|
|
| נשלח ב-21/2/2012 07:46 |
 |
| |
חושבני שזה הוכרע ב"כח". כח לאו דווקא אלימות אלא באמצעים שאינם רעיוניים. זו הכרעה נפוצה בין שיטות רעיוניות (וכמדומני שליבוביץ טוען שזו הכרעה היחידה האפשרית, אי ני חושב שהוא צודק בזה, אבל בכוון יש משהו).
[ואיני בטוח שרוב הוא באמת הכרעה רעיונית.ולא איזשהו סוג של כח].
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 08:34 |
|
| |
ייתכן והאבק בין הצדוקיות לפרושיות הוכרע עם חורבן הבית. הצדוקים סבבו סביב הבית והם היו האליטה הכהנית. (יאמרו חובבי הקיצוניות משאשכולות אחרים מה שיאמרו, אבל בית המקדש החזיק מעמד בזכות הפשרנות שהיתה בו בין פרושים לצדוקים ואכ"מ.)
אחרי החורבן, הפרושים נותרו עם תורה שיכלה להתקיים והצדוקים לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 11:39 |
|
| |
יתכן. זה גם סוג של הכרעה שאינה עניינית ודומה להכרעה כוחנית
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 12:04 |
|
| |
בעל
הפרושים נותרו עם תורה שיכלה להתקיים והצדוקים לא.
לא מדויק הצדוקים והביתוסים נשארו- והם היו רבים- הצדוקים הפכו לצדיקים- הקראים. הם נרדפו על ידי הפרושים.
התורה הפרושית היתה יותר קהילתית ולכן עם הזמן נשארו יותר פרושים מקראים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 12:43 |
|
| |
ת"ט
יאללה, מכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2012 12:47 |
|
| |
איך הגענו למחלוקת הפרושים והצדוקים?
בכל אופן, כמדומה שאין קשר ישיר בין הצדוקים לבין הקראים, למרות שהיו שניסו לחפש קשר כזה ויש כמובן מה שמכנים "דמיון פנומנולוגי" כלומר דמיון בנקודות אלו ואחרות. אבל לא יותר. אני מעדיף לשמור את הדיון בזה לאשכול עליהם...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
