| נשלח ב-12/3/2012 22:12 |
 |
| |
יהיאור,
כתב הגר"ע יוסף: לא הותרה בפורים אלא שמחה של מצוה ולא שמחה של הוללות וסכלות. והבית יוסף כתב בסימן תרצה: חייב איניש לבסומי בפוריא ,לא שישתכר שהשיכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן, אך שישתה יותר מלימודו מעט. המקור לדברי הבית יוסף בספר כלבו, שם הוא ממשיך וכותב: כדי שירבה לשמוח ולשמח אביונים וינחם אותם וידבר על לבם וזו היא השמחה השלמה.
ירוחם,
הלכה בהיזק של נר חנוכה ברשות הרבים איננה כרבי יהודה אלא כחכמים. רמב"ם הלכות נזקי ממון, פרק יד, הלכה יג: "הניח החנוני נרו מבחוץ, החנוני חייב אף בדמי הפשתן משום שהניח נרו מבחוץ, ואפילו נר חנוכה היה לו לישב ולשמור".
האחרונים שפטרו היזק שלא בכוונה משום כח שמחת פורים פטרו רק היזק קטן, ולכל הדעות יש חיוב בהיזק גדול, כגון שריפת מכונית. ונראה לי שלשיטת הרמב"ם אין פטור גם בהיזק קטן.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2012 17:04 |
|
| |
מ80
בכל ציטוטיך [השנויים במחלוקת אגב] לא הבאת בדל של ראיה שהפטור על היזק תלוי בזה.
מיימוני
קריינא דאגרתא...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2012 18:56 |
|
| |
יהיאור,
הפוסקים שפטרו היזק ללא כוונה מכח שמחת פורים מסתמכים על תוספות סוכה מה ע"א שפטרו בחורים מהיזק ממון זה לזה מחמת שמחת חתן. על מה התוספות מדברים? בחורים שרוכבים בסוסים לקראת חתן ונלחמים זה עם זה וקורעין בגדו של חברו או מקלקל לו סוסו. כלומר, הבחורים הסכימו ביניהם מלכתחלה להילחם כביכול זה בזה כדי לשמח את החתן, ואם הזיקו בשוגג זה לזה פטורים מחמת שמחת חתן.
על שמחת פורים נאמר: יום משתה ושמחה. כדי לחזק את השמחה ועל מנת שכולם יהיו שמחים מצווים לשלוח מנות איש לרעהו ולתת מתנות לאביונים. מפרש הכלבו שאין שמחת פורים שלמה אלא אם משמחים אביונים ומדברים על לבם עד שנעשים שמחים. ממילא הוללות, כל שכן היזק הבא מהוללות, איננו שייך למהות שמחת פורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2012 19:24 |
|
| |
מ80
עדיין לא הבאת בדל של ראיה שהפטור על היזק תלוי בזה. וכבר אמרתי לך שהרמ"א התיר בכללות ולא סייג את ההיתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2012 19:28 |
|
| |
מ
כתבת מה שהמגילה אומרת על יהודי שושן- ימי משתה ושמחה- על יושבי הפרזות נאמר ימי שמחה ומשתה.
נדייק בהבדל- אנשי העיר- יהודים היפים צריכים קודם משתה-לשתות- ורק אחר כך יכולה להיות שמחה. כמו בחורי הישיבה.
לעומת זאת יושבי הפרזות אנשי הכפר והערים הקטנות סתם יהודים-הם קודם שמחים ורק אחר כך עושים משתה מתוך שמחה. ולא שמחה מהמשתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2012 19:51 |
|
| |
יהיאור,
על מה דברי הרמ"א מבוססים? איך האחרונים פירשו את פסיקת הרמ"א? איך הגדירו את שמחת פורים ראשונים ואחרונים?
ירוחם,
יפה דרשת. חילוק בין לבם השמח של אנשי הכפר לבין עליצותם הכוזבת של אנשי העיר עשה הרמח"ל במחזה לישרים תהלה, חלק א, דיבור ד.
|
|
|
|
|
