| נשלח ב-15/4/2012 14:48 |
 |
| |
ביליצר- אתה צודק שעדיין יש בקרבנו הרבה שנאת חינם, אבל האמירות הגורפות שלך שגויות. אני מכירה סיפורים של הורים שהתקרבו יותר לילדיהם אחרי שהם הורידו את המסכות וממילא גם מחיצות נשברו. אני מכירה סיפורים של הורים שלמרות שקשה להם, הם מבינים שעדיף שילדיהם יהיו מאושרים (הורים כאלה אני מכירה באופן אישי...). ונכון, יש גם הורים שזרקו את ילדיהם לרחוב. מה זה מלמד אותנו, מלבד העובדה שהומופוביה היא מחלה קשה ומסוכנת שיכולה לעוור אפילו עיני הורים?
דווקא סיפור כמו שכתבת-"אין ספק שיש קבלה ופתיחות לקהילה למרות הלעג והבוז כי הנאורות מחייבת,עד שזה מגיע לילדיך ,ואז אתה לא רק מתבייש לצאת מהארון אלא גם ממפתן ביתך", אני לא מכירה. הורים שקיבלו לפני שידעו על ילדיהם, יקבלו אותם בלי ספק והורים רבים שקודם היו שבויים בדעות קדומות, פתאום הבינו במה באמת מדובר.
אני לא מבינה את הנטייה בציבור החרדי להשוות את מצבם עם מצב החילונים בד בבד עם התנשאות עליהם. האם יעלה על הדעת שילדים בהקבצה א' יתרצו כישלון במבחן בכך שגם הילדים בהקבצה ג' נכשלו? אם באמת הציבור החרדי מתנהל לפי "הוראות היצרן" (אותי הוא לא יצר?!), איך יש כל כך הרבה סבל בתוכו? סבל שלא נובע מפאשלות או חטאים (שתמיד יהיו), אלא מהאתוסים החרדיים הבסיסיים ביותר. למה המודעות למקרי אונס צריכה להשתפר? יכול להיות שהנורמות החרדיות לפני 10 שנים לא היו נכונות? איך יכול להיות שאנשים רבים צריכים לקחת כדורים כדי לעמוד ב"הוראות היצרן"?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 15:23 |
|
| |
לא מתביישת
נתחיל בזה שהאשכול התחיל מביקורת של התנשאות על הציבור החרדי וטוב שכך שהמגינים הביאו למצב של הרגשת התנשאות הפוכה למבקרים למרות שאין זאת הכונה בכלל.
האם הנורמות החרדיות היו לא נכונות?לא,המודעות עלתה ביחד עם המודעות והנורמות הכלל עולמיות ,כמו שעד לפני כמה שנים לא היה בלקסיקון החוקתית עבירות של הטרדות ,וכמו שהפמיניזם עלתה בעולם היא נכנסה יותר מאוחר לציבור הדתי ,וכשהפמיניזם הביאה למצב שלאשה יש שליטה ,הטראומה של אונס שהוא חוסר שליטה עלתה איתה ,לצערינו בשנים עברו ,אונס היתה עבירה הרבה פחות חמורה ,ובזמני מלחמות היו לדאבונינו חגיגות אונס ,כמו בצבא הגנה לישראל הקדושה,
האם הצלקות הנפשיות של הטראומה של אותן מסכנות מתקופות יותר שובניסטיות ,שהנשים בכלל בחייהם היו נשלטות ולא שולטות, היו ברמות של היום ?לטאטא מתחת לשטיח כמו שאת קוראת לזה היתה נורמה עולמית עד לא לפני הרבה זמן מתוך עולם שמרני יותר.ובהתחשב שאחוזי התלונות של נאנסות מתקרבות יחסית לאפסיים ,והטרדות באוטובוסים בציבור המהולל הם נורמה ,על איזה עולם מתוקן ושלו בדיוק את מדברת?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 16:33 |
|
| |
[ביליצר,
כל ימי חייתי בתוך הציבור החילוני ואני מכירה לא רק הומואים ולסביות רבים אלא גם את משפחותיהם. הם חיים בשלום ובשמחה לא פחות (ולפעמים הרבה יותר) ממשפחות שילדיהן הפכו לחרדים (לצערי הגדול, ובניגוד לאופן בו אני מנסה להדריך הורים שפונים אליי עם "בעייה" כזו). ברור שיש גם אחרים, אבל בסה"כ הם מיעוט. מה שאני מתארת הוא הרוב והרוח המיינסטירימית של העולם (בהחלט מותר להתפלמס עם החיוב שיש בכך ולהביע דעה על הערך שיש בהתנהגות כזו וכו' וכו', אבל להתווכח עם העובדות עצמן זו שטות).]
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 19:29 |
|
| |
אמשלום
מעולם לא טענתי על נתק מוחלט עם המשפחה ברוב המקרים ,כמו שברוב המקרים של יוצאים בשאלה הקשר או לא מתנתק או מתחדש לאחר תקופה.אבל בהחלט ברוב המקרים התיסכולים קיימים ,הבושה קיימת ,והנחת מונח ליד האושר ,שלא נדבר על השוק וההתמודדות ההתחלתי,
הורים שמקבלים את זה באהבה ושלוים עם העניין עושים מזה תוכניות וראיונות וכותרות.
ונכון עם עובדות אני לא מתוכח ,,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2012 23:01 |
|
| |
אני רואה פה דיון ארוך ומפותל בשאלה מהי מחלה ומתי מוסרית יש לנקוט בפעולה נגדה.
אבל בנידון דידן (הדחה לטיפול פסיכיאטרי בעקבות בעיות רוחניות) אצלי עולה שאלה לחלוטין אחרת:
האם בכלל המדיחים לטיפול (הרבנים, למשל) חפצים בטובת הנער או בשימור השליטה עליו? אם, כמו שאמר לי חסיד גור אחד שעובד איתי, המטרה היא פשוט למנוע ממנו עוון אוננות - אז יש פה אולי דיון על בסיס דברי מיכי; אבל אם לא זו המוטיבציה, אלא דווקא הרצון לשמר שליטה ו"טוהרה" על המרחב הישיבתי, ולא הפרט הוא במוקד העניין אלא הכלל של הקהילה והחברה (ובזה אין שום מצווה או עניין הלכתי, רק עניין פוליטי) כאן לכל הדעות מדובר ב"האח הגדול" של אוורול בהתגלמותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2012 08:02 |
|
| |
יינן ככלל אתה צודק וברור שזו המוטיבציה העיקרית, אבל יענו לך הצבועים "ערבות". זו הי המסכה הלכתית לכל השיטה של שמירת השליטה בעדר. אמנם לגבי תרופות לאברכים החפצים בנשותיהם יותר מפעמיים בחודש אין זו טענה כי איני חושב שיש ערבות על חומרות (נניח שזו חומרה) שאינן דין
|
|
|
|
|
