מיימוני
<לא הבנתי. האם כוונתך ברצינות שרצו לקחת את הילדים שיראו שמברכים גם על אשה? מה השיגו בזה? הרי זה מנוגד לכל מטרת החינוך?>
רצו לקחת את הילדים שיראו אשה
צחוק בצד, כנראה שהנסיעה אורגנה ע"י מי שרצה להוכיח שההלכה היא כהרב בצלאל שטרן, מי שהיה רבם.
שו"ת בצל החכמה חלק ב סימן יט
דין אם לברך ברכת המלך על ראית מלכה כשהיא השולטת ולא בעלה, ואם מצוה להשתדל לראותה
א) ע"ד אשר שאל אם דוקא על ראית מלך מברכין ולא על ראיית מלכה דלאו אורח ארעא לברך על ראייתה, או דילמא מלך לאו דוקא, דה"ה שעל ראית מלכה כשהיא השולטת ולא בעלה, צריכין לברך.
לענ"ד נראה פשוט שאין חילוק בזה בין מלך למלכה וגם על ראית מלכה צריך לברך, וראי' ברורה לדבר מהא דאיתא (ברכות לח ב) ראה בריות טובות כו' אומר, ברוך שככה לו בעולמו, ומבואר בע"ז (כ א) כי רשב"ג ור"ע ברכו על ראית נשים נכריות נאות ובירושלמי (פ"ט דברכות ה"א) מבואר כן בר"ג שראה גוי' אשה נאה ובירך עלי' שכך ברא בריות נאות בעולמו ע"ש. וא"כ גם בנ"ד שפיר מברך על ראית מלכה.
ב) ונלענ"ד דלא רק בנזדמן לו לראותה הוא מברך על ראיתה, אלא גם מצוה להשתדל לראות בכבודה כדאר"י (ברכות נ"ח א) לעולם ישתדל אדם לרוץ כו' אפי' לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין, וכ"ה בשו"ע (או"ח סי' רכ"ח סעי' ט). ואף דבגמ' (ע"ז שם) פריך ולאסתכולי מי שרי ומשני קרן זוית הואי, וכן מקשה בירושלמי (שם) זו דרכו של ר"ג להסתכל בנשים ומשני דרך עקמומיתה היתה, ומשמע הא לאו הכי אסור, פשוט דלא דמי, דכדי לברך שברא בריות נאות בעולמו, בהכרח צריך להסתכל בתחילה בדבר שמברך עליו כדי להבחין ביופיו, וזה אסור באשה, משא"כ לענין ברכת המלך שא"צ להסתכל בו כלל רק לראות בכבודו, בודאי שגם באשה אין כאן שום נדנוד איסור. ולא מבעיא לדעת המג"א (סי' רכ"ד סק"ו) שאפי' סומא מברך דבודאי שא"צ לראותו כלל, אלא גם לפמ"ש בא"ר (שם אות ו') שסומא לא יברך ברכת המלך, מ"מ פשיטא שא"צ להסתכל בו (עיי' לעיל סי' י"ח אות ג') ודי לראותו בכבוד, וזה מותר גם באשה, ובלא"ה הרי כל האחרונים העתיקו בזה להלכה דעת המג"א. וכיון שלפי החוק אין מונעין ממנה שום כבוד מכבוד שנותנין למלך, נמצא כשיראנה בכבודה יראה הכבוד שנותנין למלכי אוה"ע, ולכן מצוה שישתדל לראותה שאם יזכה לראות בכבודו של מלך המשיח, יבחין כמה גדול שכר עושי מצוה.
ומה שטען מהא שדרשו חז"ל בספרי, שום תשים עליך מלך, ולא מלכה וכ"ה ברמב"ם (פ"א מה' מלכים ה"ה), לענ"ד בס"ד אינו כלום, דודאי אם היו ממנים בישראל אשה למלכה שולטת נגד דתוה"ק ח"ו, הי' אסור לברך על ראיתה, כי איך יברך, ברוך כו' שחלק מכבודו ליראיו, הרי ה' לא חלק לה כבוד זה אדרבה מנעו ממנה, כדכתי' מלך, ולא מלכה, והיתה מולכת אז נגד רצונו ית"ש, כמו שישנם כמה דברים בעולם נגד רצונו, אלא שעולם כמנהגו נוהג כדאיתא במס' ע"ז (נ"ד ב) וממילא שהי' ג"כ אסור לנהוג בה כבוד. משא"כ באוה"ע אם לפי חוקיהם אפשר שאשה תהי' מלכה שולטת ונותנים לה כבוד מלכים ממש, יש להשתדל לראותה שהרי יראה בזה כבוד מלכי אוה"ע ואם יזכה לראות בכבודו של מלך המשיח יבחין כמה גדול כבוד עושי מצוה. - ה' יזכינו לקבל פני משיח צדקנו ולראות כבודו ב"ב ושמחת עולם על ראשינו אכיה"ר.
הדבר פשוט כי כל מה שכתבתי בזה א"ש גם להמבואר בס' פתח עינים להחיד"א ז"ל (ע"ז כ' ב) דאפי' הבטה דרך העברה אסורה באשה שהיא אסורה עליו ודלא כי"א דס"ל דדוקא דרך הסתכלות שהוא יותר מראי' אסור ע"ש. וכדברי הי"א כ' גם בס' יד מלאכי (אות קע"ט) ועיי' בסי' עין זוכר להחיד"א ז"ל (מערכת ה' אות נ') שחולק עליו. ובנ"ד שאפי' הבטה דרך העברה ג"כ א"צ וסגי לראות בכבודה, ודאי דלכו"ע שרי וממילא דמצוה נמי איכא וכמש"כ. - ועיי' גשר החיים (ח"א דף רס"ג בהגהה שתחת הקו).
/הערות חדשות/ לברך על ראית אשה, עיי' במשנה ברורה סי' רכ"ה שער הציון אות ב', דמוכח ג"כ כמש"כ שדוקא כשצריך להיות שמח בראיתה אין לברך על אשה הא בלא"ה שפיר צריך לברך וכמש"כ.
העולה להלכה: א) מלכה באוה"ע שהיא השולטת ולא בעלה יש לברך על ראיתה (אות א' ג'). - ב) מצוה להשתדל לראות בכבודה (אות ב').
