היפלו טילים בבני ברק - יש נביא בעירו

סטיה במקצת
על הוריקן וביטול תורה

נניח לחיה הרצברג ולנחש, הם היו בשולי טיעוני ולא במרכזם, ויש בהם טעם, במיוחד בחיה.
פרוגרמי, קרא מחקרים על שיעור מחלת הסרטן בהודו.
הקרנות רק היו תזכורת לחולים הרבים מספור שומרי המצוות. ולנדכאים שומרי המצוות. ולילדי הדאון בבתים שומרי מצוות. וכו. 
אכן, המציאות לא מראה שיש שכר ועונש על מצוות ועבירות בעולם הזה. לטעמי אם לא עוורים - א"א להתכחש לזה, וגדולי האומה שאלו על כך. האמירה שסנדי באה על אייפון וכו' בעיני אווילית, חסרת כל בסיס מציאותי, וחסרת כל יכולת התבוננות בשומרי מצוות ובקורותיהם לעומת האחרים. 
אני מאמינה מאד-מאד בהשם, בהשגחתו הפרטית ובטובו. זה ציר חיי. הוא בוודאי מתערב, הכל נעשה רק לרצונו, כל המאורעות בעולם הם מהתערבותו, מטעמים הגלויים לפניו, לתכליות הנראות בעיניו, והם לטובתנו. הנהגתו אינה בכללי שכר ועונש פשוטים. לפעמים מיטב גם לטובים, בוודאי, ולפעמים לרעים. לפעמים מרע גם לרעים, בוודאי, ולפעמים לטובים, וזה לטובתם. מסכימה עם מה שכתב חזק ואמץ, שתמיד אפשר וכדאי לחיות בטוב, וכמה שאדם יותר עם שאר רוח ועם משמעות, כך יכול לחיות יותר בטוב, למרות צרותיו. 
איני יכולה להאמין במה שלא נמצא במציאות. 
ואחרי שהובהרו העמדות, אבחר לסיים. אינני מחבבת את השלב שמתווכחים בנצחנות.

פרוגרמי,
 זה לא "בדיוק כמו שאיש המדע מפרש את העולם לפי הנחתו". כי בשונה מהסברים מדעיים, שמסבירים לנו משהו שלא הבנו מקודם. הרי שה"הסברים" האמוניים, אינם  מוסיפים, אפילו לפי הנחות המאמינים, שום ידע על העולם או על ההשגחה. מאחר ואתה מודה שלא ניתן להוכיח- כלומר להראות במציאות, את ההשגחה בציורים כאלה, הרי שמכל דרשת ההתעוררות נשאר רק שני המשפטים שכתבתי. וההוריקן הספציפי אינו נשאר אלא הדגמה למה שיכול לקרות לפי אמונתי כאשר חוטאים, אבל גם לפי הנחות היסוד שלי אין לי כל דרך להראות שההוריקן אכן באה מחמת זה והרי אני מודה שקיים מציאות של הראות בעולם משפט מעוקל לפעמים, ולכן אם אני ישר ועקבי אני לא יכול לשאת דרשת התעוררות שכזאת מאחר והמסר העיקרי שלה, כלומר היראות ההשגחה ע"פ פרשנותי במציאות, הוא שקרית או עכ"פ לא מוכחת גם אליבא דהנחות היסוד שלי. ואין לי כלל ממה להתעורר אלא אם אני רוצה להבין את זה כהדגמה לעונשים שיכולים להיות לפי אמונתי אם חוטאים.

[בעל,
חשבתי על אותו אשכול כאשר כתבתי את הודעתי]

שמחה שהנעמתי.
התייחסתי לטיעונים, במידה שהיו כאלו.
הקרנות לא היו הוכחות כי אם תזכורות, המציאות היא ההוכחה. או שהיא אי ההוכחה לשכר ועונש על מצוות.  
לפעמים המשפט מעוקל, כדברי הרמב"ן, ולפעמים המשפט הכתוב מעוקל. 
והתורה היא חלקך וחלקכם, כידוע. לא זכיתי ללומדה.

מתוך עיתון "המודיע" מאתמול.

בסופה של כתבה על קרב בורדינו (שהכריע את מלחמת נפוליון – רוסיה, לטובת הרוסים) מופיעה מסגרת בולטת בה נאמר:

בכתבה זו, הובאו העובדות ההיסטוריות לבדן. למעשה, ה'קרב' (המרכאות במקור) האמתי התנהל במקום אחר לחלוטין. צדיקי אותו דור זי"ע נחלקו בדעתם נצחונו של מי ייטיב ליהודים – ועל כך במאמרו המורחב של ש. הלוי שיתפרסם אי"ה בעש"ק ב'תוספת' התורנית".

אז באיזה מישור מתנהלת מערכת הבחירות?

מיכי
לאו דווקא

מיכי ובע"ב

בושני מדבריכם

הרי העובדה שגם נפוליאון וגם הרוסים ניצחו היא ההוכחה לתיאוריית היקומים המרובים, והדבר נזכר על ספרי הפיזיקע  לחכמי אומה"ע/ כמובן שזו גם הוכחה כי אין חדש תחת השמש וחז"ל הקדושים הקדימו את חכמי אוה"ע, כדרכם

ושמעתי מיישבין עוד (בדוחק) כי בעוה"ב הלכה כנפוליאון, אגו"י והגר"ש אויערבך, ואכן מקובלנו כי בעוה"ב לא יפלו טילים בב"ב

ואו"א דא"ח ללא שום ליצנותא בכלל