|
|
| נשלח ב-8/4/2012 23:25 |
 |
| |
| Kaddish כתב: |  | מסורתי, אני מנסה להסביר אך אינך מנסה להבין לצערי.
הסבה היא למטרה אחת - להראות עצמנו כבני חורין ובני מלכים. עצם זה שמדובר בחיוב אעפ"י שיתכן שלאדם יהיה לא נוח עם הדבר (כמו בזמננו שלא נוהגים להסב) - זו בעיה. מדוע לחייב מישהו במשהו כאשר המטרה היא להנותו ובסוף זה מגיע לסבלו? אז אתה אומר לי: לא, שמע אפשר למזער את הנזק... מה זה עוזר לי בדיוק? מלכתחילה לא אמורים לדון בזה בכלל אלא לדחות את ההלכה הזאת. ושאלתי: מדוע לא נאמר "אי אפשי בתקנתא דרבנן" - יש לך רקע ישיבתי לא? אתה אמור לדעת מה זה אומר.
כתבת: הדרך שלך לסבור סברות נקראת לגלות פנים בתורה שלא כהלכה, ואפילו אם גדול הדור היה אומר זאת (למרות שאין סיכוי שזה יקרה) הוא היה נחשב מגלה פנים בתורה שלא כהלכה
תשובה: מצטער אך זה לא נכון בעליל. רבים מגדולי ישראל לאורך הדורות אמרו דברים מחודשים ומתמיהים מאוד ואם כי לא תמיד דבריהם התקבלו להלכה הם התקבלו ונשמעו. אף אחד לא יצא כנגדם. מה שהיה קורה לו היה אומר זאת בחור ישיבה מן המניין.
ולאחר מכן הכרזת שיש חילוק בין סברות של פוסקים לבין סברות שלי. כביכול היו הפוסקים מלאכים עם סברות אלוקיות ואני האדם הפשוט אין לי אפשרות לחשוב ולהגיע לכיוון מחשבה בכיוון של הפוסקים שהרי אני אדם פשוט מן השורה ואין לי אפשרות לכך. עד שאני לא יוציא הסמכה לפסיקה מפי גדולי הדור שיכיריזו עליי שאני פוסק ואז אני יקבל רוח אלוקים שתצלח עליי ואוכל להציע סברות אמיתיות...
יכול להיות...
בכל מקרה, אני מזמין אותך להראות לי סברה של פוסק שהיא סברה מדהימה שאין האדם הפשוט יכול להגיד אותה. על מה אתה מדבר בדיוק? גדולי ישראל אמרו סברות רק מחודדות יותר מן האדם הפשוט מן השורה. זה הכל. הסברות היו כמובן בנויים על ראיות מהש"ס והפוסקים הקודמים.
|
|
קודם יש בזה מחלוקת בין השוע לבין הרמא (המחלוקת היא בראשונים אבל אני מדבר להלכה)
אתה לא יכול לייצג רק צד אחד ולומר זאת ההלכה
כי המחלוקת היא דווקא במה שאתה אומר
האם אומרים בטל טעם בטל תקנה או לא (כרגע הספרים לא נמצאים תחת ידי ובע"ה אבדוק את המחלוקת יותר ביסודיות)
לפי השו"ע לא אומרים בטל טעם ולפי הרמא רק בשעת הדחק אפשר לסמוך על הסברא הזו
לפי כולי עלמא הטעם של הסיבה אינו משום להראות עצמינו כבני חורין ובני מלכים
כי אם כן כיום שאין נוהגים כן היה צריך להתבטל ענין ההסיבה, והרי לפי השוע והרמא זה לא התבטל
עכשיו למה שלא נשאל מדוע לפי השוע והרמא הענין ההסיבה אינו בטל??
זה משום שאפילו אם בטל הטעם אינה בטילה התקנה
ולמה אם בטל הטעם אינה בטילה התקנה??
זה משום שעיקר התקנה היא איננה לפי הטעם של הפשט אלא רק לפי הסוד
אבל הגמרא נתנה טעם לפי הפשט כדי לסבר את האוזן
אתה מבין לאן אני חותר??
יש לך בחירה לראות את החסרון אצל רזל או להבין שחסר לך ידע
אני מעדיף להבין שחסר לי ידע, ואם אני טועה ובאמת הענין של בטל טעם בטל תקנה אינו קשור
אז לפחות אני יודע שיש כאן איזה ענין שכרגע אני לא יודע אותו וזה לא יזיק לי אם אחפש ואשאל את האדם ת"ח אמיתי בנושא
_________________
אין לאף אחד כלים לבדוק את הנתונים המופשטים שחז"ל מדברים עליהם אבל מה שכן אנחנו יכולים לבדוק זה איך הנתונים המופשטים הללו מסתדרים אחד עם השני
מה ההבדל בין אותם אלה שלא חוקרים כלום
לבין אותם אלה שחוקרים חקירות חיצוניות?
