לומדתלומדות: התורה כסולם: לאן מוליכות המצוות, רמב"ן ועוד

לא מבין.אחדות עם מי עם הניבראים? אתה מאמין שאתה יש מאין או איזה גליד שגלד מהבורא?

אכן האדם אינו מציאות נסמכת בבחירתו, כלומר האלקים שבאדם. ודי בזה.

בדי בזה, לא נגיע לשום מקום. יש לך הסבר תביאהו,  ולא חבל על המילים. זכור מה הבאת מויטנגשטיין -'על מה שאי אפשר לדבר עליו צריך לשתוק',

לדרך אחרת, אכן האדם מוכרח בבחירתו, מכיוון שהאלקים שבו הוא שמכריח בחירתו ולא האדם שבו.

או קיי. אז אנחנו הזרוע הארוכה של אלוקים בעצמותו, ומנין לנו המודעות האישיית?

למה תאמר שאין משמעות לציור טוב מופשט אצל האדם? "טוב" זהו הציור, לא הנאה ונעימות. אין לך ציור כזה? [שאל את אפלטון, אולי יוכל להסביר לך.]

כי תנסה לתת ציור לטוב. מה הוא חוץ מהרגשת האי ורצון שתמיד נהיה בו. כתבתי כאן בקיצור, אבל חשבתי בזה הרבה, אין ציור לטוב, חוץ מהרצון לטוב.

עדיף שיהיה לטוב ולשאר המושגים אשכול לעצמם, כי מיתערבבים כאן כבר כל הענינים.

לא מבין.אחדות עם מי עם הניבראים? אתה מאמין שאתה יש מאין [לא, וכדעת המקובלים] או איזה גליד שגלד מהבורא? [לא בדיוק, כי מדובר כאן ב"לומדות" ולא במציאות.]

טוב, אז אנחנו לא באותו ראש ביכלל. צריך להתחיל את הוויכוח קודם על היסוד הזה. וצריך גם על זה אשכול ניפרד(אין מה לעשות כל רעיון או פרור מחשבה הוא עולם מלא), אם אנחנו גלדנו ממנו, מה היא העצמאות שלנו? אנחנו רק הוא בצורה אחרת, כולנו אלוהים שעבר מוטציא, ועשיתו ממש חלקים חלקים, אז אולי פשוט נוותר על המקור, ונחליט שאנחנו המקור(מה ההבדל בין מקור הנהיה פצצת מיצרר, למלא חלקים מפוזרים מקוריים).

מה מועיל לנו לחשוב שחוץ מאנחנו שזה למעשה האלוהים שעבר מוטציא נישאר עוד איזה חלק שלא עבר מוטציא וחלקי האלוהים(אנחנו) פונים לחלק המקורי(הוא). תישמע להפריח רעיונות מה הוא אלוהים אפשר בלי סוף, אני לא מקבל שום אלוהים אחר מלבד מציאות בלתי מישתנה ובלתי ניתפסת, על כול אלוהים אחר אני מוותר מלכתחילה, כי הוא לא מסביר כלום.

אם אתה רוצה שאני ידון על האלוהים שלך, אתה צריך לנסות לשכנע אותי שיש כזאת חיה. אם לא אין באפשרותי להתווכח על זה כלל, תביא ראיה ביכלל שיש אלוהים, ואז תביא ראיה מנין לך מה אנחנו ביחס אליו.אם אתה לא מקבל אפשריות של היבראות יש מאין(ואני מסכים איתך בחוסר ההבנה המוחלט בזה) אז תחליט שאין אלוהים ומה שאנחנו עכשיו תמיד היינו, בגילגולים של צורות מציאות מהעבר,שאין אנחנו מכירים כלל,

ועוד, שהרי הבחירה עצמה היא גם יש מאין,אם היא חופשיית לגמרי. ולמה את היש מאין הזה אתה כן מקבל?

אכן האדם אינו מציאות נסמכת בבחירתו, כלומר האלקים שבאדם. ודי בזה.

'ודי בזה' - ואין להרהר בזה יותר שמא יגיע ח"ו לידי כפירה בעיקר, או לעוון החמור יותר והוא 'קיצוץ בנטיעות' כידוע ליודעי ח"ן, בסוד 'שכל נטיעות שיצאו מימך יהיו כמותך'.

