האם יש עתיד לקרבנות ? ולמה לא די בתפילה ?

בכל אופן בשובניזם שלך אתה חרדי פר אקסלאנס.

כשאשה מעזה להגיב וטענותיה צודקות יותר משלך לפי כל קנה מידה-אצלך זאת השפלה נוראית וכדי להתחמק ממנה אתה מחפש כוונות זדון .

(ולך אין בעיה לשלוח מישהו ללול. אז כנראה שמעולם לא התאימו יותר דברי חז"ל שכל הפוסל במומו פוסל.)

צענע 
בעל החיים שלפני הוא לא מציאות מופשטת אלא שאני מכיל אותו בחלק המופשט שבו ולכן מבחינתי בהקרבתו אין בו רצח ולא הדם הוא מה שחסר לי אלא מציאותיות של קרבת אלוקים
המציאות כיום הגיעה למצב שבו אדם יכול לחיות חיים שלמים מתוך דמיון ובלי שום קשר למציאות כמות שהיא
וזה כולל אנשים שמסוגלים להתייחס אליה כחלום וכעוד סוג של מדע בדיוני מצד אחד ומהצד השני זה אכן יכול לכלול גם ציבור חרדי שאיבד קצת את הרצף עם מה שהחיים עצמם מציעים לו
המציאות הזאת שאנשים יכולים לחיות חיים שלמים מתוך בועה לא מציאותית מציאות שבו הדמיון שהוא השליט יש בו סכנה עצומה על עצם קיום הדעת במציאות כיון שבמצב כזה הדבר היחיד שקובע הוא הדעה המקובלת בסביבה שבה האדם חי ואילו לו עצמו כיצור עצמאי אין אמירה כלל
 להבנתי מצב כזה יכול להוות רקע למציאות מחרידה שבה אנשים משכילים הסירו כל עכבה לרצוח אנשים רק כיון שבסביבה שלהם ניתן לזה לגיטימציה - דוגמה לדבר אפשר למצוא בגרמניה בזמן מלחמת העולם
ואת הנקודה הזאת הקרבנות באים להשיב להחזיר את האדם לקרבת ה' שהוא המקום שבו האדם מסוגל להתבדל בו להתבודד בה בעצמו כך שהוא חוזר אל המקום שבו הוא עומד יחידי ומכריע ובוחר באמת
כך שאכן סכנת הדמיון וקלות החיים אמורה לגרום לבסוף לשאיפה ציבורית ולרצון כללי לשוב ולהשיב ימים כקדם ולא מדובר כאן על מעשים שבכל יום אלא בעיקר על ידיעה במציאות קרבנות הציבור ופגישה מוחשית איתה בסך הכול שלוש פעמים בשנה בעלייה לרגל וכבר בזמן בית שני הדבר מתואר כדבר שמשפיע הרגשת קודש למשך כל החיים

וברמה האישית דווקא כאחד שראיית דם גורמת לי לעילפון בכל זאת אני חושב שדווקא זריקת דם יכולה ליצור התחדשות שיש בה ממש כיון שיש בה חזרה למקום קרוב יותר לחיים טבעיים לעומת המלאכותיות שהדמיון יכול ליצור ועל אף ובדווקא כיון שיש בה מימד מופשט יותר