האמת היא שאין הבדל
כוון שגם אלה שחוקרים חקירות חיצוניות
הם בסה"כ עמי ארצות
אלא שהם עושים זאת בצורה שיטתית
כאילו הם יודעים על מה הם מדברים
אבל למען האמת אין להם מושג על מה הם מדברים
כמו שאר עמי הארצות למיניהם...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2012 17:53 |
|
| |
מה המקור שלך שהסיבה זה לפי הסוד לי זה נראה הכי פשט שבעולם
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2012 21:50 |
|
| |
| msorti כתב: | | | א. בגדר של הסבה יש דעות שצריך קרוב ל 45 מעלות |
|
כלומר גם לזה יש כבר גדרים? שיעור חזון אי"ש 72 מעלות כמנין 'הסבה' (נשתנו הטבעים ונתקטנו המעלות)? והאם המעלות נמדדות במעגל שהקיפו פי שלוש מרדיוסו (כי כך נקבעה התקנה) או פי פאי (כי נתגדלו ההיקפים)?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2012 23:11 |
|
| |
| thepresent כתב: | | א. בגדר של הסבה יש דעות שצריך קרוב ל 45 מעלות
כלומר גם לזה יש כבר גדרים? שיעור חזון אי"ש 72 מעלות כמנין 'הסבה' (נשתנו הטבעים ונתקטנו המעלות)? והאם המעלות נמדדות במעגל שהקיפו פי שלוש מרדיוסו (כי כך נקבעה התקנה) או פי פאי (כי נתגדלו ההיקפים)? |
|
חחחחחחח
אין בזה גדרים אלא השערות גרידא - מה לקחת את זה קשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2012 23:13 |
|
| |
| דייר כתב: | | | מה המקור שלך שהסיבה זה לפי הסוד לי זה נראה הכי פשט שבעולם |
|
מה הסיבה שלי?
ראשית לא אני אומר זאת אלא שות הרדב"ז
שנית אני לא חושב שיש פוסק אחד שחולק על זה (בגלל זה לא משנים גזירות חזל אפילו שפעמים משתנה הטעם - וכל מקרה לגופו)
תקח את כל גזירות חזל ותראה שלפי הפשט הם אינם קיימים בדיוק, ומי שירצה להתחכם הוא יצליח, כי לפי הטעם אפשר להסיק מסקנות אחרות
תקח איזו גזירה שתרצה ואראה לך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2012 13:16 |
|
| |
אולי זאת סתם שמרנות גרידא שהלבישו עליה תילי תילים של רמזים וסודות
כביכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2012 12:39 |
|
| |
אנקטודה:
כשהייתי בשיעור א' בישיבת ההסדר התגלגלנו לסוגיית ה'אומצה' במסכת ברכות (דף מה', אם אינני טועה).
תוך כדי השיעור שאלתי את הרב איך אפשר לדרוש מהאדם לברך על משקה בזמן שהוא משתנק ונחנק מהאומצא..
הרב הסתלבט עלי ואמר שזו שאלה בעלבתית ושאלת 'נויישים', ואני התביישתי..
למחרת בסדר, הקשתי לחברותא שלי קושיה על זה שהרמב"ם מביא לדין מסויים מקור אחר ממה שהגמרא הביאה לו.
הרב שלי, שהיה באיזור, התלהב ואמר: "כאלו שאלות צריך לשאול. לא כמו אלו ששאלת אותי בשיעור אתמול.."
לאט לאט התרגלתי לשאול את השאלות הנכונות כמובן. אבל אחרי ארבע שנים, ואני בשיעור ה', הרגשתי שנמאס לי
לברך את ה' עם אומצה שתקועה בגרון ומחניקה את הרגש. עזבתי את הישיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2012 13:11 |
|
| |
רשז"א אמר שהשיעור שהוא הכי מתאמץ בהכנתו הוא השיעור לבעלי בתים, בגלל השאלות האלו.
יפה שאלת.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/12/2012 13:35:15
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2012 13:32 |
|
| |
מוישלה
אם הרב שלך, היה פחות שחצן- והיה ממשיך לסוף הפרק כיצד מברכים, היה מגלה, כי נאמר שם- פוק חזי מאי עמא דבר.. כלומר איך נוהג העולם- קרי הבעלי בתים.
כיוצא בכך הוא היה מוצא בפסחים. בערבי פסחים,כששאלו את הלל שאלה. הוא ענה נראה איך נוהגים- הבעלי בתים.
|
|
|
|
|
