בורא תבוני, להבנתי, הוא בורא אשר יצר את העולם בו אנו חיים והמתגלה לעינינו. אין לנו אפשרות לדעת האם הוא יצר זאת יש מאין, או מתוך משהו קיים.
תבונה = סיבתיות. לבורא התבוני צריכה הייתה להיות סיבה לבריאה. יכול להיות שסיבה רק לבניית הבסיס ומשם התפתח השאר באקראי, ואפשר כי סיבה לכל דבר ועניין. הכרח - אין.
הסיבה לבריאה יכולה להיות קיימת גם לאחר זמן, ויכול להיות שקיימת הייתה רק לזמנה.
הבורא התבוני יכול להיות מוגבל גם הוא בחוקי הטבע. חוקי הטבע שלנו, או חוקים אחרים. ייתכן והבורא התבוני קיים גם היום, וייתכן שאיננו עוד. מעשינו מענינים אותו, או שלא. צפיה בגודל היקום מביאה למסקנה אינטואטיבית כי אנו מוגבלים וכי אפסיותינו ביקום מצביעה על כך שככל שהייתה לו סיבה, אנו איננו הסיבה, אך אין שום הכרח לוגי לאחד מן הצדדים.
|
|