הרבה פעמים היו להם מסורות קדומות. הרבה פעמים נחלקים אמוראים בנושא מסוים וגמרא מביאה ברייתות כוותי דשניהם. זה אומר או שכל אחד קבל דעתו במסורת או שפשוט כיוונו למחלוקת קדומה. וכנראה שלפעמים זה היה באופן ראשון ולפעמים באופן שני.
ויכול להיות שהרבה פעמים הלבישו שלא מדעת מסורת שנובעת ממקור אחר(תנא אחר) על משנה. וכמו שאולי אחרי שבאשכנז קבלו פסקי בבלי עדיין נהגו חלק מדברים על פי הירושלמי ומרכז תורה בארץ ישראל, וניסו למצוא להם מקור בבבלי, אף על פי שאליבא דאמת זה נובע ממקור אחר.
על כן אל ימהר אדם לחלוק על קדמונינו כי:
- הרבה פעמים יש להם מסורת פרשנית או הלכתית קדומה ולא תמיד זה גלוי. כמו שלמשל שיעורי חזון איש הם באמת של מוה"ר יחזקאל לנדא. אף על פי שרוב אנשים מכירים אותם בתור "שיעורי חזון איש". וכן היה בכל התקופות, וקל וחומר לתקופות שהתורה שבעל פה באמת היתה בעל פה.
- כי יכול להיות שאין הכי נמי הפירוש שלהם לא מתאים לדבר שהם מפרשים, אלא נובע ממסורת חילופית. ולמה להעדיף מסורת אחת על חברתה, והלא אלו ואלו דברי אלוקים חיים. ובאתרי דרבי אליעזר עשו הכנות למילה בשבת(בדיעבד, כשלא עשו מראש) וכשגזרו גזרת שמד על מילה באותו מקום לא גזרו! ואיש איש יקיים את המסורת שלו.
כללו של דבר בתאוריה זה אפשרי לחלוק על גמרא, אך למעשה בדרך כלל מי שעושה כך הוא טיפש.והוא הדין לכל תורת הרבדים. ואשרי מי שממעיט בזה. ואין לנו בית ישראל אלא ללכת אחרי הגמרא, אחרת איש בחושך יהלך.
