שאלתך בעל האשכול היקר צריך להישאל כבר בתחילת בראשית בפסוק ג' ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור וכו' וכו'
למי אמר ומי קיים את הציוי ?
התורה חשבה מחשבתית שאין האלוקים יוצר בעצמו רק הוא מצווה למישהו,
מכאן כל ה'"ויאמר" בכל מעשה בראשית,
אם אמר לאור להיות אור ולחושך להיות חושך, אחרי שהם קימו את הציווי נגמר בעצם תפקידם, והם נשארים כך לנצח,
ולכן האם יש להם היום בחירה ?! ברור שלא !!
האם היית להם בחירה אז ?! כנראה שכן !! וזה מה שחז"ל הבינו לעומק,
עד כאן בקצרה,
יותר בהרחבה,
למי באמת אמר האלוקים ויאמר ?
אם אמר ממש (בדיבור\בשפה) אז חייב המקבל הציווי להכיר את השפה\הדיבור, חייב הוא להבין מה רוצים ממנו, וחייב שיהיה לו אפשרות לא לקיים את הציווי = בחירה,
מכאן מגיע החשיבה שיש מלאכים, כלומר כל דבר ביקום שיש בהם חוקיות (לאפוקי תוהו ובהו ) וק"ו האורגניזם שיש להם חיים,
המקיים את החוקיות הם הם המלאכים,
וכאן אנו מגיעים למחלוקת הידוע האם יש למלאכים בחירה,
על פי החושבים שיש להם בחירה, אז הבחירה שלהם ממשיך גם היום (הרי על זה בדיוק המחלוקת)
על פי החושבים שאין להם בחירה. יכולים להסכים שבתחילה (בששת ימי בראשית) כן היית להם בחירה,
מכאן אנו מגיעים ל' ויאמר אלוקים "נעשה אדם"
למי אמר ומי השותפים כביכול,
למה עד כאן (עד האדם) פשוט ציווה, וכאן הוא כביכול משתף את כולם בתוכנית\ברעיון ?
אז שוב. אם נלך אחרי חז"ל אז ברור שדיבר עם המלאכים, ולמה ? כי האדם ישלוט (\יצטרך הכל) בכל במילא צריך הסכמה מכל הבריאה ( = המלאכים) לכך !! (עיין רש"י בשם חז"ל "ענותנותו של האלוקים למדנו כאן וגו')
אייך היינו כותבים היום את מעשה בראשית על פי הידוע לנו היום ?
כלומר היום אנו חושבים שכל החוקיות הם דטרמיניסטיות, והאקראיות הם בחיריים האקראית,
רק האדם שמודע לעצמו ולאקראיות. יכול לבחור עם תבונתו, ויותר מיזה הוא גם יכול לנצל את החוקיות לטובתו כי הוא מודע גם לחוקיות הדטרמיניסטיות,
כלומר כמה שהאדם משכיל לדעת את חוקי הטבע כך הוא משמש ומנצל את החוקיות לטובתו (או לרעתו)
אז אייך היינו כותבים היום את מעשה בראשית ?
לדעתי אפשר לומר כך,
כל תהו ובהו שהתארגן לחוק. זה הצווי של האלוקים, (כי עד החוקיות אין משמעות לאלוקים ולעשיתו, יש רק תהו ובהו)
והאדם הוא היחיד שמודע לעצמו (לא ממש גם בעלי החיים מודעים לעצמם במידה מסויימת, אבל ההבדל היא הדעת = דעת טוב ורע = בחירה) ולכן הוא ממש כמו האלוקים, כלומר האדם גם מצווה את היקום (החוקים) לצרכיו,
כלומר החוקיות והאקראיות יצרו במשותף עם כל הבריאה את האדם, והכל בברירה הטבעית,
ומאז האדם שמודע לעצמו התחיל המהפך. כלומר האדם מנצח את הברירה הטבעית, והוא מצווה את כל היקום לצרכיו,
ולכן באמת הוא צלם אלוקים,
האדם הוא בחיר היקום לא מצד גופו שנוצר מהברירה הטבעית כמו כל האורגניזם, הוא בחיר היקום מעצם שהוא מודע לעצמו שזה עוד מהברירה הטבעית, אבל מאז שהתחיל להשכיל וללמוד ?! אז התחיל לנצח את הברירה הטבעית, כלומר התבונה היא היא הצלם האלוקים שבאדם,
וכאן נחזור לשאלה העיקרית האם היית להם (לאורגניזם עד האדם) בחירה והאם יש להם עכשיו בחירה ?
