| נשלח ב-24/11/2012 18:24 |
 |
| |
הצדיקים אלהיהם מתקיימים עליהם (אלוקי ישראל)
א"ר יוחנן "הרשעים מתקיימין על אלהיהם" שנאמר ופרעה חולם והנה עומד על היאור
אבל "הצדיקים אלהיהם מתקיימים עליהם" שנאמר והנה ה' נצב עליו
רשב"ל אמר "האבות הן הן המרככה" שנא' והנה ה' נצב עליו (ב"ר)
בחז"ל הזה יש עומק מתוך עומק מהו ומיהו אלוקי ישראל,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2012 18:43 |
|
| |
אגב החז"ל הנ"ל יש השבת (פרשת ויצא) עוד חז"לים ענקיים ביותר,
הארץ אשר אתה שכב עליה: לפי שאמר לו הקב"ה הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה אם שכב אתה עליה ( אם אתה גר בא max ) הרי היא שלך ואם לאו אינה שלך (מדרש הגדול)
אם יהיה אלהים עמדי ר' אייבו ור' יונתן חר אמר מסורסת היא הפרשה וחרנה אמר על הסדר נאמרה מאן דאמר מסורסת היא והנה אנכי עמך אם יהיה אלהים עמדי אתמהא מאן דאמר על הסדר נאמרה מה מקיים אם יהיה אלהים עמדי אלא שאם יהיה לי שיתקיימו כל התנאין שהתנה עמי (ב"ר)
אם יש למישהו ספק מהי נבואה אז שילמד את החז"ל הזה,
אם יהיה אלהים עמדי: אמר ר' יהודה כיון דכל האי אבטח ליה קב"ה אמאי לא האמין דאמר אם יהיה אלהים עמדי (?! max )אלא אמר יעקב חלמא חלמנא וחלמין מנייהו קשוט ומנייהו לא קשוט ואם יתקיים הא ידענא דחלמא קשוט הוא ועל דא אמר אם יהיה אלהים וגו' כמא דחלמנא כו' (זח"א קנ:)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 01:02 |
|
| |
השאלה אם הוא הסתפק באמינותו של הדובר, או בהבנתו של השומע
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 02:54 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: |  | השאלה אם הוא הסתפק באמינותו של הדובר, או בהבנתו של השומע |
|
הוא הסתפק האם החלום אמת או לא, כי יש חלומות אמתיים ויש לא אמתיים,
ולכן אמר אם (באמת) יהיה אלוקים עמדי, אז אני אתן לו מעשר,
לכאורה לא צודק הרמב"ם שטוען שלאברהם הייתה ברור הנבואה כי אם לא הוא כביכול רוצח ח"ו שרצה לשחוט את בנו,
הרמב"ם רוצה להביא ראיה שנבואה היא ברור ולא יכול ליפול בהם שום ספק למי שמנבא, אחרת אייך אברהם הלך לקיים את הנבואה,
מהחז"ל הנ"ל לכאורה משמע שאין נבואה ברורה, הנה יעקב הסתפק האם זה נבואה או סתם דמיון וחלום שווא,
למה אברהם לא הסתפק ? הרי מדובר בדיני נפשות שלא דנים משמים, ק"ו שיש מקום להסתפק האם בכלל קיבל משמים = חלום\דמיון,
לעצם שאלתך:
הוא הסתפק האם בכלל יש כאן נבואה,
הוא לא הסתפק האם שמע והבין, הרי כתוב מה שמע ומה הבין, הוא גם לא הסתפק באמינותו של הדובר, אם יש כאן נבואה אמיתית הוא מאמין שהוא מקיים את הבטחתו,
כל זה כתבתי על סמך שאני הבנתי נכון את שאלתך,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 12:27 |
|
| |
"הוא הסתפק האם החלום אמת או לא,"
אמת
"לכאורה לא צודק הרמב"ם"
"מהחז"ל הנ"ל לכאורה משמע שאין נבואה ברורה, "
"למה אברהם לא הסתפק ? "
מי אמר לך שהחז"ל הזה נוגע לכל נבואה? אצל אברהם כנראה הנבואה היתה ברורה!
מלבד זאת, כמו בפסוק "או נודע" ש"או" מחליף את "אם" יתכן שאצלנו "אם" מחליף משהו אחר כמו שמצוי בהבדלים בין שפתנו לשפת התנ"ך
"לעצם שאלתך:
הוא הסתפק האם בכלל יש כאן נבואה,
הוא לא הסתפק האם שמע והבין, הרי כתוב מה שמע ומה הבין, הוא גם לא הסתפק באמינותו של הדובר, אם יש כאן נבואה אמיתית הוא מאמין שהוא מקיים את הבטחתו, "
לא הבנתי. אם הוא שמע והבין והאמין, במה הסתפק?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 17:42 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: | | מי אמר לך שהחז"ל הזה נוגע לכל נבואה? אצל אברהם כנראה הנבואה היתה ברורה!
