דינוזאורוס,
השאלה היא אם יש קשר בין הדברים.
כידוע לך, המונח 'אתאיסט' שימש בכלל ככינוי גנאי ליהודים ולנוצרים הראשונים, על העדר אלוהות מוחשית בחייהם. הרעיון של אלוהים לא מוחשי נתפס לפגאנים כמו פנתאיזם, עולם שהוא האל = עולם ללא אל. יתכן שהיהדות תגיע לבסוף לקבל את האתאיזם של ימינו (הרי אלוהיו משולל התארים של הרמב"ם לא שונה בהרבה מהכוח הבסיסי על פי
TOE או הפוליתאיזם המקובל כיום של
ארבעת כוחות היסוד כמובן כל עוד נשמרת שלילת התארים שלו והוא יתעלה אינו אוהב בני אדם, כועס אם אינם עושים דברים ומרוצה מדברים אחרים), וחוץ מכל הסרחים העודפים שנלוו לרעיון היהוויסטי (אם הוא באמת היה כפי שהרמב"ם או און זית רוצים שנאמין), כמו שריפת חיות משק, נענוע ענפי דקל, בדיקת לבני נשים ע"י רבנים מזוקנים והפרדת מינים לפי מדרכות - לא יהיה פער בינם לבין אתאיסטים. כולם יבינו למשל
שתפילה אינה פרקטיקה משמעותית (ליד הערה 13) ותחושת הקשר שמרגיש אדם לאלוהים אינה שונה בהרבה מתחושת הקשר עם הדובר בטלוויזיה וכדומה - פסיכולוגיה גרידא.
