גמלים רבותי גמלים.

צודק (זה היה חלק ממשפט אחר ולא סידרתי אותו).

לא שאני מאמין שבבניה חד/דו קומתית בכלכלה המבוססת על חקלאות וצאן (שדורשים שטחים נרחבים, שלא כמו מגדל הייטק בשטח של שדה שמספק פרנסה למאות משפחות ומגדל בגודל דומה שמספק דיור לעשרות משפחות. בעולם של פעם מדובר בעיר קטנה) ניתן להחזיק 3 מיליון איש בשטח ארץ ישראל. 

תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 30/05/2012 19:24:38

תקרא את המאמר אמנם מדובר על ימי הורדוס אבל אני לא חושב שהרבה השתנה בטכנולוגיה החקלאית מימי הורדוס לימי כיבוש הארץ ובית ראשון
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13014

דייר

אני מציע לך לקרוא מה שאתה מצטט.

"בזכות מאות שנות השלום¹ שקדמו לתקופת הורדוס ובזכות מפעלי הפיתוח הפרטיים והציבוריים, היתה זו תקופת שיא בתולדותיה של ארץ-ישראל. צפיפות האוכלוסין הגיעה אז לרמה שלא היתה כמותה בכל ימיה של הארץ עד למאה העשרים (רק בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזאנטית עלתה הצפיפות על זו של תקופת הורדוס). החקלאות התפשטה באותה תקופה כמעט על פני כל הקרקעות של ארץ-ישראל הניתנות לעיבוד. על עושרה של הממלכה (שאינו חופף בהכרח את רווחת הפרט) עשויים להעיד מפעלי הבנייה העצומים של המלך הורדוס. בבנייתם ובתחזוקם הושקעו משאבים כספיים גדולים מאוד. ידועים לנו לכל הפחות עשרים מפעלי בנייה כאלה בארץ, ולא פחות מארבעה מהם היו בשעתם בבחינת שיאים עולמיים :

דייר, שבטי ישראל לא הורישו את הערים הכנעניות, והתיישבו דווקא בספר המדבר וביערות. חלק גדול מהערים שנכבשו, נשרפו ולא שימשו את בני ישראל כי אם כמקור ביזה. חלקן אף יושבו מחדש בידי כנענים, כמו חצור וגזר, מן הערים הגדולות של העת ההיא. כיבוש הערים היה הרבה אחרי תקופת יהושע, ונמשך עד ימי דוד. עדיין בימי שלמה מוצאים כנענים למיניהם בעלי רכוש ומעמד בארץ,היינו לא נכבשו ולא נטמעו.

_________________

רַק כָּל-הֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַל-תִּלָּם--לֹא שְׂרָפָם, יִשְׂרָאֵל: זוּלָתִי אֶת-חָצוֹר לְבַדָּהּ, שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ. יד וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְהַבְּהֵמָה, בָּזְזוּ לָהֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק אֶת-כָּל-הָאָדָם הִכּוּ לְפִי-חֶרֶב, עַד-הִשְׁמִדָם אוֹתָם--לֹא הִשְׁאִירוּ, כָּל-נְשָׁמָה

ומה עם רשימת 31 המלכים.
צריך להוסיף לביזה גם את המקנה והממגורות שהיו מן הסתם בערים הכנעניות העשירות.
לא נראה שהם רעבו ללחם.