יש להבין מהי נבואה (ראה אשכול זה מהי נבואה ?? (חשיבה מחדש))
אפשרות 1, אם האלוקים רוצה לומר לי משהו, אני חייב להבין אותו אחרת הוא כשל ח"ו וזה בלתי אפשרי לומר עליו,
אפשרות 2, אם אני רוצה לדעת את האלוקים ולהבין אותו ואת דרכיו, כאן יש מקום להסתפק האם X הוא דרכיו או Vהוא דרכיו.
לכאורה כפשוטו מדובר גם כאן אצל יעקב וגם אצל אברהם כאפשרות הראשונה, שהאלוקים פנה אליהם, ולא שהם פנו לדעת אותו,
החז"ל הזה טוען שלא, הוא טוען שיעקב הסתפק ואם הוא הסתפק חייב להיות שמדובר על האפשרות השניה,
למעשה החז"ל הזה טוען שזו דרך הנבואה, ואין דרך נבואה כאפשרות הראשונה, אחרת אייך הסתפק ואייך אלוקים כשל ח"ו,
מלבד זאת, כמו בפסוק "או נודע" ש"או" מחליף את "אם" יתכן שאצלנו "אם" מחליף משהו אחר כמו שמצוי בהבדלים בין שפתנו לשפת התנ"ך
אפשרי לפרש בכל מיני דרכים, אבל אנו באים לדון בחשיבה של החז"ל הנ"ל,
לא הבנתי. אם הוא שמע והבין והאמין, במה הסתפק?
שמע והבין והאמין שאם האלוקים באמת אמר זאת אז הוא גם יקיים את הבטחתו,
הרי יש גם צורך לתת אימון באלוקים שהוא יקיים את הבטחתו כמו שנאמר אצל אברהם והאמין בשם ויחשבה לו צדקה,
לא משפיק לשמוע ולהבין את דבריו,
ואם זה רק חלום\דמיון, אז אין מה לצפות,
וזה בעצם הוא הסתפק,
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 22:40 |
|
| |
אפשרות 1, אם האלוקים רוצה לומר לי משהו, אני חייב להבין אותו אחרת הוא כשל ח"ו וזה בלתי אפשרי לומר עליו,
האם כשהקב"ה קרא לשמואל - ושמואל קם והלך לעלי - זה כשלון?
אתה כותב: "שמע ובין והאמין "שאם"" ואח"כ אתה אומר שיש "צורך" לתת אמון? אז צריך לתת אמון ממש או רק להאמין שאם?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 23:11 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: | | אפשרות 1, אם האלוקים רוצה לומר לי משהו, אני חייב להבין אותו אחרת הוא כשל ח"ו וזה בלתי אפשרי לומר עליו,
האם כשהקב"ה קרא לשמואל - ושמואל קם והלך לעלי - זה כשלון?
אתה כותב: "שמע ובין והאמין "שאם"" ואח"כ אתה אומר שיש "צורך" לתת אמון? אז צריך לתת אמון ממש או רק להאמין שאם? |
|
אתה לא מבין אותי (אולי העברית הגרוע שלי מפריע כרגיל)
התוכן שהאלוקים רוצה לעביר חייב להיות מעובר למי שהתוכן צריך להגיע, אחרת כשל ולא הצליח רצונו וזה אי אפשר לומר,
במילא שמואל קיבל את התוכן, מה לי עלי או ישירות,
(אגב ברור לי שזה משל עמוק ולא כפשוטו כל הסיפור של שמואל)
אמונה = אימון, אין דבר כזה אמונה עיוורת, זה רק קיים אצל עבדי ע"ז ואצל הנצרות והאיסלם,
שיהודי אומר שהוא מאמין בחכמים ובאלוקים, הוא לא אומר שהוא מאמין שהוא קיים, הוא אומר שיש לו אימון בו,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2013 19:10 |
|
| |
עלי לא העביר את התוכן, אלא הקב"ה בעצמו. ושמואל הרי פנה לעלי רק בגלל שחשב שהוא הקורא אליו?
ב. איך הוא נותן אמון בקב"ה בזמן שהוא לא יודע שהוא המדבר? הרי אם זה היה לא הקב"ה אלא השטן - אז שיתן אמון בשטן?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2013 22:15 |
|
| |
מקסמן,
אתה עמוק ופורה כהרגלך ותודה גם על הלינק לאשכול הנפלא שלך על הנבואה.
