|
|
| נשלח ב-15/8/2012 17:50 |
 |
| |
עשיתי בדיקה ומסתבר שבספרד בתקופת הראשונים היה מקובל להקדים לשמות הפוסקים את התואר
הרב/החכם הגדול/הרב המצויין/הרב הגדול או את הא הידיעה. רש"י וראב"ע נחשבו למפרשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2012 09:25 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | לדעתי השאלה היא האם מצטטים את האדם או את הספר. כשאומרים "הרמב"ם אומר" מתכוונים לספר שקרוי אצלנו הרמב"ם. וכן הרשב"א ורמב"ן. לעומת זאת, כשאומרים רש"י אומר לא מתכוונים (תודעתית) לספר אלא לאדם. אולי הסיבה לכך היא מה שהזכיר מיימוני שרש"י מודפס בגמרא ולא כספר נפרד, ולכן אין כאן ספר שאליו אנחנו מתייחסים. לגבי תוס' לפעמים מתבטאים "התוס' אומר" ולפעמים "תוס' אומר".
מעניין לשים לב שמתבטאים "ר' חננאל אומר" ולעומת זאת "הר"ח אומר". נראה לי שהר"ח הוא חיבור, ור' חננאל הוא אדם.
|
|
כשאומרים הרמב"ם מתכוונים לאיש. כמו למשל במשפט: הרמב"ם היה גדול הפילוסופים היהודיים.
אצל רש"י הקיצור הוא:רבינו שלמה יצחקי ולכן אין כאן ה' הידיעה כמו במילה הרב משה בן מיימון.
וזה מקור ההבדל.
(אגב לפעמים אומרים משפט כמו :הרש"י הזה לא מובן לי-אבל זה כבר סיפור אחר)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2012 09:36 |
|
| |
אפרים, זה לא סיפור אחר. זו בדיוק הדוגמא. הרש"י הזה עוסגק לא באדם אלא בדיבור מסויים של אותו אדם, ולכן יש ה"א הידיעה. בדיוק כמו טיעוני לגבי הספר והמחבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2012 09:51 |
|
| |
אבל שים לב שאצל רש"י יש לנו את שתי האפשרויות: ניתן לומר: רש"י הוא פרשן גדול .
וניתן לומר על פירוש ספציפי :הרש"י הזה קשה לי. כי כאן יש התייחסות למשהו ספציפי כגון השולחן,הכסא,הבית לעומת שולחן,כסא,בית.זאת אומרת שכאן הופך הרש"י לשם עצם .
אבל הרמב"ם זה סיפור אחר.
אצלו גם כאשר לא מדובר בספציפיזציה של ספר או פרוש הוא נקרא תמיד הרמב"ם בה' הידיעה.כגון:הרמב"ם הוא פילוסוף גדול.
והסיבה לכך- כפי שכתבתי.הרמב"ם זה קיצור של :הרב משה בן מיימון ואילו רש"י זכה לכינוי :רבינו שלמה יצחקי-(אגב רבינו זה כינוי יותר משפחתי ,אינטימי וקרוב )
תוקן על ידי אפריםבן ב- 16/08/2012 09:55:24
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2012 11:04 |
|
| |
ולשיטתי ההסבר הוא שהרמב"ם זה ספר ורש"י הוא אדם. לעומת זאת, הרש"י הוא דיבור של רש"י ולא רש"י האדם, וברמב"ם גם רמב"ם מסויים הוא דיבור שלו, ולכן אצל הרמב"ם בשנמי המקרים יש ה"א.
לכן כתבתי שהדוגמה הזו לא מוכיחה מאומה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2012 11:22 |
|
| |
למה ברמב"ם יהיה משהו מוזר שהאיש הוא ספר? הרי כשאומרים:" הרמב"ם הוא פילוסוף גדול "האם מתכוונים לאיש או לספר?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2012 12:56 |
|
| |
ראו אשכול של מ80: "ריבוי תארים"
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2012 13:07 |
|
| |
אין בקישור שהבאת התייחסות לשאלתו של פותח האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2012 19:05 |
|
| |
כך כללי התארים בספרד בתקופת הראשונים:
א. התואר היסודי לחכם הינו רבי. לדוגמא, רבי יהודה הלוי, רבי דוד קמחי.
ב. כדי להדגיש את כבודו ומעלתו הוסיפו את התואר רב. לדוגמא, הרב רבי משה בן נחמן.
ג. אם נודע במלאכתו הנכבדה נקרא גם על שם מלאכתו. לדוגמא, רבי שמואל הנגיד, רבי יונה המדקדק.
ד. אם שמו נודע לתהלה בהרבה מקומות, נקרא רבינו. לדוגמא, רבינו סעדיה גאון, רבינו חננאל, רבינו בחיי אבן פקודה.
ה. אם היה בקי מאד בחכמות חיצוניות נקרא גם חכם. לדוגמא, החכם רבי אברהם אבן עזרא.
ו. אם היה מיוחד ביראת שמים ובתורה ובחכמה ובחסידות הוסיפו תארים לרומם את כבודו. לדוגמא, הרב המצויין איש האלקים רבי יצחק אלפאסי, הרב החכם הגדול רבי משה בן מיימון.
|
|
|
|
|