ברור שיש להם בחירה, אבל בחירה לא מודעת, כלומר "אקראיות" = ברירה טבעית,
אפשר לראות מי הצליח מאז התא החיי הראשון, הרי כל האורגניזם יצאו לדרך מהתא הראשון, כל האחד בחר (בלי דעת = בחירה לא מודעת) בדרך שלו,
רק האדם הצליח, הוא הצליח כמובן עם התבונה,
אייך מספרת לנו התורה את המצב העניינים ? כלומר אייך התחיל האדם להשתמש עם התבונה,
ובכן. והיות שהוא התחיל להיות מודע לעצמו וראה את כל האורגניזם אייך הם בחרו את דרכם,
אז התחיל להבין מהי טוב ומהי רע, זה היית התבונה הראשונה שלו,
חוה אימינו ראתה את הנחש ואמרה לעצמה, ראה אייך בחר לו הנחש, הוא לא צריך ידים ורגלים ועיניים, לא צריך אוכל מסויים, לא צריך משפחה וחברה, ואפי' זוג הוא לא צריך, כלומר כובשת זכרים (מפיצה ריח למרחקים ומאות נחשים באים אליה ואחד זוכה בה לרגע ) לרגע אחת, ולא מכירה את הזכר והזכר לא מכיר בה, ושניהם לא מכירים בצאצאיהם, היא פשוט משריצה אותם והולכת לה מיד,
כלומר חוה אימינו (כנקבה שהיא הדואגת לשרידות המין) הבינה שבכדי לשרוד אפשר לשרוד ברע כמו הנחש, ואפשר לשרוד בטוב,
הרע לא דורש הרבה אובולוציה והנחש הוכיח זאת,
הטוב דורש הרבה אובולוציה, כמובן אובולוציה תבונית,
לכן על פי חשיבת התורה תפקידו של האדם היא לנצח את המות, כלומר לאכול מעץ החיים = אובולוציה תבונית שתנצח את המוות, וזה מתאפשר אך ורק עם הטוב, כי הטוב מביא תבונה, ותבונה מביא ליותר טוב,
הרע ?! מביא את המוות !! נוכל לראות זאת באורגניזם, כל אורגניזום שבחר בדרך קלה יותר לשרוד ?! למשל החידקים,
הם מתים בתוך שניות,
כל אורגנזם\בעלי חיים שבחרו בדרך הקשה יותר ?! חיים יותר זמן !!
ובכל שלב היית להם בחירה לטוב ולרע, מי שבחר ברע כמו בעלי החיים הטורפים. הם לא ישרדו בסוף, או יהיו חייבים לבחור בטוב בסוף (כי כבר לא יהיה את מי לטרוף אז יצטרכו להתחיל לאכול צמחים, ואז יתפתחו לבעלי חיים לא טורפות)
כלומר לעומק אפשר לומר שהטוב יבוא בסוף במוכרח,
את כל זה הבינו בני אנוש בימי קדם, ואנו רואים היום שרוב החוקים הטובים בבני אנוש מגיע מהמוכרח,
יחידי סגולה (האומה שלנו) בחרו בטוב מתוך התבונה,
כך בערך היינו כותבים את מעשה בראשית היום, לדעתי כמובן,
שבת שלום
max
 |
|
|
