מה הקשר בין יובל לבין גר תושב?

"ובזמן שהיובל נוהג, נוהג דין עבד עברי, ודין בתי ערי חומה, ודין שדה חרמים, ודין שדה אחוזה; ומקבלין גר תושב, ונוהגת שביעית בארץ, והשמטת כספים בכל מקום מן התורה; ובזמן שאין היובל [נוהג], אינו נוהג אחד מכל אלו, חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכ"מ מדבריהם כמו שביארנו" (רמב"ם, הלכות שמיטה ויובל הלכה ט)

דין היובל הוא הדין הקובע שיש להחזיר נחלות לבעליהם המקוריים פעם ב-50 שנה.
דין גר תושב הוא הדין הקובע, שמותר לנו לארח בארץ ישראל אנשים מעמים אחרים, בתנאי שהם מתחייבים לקיים את שבע מצוות בני נוח (ובמקרים מסויימים אף חייבים לארח אותם - כאשר הם עבדים נמלטים או פליטים בסכנת חיים).
מה הקשר ביניהם? מדוע דין גר תושב נוהג רק כאשר היובל נוהג?

אולי הדבר קשור לזכות הקניין.

כשהרבה גרים-תושבים נכנסים לעיר מסויימת, צפיפות האוכלוסיה גדלה, כתוצאה מכך מחירי הדירות עולים ושכר העובדים יורד. יש לזה יתרונות וחסרונות - יתרונות עבור המעסיקים ובעלי הדירות, וחסרונות עבור השכירים והגרים בשכירות. בנוסף לכך, האופי התרבותי של המקום משתנה, ובמקרים קיצוניים אף רמת הפשיעה עולה ורמת הביטחון האישי של האזרחים יורדת.

כאשר דין היובל נוהג, לכל אדם ישנה נחלה פרטית, וכל אחד יכול להחליט בעצמו האם הוא רוצה לארח גרים תושבים. מי שרוצה לארח גרים תושבים, בין מסיבות הומאניות ובין מסיבות כלכליות, יכול לארח אותם בנחלה שלו, על חשבונו. מי שאינו רוצה לארח גרים תושבים, מכל סיבה שהיא, יכול להקיף את נחלתו בגדר גבוהה, ולהציב שלט "הכניסה לזרים אסורה - מסיגי-גבול יירו".

אולם, כאשר דין היובל אינו נוהג, ישנם אזרחים רבים שאין להם נחלה, והכניסה של גרים תושבים פוגעת בהם.

הכנסת אורחים היא תכונה טובה, כאשר האדם מכניס אורחים לסלון שלו, אך לא כאשר הוא מכניס אותם לסלון של השכן. דין היובל מאפשר לכל מי שרוצה בכך להכניס אורחים לסלון שלו בלי לפגוע בשכנים.

   אראל,

  מעניין כרגיל (לדעתי), אבל איכשהו לא נראה לי אישית כ"כ.
  כשכתוב "כשא' נוהג אז ב', ג', ד' וכו'", הגיוני לחפש את הקשר בין המכנה המשותף של ב', ג', ד', וכו' לא'. לדעתי, מי שהיה קורא את הסברך, ונאלץ לנחש האם ב' הוא "עבד עברי מתקיים" או "עבד עברי לא מתקיים", היה מנחש ההיפך: כאשר לאדם אין נחלה והכנסה קבועה, תמנע ממנו גם את ההכנסה כעבד?! אמנם כמו תמיד אפשר למצוא את ההגיון ההפוך, אלא שההגיון ההפוך חל גם על גר תושב.

אכן הרמב"ם מביא את כל הנושאים יחד, אבל במקור (ערכין כט.) מדובר באמירות של תנאים שונים. הקשר בין גר תושב לבין היובל הוא דעת ר"ש בן אלעזר, הקשר בין שדה חרמים לבין היובל הוא דעת ר"ש בר יוחאי, ושאר הקשרים מובאים בסתם.

הקשר בין עבד עברי לבין היובל כתוב בפירוש בתורה - אחד מדיני היובל הוא שיחרור עבדים עבריים - ולכן ברור מדוע דין זה נוהג רק בזמן היובל. אם אי אפשר לשחרר אותו - אז אסור מלכתחילה לשעבד אותו. אבל אתה צודק שהיה אפשר גם למצוא הסבר לדין ההפוך.

תוקן על ידי אראלסגל ב- 11/06/2012 21:10:18