ועכשיו ברצינות. אם אתה מניח שאנחנו עלולים מהבורא,וגם שלבורא יש אפשרות בחירה מוחלטת. ורק אין לו אפשרות להוציא יש מאין. איך תסביר את מה שקורא איתנו. ולמה מגיע עונש או שכר למי שעושה טוב או רע? האם הבורא משחק עם עצמו? קצתו החליט שקצתו השיני יענש אם יעשה רע? ואולי ביכלל המקור הוא עושה רע בזה שברא אותנו. ודל מהכא שכר ועונש, האם מיסתבר לך שמיקצתו בחר לשלשל מיקצתו האחר? גם סתם כך שאלה איליך, האם הבורא יכול לבחור ברע, אם בחירתו חופשיית? ואם לא, כלומר הוא טוב בעצם, איך הוא הצליח להוציא מעצמו כ"כ הרבה רוע בעולם? בקיצור. החידה האלוהית לא בכיוון של הסבר בתפיסה שלך.

בדי בזה, לא נגיע לשום מקום. יש לך הסבר תביאהו,  ולא חבל על המילים. זכור מה הבאת מויטנגשטיין -'על מה שאי אפשר לדבר עליו צריך לשתוק',

[אני לא סובר כמו ויטגנשטיין ור' חיים שחסרון בהסברה הוא חסרון בהבנה, אלא שיש דברים שקשה להסביר עד הסוף, בפרט שאיני רוצה להסביר כאן עד הסוף. אם תרצה להבין תבין ואם לא תוכל לחלוק, אין מה לעשות. ואיני אומר קבלו דעתי, רק מצבי על כיוון מסויים שאפשר ללכת בו.]

או קיי, כולי עלמא מודו שעל דבר שלא נאמר אי אפשר להיתווכח, אז אנחנו לא יכולים להתווכח על דבריך, רק שתידע שדבר שלא בהגדרה, הוא פשוט איננו(מיבחינתך, אולי הוא קיים כמו עוד אלף דברים שאפילו לא יודעים עליהם כלום, הוא בגדר דמיון ורצון בעלמא.ולא הבנתי כלל מה הוא הכיוון,

לדרך אחרת, אכן האדם מוכרח בבחירתו, מכיוון שהאלקים שבו הוא שמכריח בחירתו ולא האדם שבו.

או קיי. אז אנחנו הזרוע הארוכה של אלוקים בעצמותו, ומנין לנו המודעות האישיית?
[המודעות העצמית עצמה הוא מושג אלקי ולא אנושי, זה שאנחנו מורגשים כנפרדים הוא כל הבעייה של עץ הדעת טוב ורע. יש דרך לחיות בעץ החיים, שם המודעות העצמית לא מפריע לאדם להיות הזרוע הארוכה של אלקים]

עיין לעיל על מילים שהם לא במושגיי ההיגיון שלי אני כלל לא נכנס, לא יודע מה הם ומי הם, אני יכול ללכת בהגדרים פשוטים להגיון האנושיי. על כל מה שחורג מהם, איני יכול לדבר מאומה, אולי בכלל כל המציאות היא באמת אחרת וכשתדע מה היא, תצחק מעצמך שחיפשת אלוהים. את הבעיות של עץ הדעת ועץ החיים אני יכול להסביר באלף דרכים משונים, רק כמו שנאמר כאן א"א להפריך שום אחד מהם, כי כל הפרכה אני יטען שהיא מחלק ה'רע', ורק ההגיון הוא הקובע, לפחות מיבחינתיינו.

למה תאמר שאין משמעות לציור טוב מופשט אצל האדם? "טוב" זהו הציור, לא הנאה ונעימות. אין לך ציור כזה? [שאל את אפלטון, אולי יוכל להסביר לך.]

כי תנסה לתת ציור לטוב. מה הוא חוץ מהרגשת האי ורצון שתמיד נהיה בו. כתבתי כאן בקיצור, אבל חשבתי בזה הרבה, אין ציור לטוב, חוץ מהרצון לטוב.