[כרם,
לגבי "היתר" של דברים "שאיסורם מעיק" - א. לטענת ד"ר רוזנהק, הוא אינו מבקש להתיר דבר שהתורה עצמה לא התירה. את כמובן מוזמנת לא להסכים, אבל לא נראה לי ראוי להתעלם מן הטענות אותן מבקרים. ב. מאז ומעולם ההלכה ופוסקיה עמלו על התאמתה למציאות - גם (ואולי במיוחד) למציאות "אישית" בעייתית. יש לכך שיטות שונות, כולן לגיטימיות מבחינה הלכתית (הפשוטה שבהן, וגם התדירה ביותר היא למשל, לדייק במציאות הספציפית, ולהבין - לפעמים באופן יצירתי למדי - שהיא אינה זו אותה ההלכה אוסרת). ג. ההלכה לא קשורה ל"רצון ה'" (גם אם א-להים בכבודו ובעצמו יופיע בבית הדין, הוא יהווה רק קול אחד בהצבעה ובהחלט ייתכן שיוכרע ההיפך מדעתו - כפי שמספר התלמוד). היא קשורה מאוד לרצון החכמים שבכל דור, ולא פחות מכך - לרצון העם שבכל דור. אלה מנסים אולי בדרכם לקיים את "רצון ה'", אבל בסופו של דבר הם מחוייבים להמשכיות היהדות והעם היהודי, וזו מחייבת הכרה במציאות והתמודדות איתה (בכך, איני אומרת שיש חובה הלכתית דווקא לחתן כוהנים וגרושות, אבל יש בהחלט חובה הלכתית להתמודד עם מציאות - אם אכן יש כזו - בה לפתע יש מיליוני כוהנים שמתחתנים בפועל עם גרושות, ואולי עלול להיווצר מצב בו ח"ו כשיוקם ביהמ"ק במהרה בימינו לא יהיו מספיק אנשים שיוכלו לשרת בו...).]
 |
|
|