האם יש חיוב הלכתי לסנן את האינטרנט

זאב
על ל"ת מחויב למסור כל ממונו. אבל איני יודע ציור שבו על הכניסה למצב שבו "בוודאי" יעבור עליו צריך למסור ממונו. ובכלל, איך ייתכן מצב כזה? הרי לא מדובר כאן על עצם העבירה אלא על מקום שהוא נסיון בשבילו, ואיני יודע אם על ההתרחקות מן הנסיון חייב למסור ממונו. גם אם יש סבירות גדולה שהוא לא יעמוד בנסיון. 



הסיבה שדנים בגדרים הלכתיים הסברתי בשפ החזו"א [לגבי מעקה] מכיון שאין מדובר כאן בסברא פשוטה אלא בחידוש התורה. באופן שזה חיוב מוסרי רעיוני מובן אכן אולי יש ללכת לפי זה. כאן אין חיוב כזה. אלא דין שחידשה התורה, ממילא דיינינן ליה בחידוש התורה. 

זאב

זאב
איני יודע אם ואיך אפשר לחלק בין הרהור שמקורו בראייה ללא. הרי גם בראייה עצמה יש גבול שבו זה נורמלי והוא אנוס גם על זה. האיסור שלא יהרהר כו' מדבר על הגבול שבו ההרהור הוא ברצונו ושליטתו. כל מה שפחות מזה הוא אנוס. [כמובן שאין גבול ברור, ]  

לגבי יודע שוודאי יכשל, שוב צריך להגדיר יותר מהו הידיעה הזו. אם הוא יהיה אנוס, חזרנו לשאלת דרכא אחרינא. אם הכוונה שיעבור ברצונו, אז אם הוא עכשיו נכנס לאתר על מנת לעבור, בוודאי שעושה מעשה עבירה [עכ"פ הכשר עבירה] אם הוא חושש שרצונו לא יהיה לו חזק מספיק להתגבר, כאן הוא סוגיית הגדרים וסייגים שראוי לכל אחד לעשות לעצמו במקומות שהוא עלול להיכשל בהם [אבל חיובא ליכא] . וזה מצווה מה"ת מדין משמרת למשמרתי ומומלץ מאד לכל אחד לגדור עצמו במקום שהוא עלול להיכשל, אבל אין כאן חיוב קבוע ומוחלט. 

לגבי הסיפור בגיטין
 לכאו' ברור שאין מחויבים לעשות את זה מדין מס"נ. אלא אולי סברו כהתוס' שמותר למסור נפשו גם על מה שאינו מחויב. גם אין הלכה כזו בהל' מס"נ שחייב להתאבד לפני שעובר. [נדמה שזה ברור מהלכות יהרג ואל יעבור שאין חיוב כזה.] רק אולי יש רשות לעשות כן ולא מתחייב בנפשו.  [ומהגמ' משמע שזה היה המו"מ שלהם בין הילדות לילדים אמר ה' וגו' , משמע שלא היו מחוייבים משום מסי"נ. ] ,וצריך לחפש מה שכתוב בזה.