|
|
| נשלח ב-17/7/2012 23:25 |
 |
| |
נניח ,עדיין הכסף הוא אמצעי או מטרה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 23:36 |
|
| |
לימוד התורה הפך לאמצעי להשגת כסף. כלומר משתמשים בתורה להשגת פרנסה.
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן לו
אוסר הרמב"ם אף למי שנפשו חשקה בתורה מאד להתפרנס מהצדקה ואף לא ממתנות אחרים, אלא דווקא שיעשה בעצמו מלאכה להתפרנס הוא ובני ביתו. כדכתב בפ"ג מתלמוד תורה ה"י, כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונוטל חייו מן העולם הבא לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם ועוד ציוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן ועוד ציוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות. והוסיף עוד תיכף בהלכה י"א וכתב, מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומדת חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעוה"ז וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב. ולכאורה הוא סתירה, שהרי מתחילה בהלכה י' כתב שאם אינו עושה מלאכה להתפרנס הוא איסור היותר גדול שחילל את השם וביזה התורה וכיבה מאור הדת, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, וגם שעונשו גדול דנטל חייו מן העוה"ב ותיכף בהי"א כתב רק שהוא מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומידת חסידים הראשונים היא, שהוא כמפורש שליכא איסורא אלא רק שאינו כמעלת חסידים הראשונים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 23:49 |
|
| |
ירוחם
עיין כסף משנה ,בית יוסף,רמא,
כאילו שאינך מודע עליהם,
ולגבי האגרות משה ,למה תצטט רק את חלקו הרי הוא מתיר גם מתיר ,
ר משה פיינשטיין היה חשמלאי?ראש ישיבה ורב עם משכורת ,
תוקן על ידי ביליצר ב- 17/07/2012 23:53:11
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2012 00:07 |
|
| |
הוא זייף את הרמב"ם המפורש" ואת הגמראות המפורשות? מה לא עושים בשביל הפרנסה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2012 00:11 |
|
| |
ביליצר אולי תעזוב את כל נושאי הכלים ותחשוב לבד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2012 00:54 |
|
| |
ירוחם
לא הבנת ,מי זייף?
דייר ,,?????????
תוקן על ידי ביליצר ב- 18/07/2012 01:12:04
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2012 14:45 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | | לא ידוע לי היכן הרעיון הזה מצוי אצל הרמח"ל ואשמח על הרחבה בנושא. |
|
המקור הוא בתקנות ישיבת הרמח"ל. יש את הספר באוצר החכמה בשם "תקנות הישיבה", וברשת מופיעות התקנות למשל פה (פרק ב' אותיות ח, ט)
באגרת הרמח"ל בנוגע לתקנה זו [מופיע שם ג"כ] אכן כותב הרמח"ל שזו עצה לבטל גזירות ועל מה ביסס אותה.
כמה הערות:
התקנה לא היתה לימוד נגלה אלא לימוד זוהר דוקא. ולסיים את כולו כל שבוע.
הלימוד לשמה בלי שום פניה רק לתיקון השכינה וישראל דוקא.
לא כתוב שם כלל על שלושה ימים רצופים, אלא "לימוד תמידי אשר לא יפסיק", כל השנה יום יום ולילה לילה רצוף, חוץ מימים ידועים שפורטו שם.
התקנה שבחורי ישיבה ילמדו שלושה ימים רצוף גמרא באיזה אופן ומטרה שרק יהיה, אינה עצת הרמח"ל אלא עצת הרב שטיינמן שמבוססת בחופשיות על קוי דמיון לעצת הרמח"ל.
תוקן על ידי נתנאל34 ב- 23/07/2012 14:47:24
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2012 16:34 |
|
| |
האם בהצעה זו אין קווי דמיון להעברת מושג רוח הקודש לדעת תורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2012 17:59 |
|
| |
ההצעה דומה יותר למגמה הליטאית בכלל שלקחו כל דבר מעלה שנכתבה על התורה, גם כאשר הרקע לאותה מעלה הוא במפורש מנוד לגישה שלהם, ע"ד משל 'הרמח"ל, שללא ספק לא ראה את העסק בר' חיים את שיא חובתו של האדם בעולמו. ומיישמים את הדיבורים שלו על לימדו התורה בסגנון הישיבתי.
דומה לכן קרה למנהג תיקון ליל שבועות [אלא ששם אפשר לטעון שהמנהג ללמוד קדם למקובלים. ויל"ע.]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2012 19:42 |
|
| |
ניתן להראות שרבותינו האשכנזים הראשונים לא הכירו את המנהג ללמוד בליל שבועות.
|
|
|
|
|
