החלפת קרקעות - סחר חליפין וסחר יעיל
חלוקת הקרקעות בתורה לא היתה לגמרי בהגרלה - היא הביאה בחשבון, במידה מסויימת, גם את ההעדפות האישיות. כך למשל בני גד, ראובן וחצי מנשה קיבלו נחלה בעבה"י המזרחי לפי בקשתם, ובלי גורל.
אולם, אם מתחשבים בהעדפות בחלוקה הראשונית, מדוע לא להתחשב בהן גם אחר-כך?
לדוגמה, נניח שאדם מבני גד רוצה להתחיל לעבוד בהיי-טק, ולשם כך הוא רוצה לגור בגוש דן. מצד שני, ישנו בן דן הרוצה לעזוב את הכרך ולהפוך לרועה צאן בגלעד. מסתבר שיהיה מותר להם להחליף את הנחלות, כך שלא יצטרכו להחזיר אותן זה לזה ביובל. סוף סוף, כוונת התורה מתקיימת - לכל אחד תהיה נחלה אחת, "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה".
ומה קורה אם אותו בן-גד אינו מוצא בן-דן שרוצה להתחלף איתו, אבל הוא מוצא בן-נפתלי שרוצה לעבור לגור בנחלת גד, ובן-דן שרוצה לעבור לגור בנחלת נפתלי? במקרה זה ניתן לבצע החלפה משולשת, ושוב כולם יהיו מרוצים. אולם, למצוא שרשרת כזאת של החלפות זה כבר מסובך.
בנקודה זו, לפי האגדה, המציאו אבותינו את הכסף - כדי שיהיה להם אמצעי חליפין נוח, ולא יצטרכו לבנות שרשראות כאלו של סחר חליפין.
האם ניתן לפתח מערכת דומה בקרקעות, שתאפשר לאנשים להחליף נחלות בקלות, אך עדיין תשמור על העיקרון שלפיו בשנת היובל לכל אחד תהיה נחלה אחת?
 |
|
|
