(ובהמשך לתגובה למיימוני -
במקרה של עמידה להצבעה, יוכלו הקיצונים פשוט למנוע מהמתונים להשתתף בכוח החרב, כמו במעשה של גזירת י"ח דבר - שלחלק מהדברים שם, בעיקר האחרונים, ה'קיצוניים', הייתה השפעה אדירה על עיצוב דמותה של היהדות)
תוקן על ידי thepresent ב- 27/12/2011 19:27:46
|
|
|
|
|