|
|
| נשלח ב-2/4/2012 15:37 |
 |
| |
הנבזות היא לא כלפי חז"ל אלא כלפי הטפישים שמקבלים את דרשות חז"ל כפשוטם. ראה רמב"ם הקדמה לפרק חלק ותגלה מה דעתו עליך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 15:40 |
|
| |
גלון
הלכה נבואית - ראה בלינק השני בהודעה הראשונה באשכול
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 15:41 |
|
| |
אחר, חבל שיש לך קוצר בהבנה, אני טענתי טענה זו כלפך.
אני באתי להסביר מדוע זה מחמאה.
הבנת את זה ברוך?!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 15:48 |
|
| |
לפי השחצנות שלך ברור שאתה בחור ישיבה ליטאי בהווה או בעבר,אבל אתה כתבת מחז"ל כי אברהם ישב בישיבה- לא הוספת מאומה, אולי תסביר אם כן מה היה הלומדעס שהיו צריכים ללמוד מכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 16:04 |
|
| |
תודה על המחמאה, מחמאה כזאת מקבלים בדרך כלל כשהצד השני רואה את החכמה לעומת פיגורו הוא, אז הוא מוצא לעצמו איזה חסרון הניכר בשיטחיות ביריבו למען ינצל מסכלותו.
בכל אופן, לענ"ד מה שחז"ל התכוונו שהיה זקן ויושב בישיבה, זה ודאי שלא ראו את התכונות העליאות האלו בעין שאת רואה.
[יכול להיות באמת שיש לך דוגמא של איזשהוא בחור ישיבה שלילי, אל תסתפק בזה, לך לישיבה ודבר עם כמה בחורים, אתה תמצא פרחים (אם בכלל יש לך שכל). אגב לא הסברת לי מה זה להיות 'מציאותי']
מקווה שהבנת, אם לא אני אלמד את דרכו של ר' פרידא
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 16:20 |
|
| |
אני מעדיף לשמוע בקולו של החכם באדם- משלי ט פסוק ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 16:35 |
|
| |
משלי ט', ד': "מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו".
רש"י: "מי פתי יסור הנה - וילמוד אותי ויחכם".
אבן עזרא: "הפתי הוא אשר לא נקבעו בו הפחיתיות לגמרי ויש תקוה לתיקונו ואמר יסור הנה כלומר יסור ממקומו ויבא הנה חסר לב ואמר לו כלומר וכן קראה ואמרה לחסר לב".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 17:08 |
|
| |
בשביל זה אתה בחור ישיבה טעות- הפרק הוא כו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2012 17:34 |
|
| |
לא לחינם יצאה השגגה
אולי יש לך סיכוי כדברי האבן עזרא [למרות שלא כ"כ נראה לי].
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2012 11:28 |
|
| |
יבנא כתב למעלה, כנראה בשביל לבאר דבריו:
גמ' ברכות דף מז ע"ב: ת"ר איזהו עם הארץ... אחרים אומרים אפי קרא ושנה ולא שמש ת"ח הרי זה עם הארץ וכו'
וכן בסוטה דף כב ע"א.
ממש אינו ראיה, שם המדובר הוא אחד שאינו יודע בכלל סברת חכמים [ראה רש"י שם], ויבא להתיר את האסור ולאסור את המותר שאינו יודע טעמי המשנה ואין תורתו על בוריה, אם כן הוא, ברור שהוא ע"ה הוא פשוט חמור נושא ספרים. ולא בהאי גברא עסקינן.
אמת, שלא מספיק להיות בעל הבנה טובה. חייבים לשמש חכמים [וגם לקרוא מה שכתבו ולכאו' זה בכלל שימוש] ודבר זה חייבים בגלל שאם לא עמדנו על טעמם של ראשונים מדוע נחלוק, פשוט למדי א"כ, שחייב כל ת"ח לעמוד על התורה שבע"פ על בוריה ולא מספיק לנחש. ואם לכך נתכוונת, מסכים איתך לגמרי.
מיימוני,
דיברנו על שיטות, קשה לי להביא כעת דוגמאות מהסוגיות, אבל אומר עוד, שיש הבדל ניכר בין השיטות בישיבות, בעיקר בצורת פתיחת הסוגיא - איך ללמוד סוגיא, ואציג בס"ד כמה דרכים ניכרים:
א. להתחיל בקושיות מסוגיות אחרות בש"ס, [כדוגמת הרבה מן התוספות].
ב. להקשות מיניה וביה בסוגיא.
ג. לברר דבר ראשון את העקרונות המופיעות בסוגיא, מה זה בכלל בעלות מה זה קנין...
ד.להקשות כמה קושיות בתחילת הסוגיא על כמה פרטים בסוגיא.
ה. להבין את סברת הגמרא ע"י הסתכלות אישית שלהם על הדיון מה הם לבד היו אומרים, וכך ממשיכים הלאה.
עיקרי ההבדלים הם בין א' ב' וד' ל - ג'. וכן לבין ה'
בג', יש כמה רובדים, אני חושב שמי שעסק בזה מאוד הוא ר' שמעון שקאפ, היום יש חבורות שעוסקות ג"כ בדרך זו אבל אם אפשר לומר שהם מתחילים קצת יותר עמוק, [אגב יש עליהם ביקורת מחלק הראשי ישיבות, חוץ מהראשי ישיבות שהם עצמם כאלה, ואכמ"ל,].
נ.ב.
כתבו מקודם על ראשי ישיבות שאינם ברי פסיקה, יש לי כמה דוגמאות שהם היו בעלי זכות דיינות וזכות פסיקה רק לא בהכרח השתמשו בזה כמו שהסברתי למעלה. לדוגמא, ר' שמואל רוזובסקי אבי הלמדנות הישיבתית כאן בארץ, כמעט הלך להיות דיין ברבנות, בסוף נשאר ראש ישיבה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2012 12:04 |
|
| |
גלון
כתבת:
" לברר דבר ראשון את העקרונות המופיעות בסוגיא, מה זה בכלל בעלות מה זה קנין..."
סקרנות גרידא, היכן מצאת בגאונים ובראשונים דיון על כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2013 17:06 |
|
| |
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4417873,00.html
בכתבה מתאר "חסיד" של הרב אלון מה יחוד מצא בו
גדלות מוכחת בתורה (שבע"פ) אינה מוזכרת.
ולכן נזכרתי ברב שרלו. הנה עוד רב מהזן של רבנים שגדולתם לאו דווקא ברבנותם אלא בתכונות אחרות. אבל מה הקשר בין תכונות כאלו, מבורכות ככל שתהיינה, להיות האדם לרב?
תן לרב את אשר לרב (הלכה) ולמומחה (מדינאי, מנהיד, פסיכולוג לית מצוא) את אשר למומחה
|
|
|
|
|