אלא שלענ"ד החז"ל שהבאת בנוגע לספקו של יעקב מורה להפך ממה שאתה מבין בנבואה.
לא הבנתי מדוע לא יתכן לפי האפשרות הראשונה בנבואה שיעקב הסתפק, אין כאן כשל של הקב"ה חלילה אלא פשוט ספק אם בכלל הקב"ה אמר לו או שלא. ואם תשאל, אם אינו יודע אם אמר לו או שלא הרי אין לדברים משמעות שהרי לא ינהג על פיהם. תשובתך בדבריו של יעקב "אם יהיה אלוהים עמדי וכו' והיה לי לאלהים, והאבן הזאת וכו' היא בית אלהים וכל אשר תתן לי וכו'" הרי לך מטרות נעלות שאכן היו, וזה היה מטרת הנבואה שיתקיימה באמת.
לעומת זאת אם כצד ב' שהנבואה היא סוג של התבוננות וראייה מערכתית של המציאות, תמוה איך יתכן בכך ספק בכלל, זה כמו שמתמטיקאי יסתפק בנוגע לשאלה סבוכה, זהו חוסר ידיעה והבנה. ובכלל, ממתי מסתמכים על חלומות כנשאי תבונה וחכמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2013 23:53 |
|
| |
| מעמיקחקר כתב: | | מקסמן,
אתה עמוק ופורה כהרגלך ותודה גם על הלינק לאשכול הנפלא שלך על הנבואה.
תודה חממת לי את הלב,
אלא שלענ"ד החז"ל שהבאת בנוגע לספקו של יעקב מורה להפך ממה שאתה מבין בנבואה.
לא הבנתי מדוע לא יתכן לפי האפשרות הראשונה בנבואה שיעקב הסתפק, אין כאן כשל של הקב"ה חלילה אלא פשוט ספק אם בכלל הקב"ה אמר לו או שלא.
הכשל היא מצד האלוקים, לא יכול להיות שהוא שולח מסר והוא לא מגיע לכתובת,
יעקב כביכול חשב אם האלוקים שולח לי חלום, אז חייב להיות שאני לא הסתפק, אם אני מסתפק אז כנראה לא הוא שלח, רק אני חלמתי מהרהורי לבי, ואם זה מהרהורי לבי פי' שזה תבונתי ואפשרויות שאפשר לצאת לפועל, יוצא שזה נבואה מסוג השני,
ואם כך אני מבטיח שאם אני הצליח אני אתן מעשר,
וכאן נעצור לשאול מה פתאום מעשר, האם אלוקים צריך מעשר הוא צריך משהו ? במיוחד אם המעשר פי' אחד מבניו,
ההסבר היא פשוטה:
מה מועיל שאני תבוני ונבואי אם אני לא עושה הכל על פי התבונה,
אם התחלתי לעשות הכל על פי התבונה, אני בעצם לא עושה כלום כל זמן שאני יחיד, הכוח של היחיד לא שווה כלל,
וזה המושג שהשכינה לא שורה רק על עשרה וכו' וכו',
התבונה אומר לי שאני מת כי כל העומד להישרף כשרוף דמי, יש דרך אחד לחיות לנצח, וזה על ידי צאצאי שהם ימשכו להוליד ולהשכיל עד ניצחון המות ממש,
זה חתיחת עול כבד בשביל תיאוריה רחוקה כזו, לא כדאי לעשות חיים קלים ולמות אחרי שבעים שנה ? למה להיכנס להתחייבויות ולמסגרת משפחתית מחייבת, תן לי לעסוק במה שבא לי, במיוחד שאני לא בטוח כלל שתתגשם התובנות שלי,
כאן הגיע החלום, ומרגיע אותו, יעקב יעקב אני = התבונה היה איתך,
יעקב מתעורר ואומר אאה כן ?! אוקיי אם כן אני תורם אחד מבני שיעסוק רק בתבונה, כלומר הוא יהיה עובד החברה שזה אומר ללמד שפה ובינה ודעת לכל בני החברה = שבט לוי, יעסוק בצדק ומשפט, כך שכל החברה בשעות הפנאי יעסוק בחקר דרכיו של האלוקים בטבע וימצאו תרופות לכל מחלות מצריים, עד ניצון המוות, שזה היום כלל לא דמיוני ותיאורתי, הרי הצליחו להגדיל פלאים את אורך החיים, וגם הצליחו להגדיל אורך חיים לבעל חיי פי 200, כלומר זה לא רחוק הנבואה הזאת,
ברעיון המקורית זה היית צריך להיות כל בכור במשפחה תורמת עובד החברה, והחברה משלמת לו את צרכיו שלא תהיה לו עול החיים, ושיעסוק אך ורק בחכמה בינה ודעת ובצדק ומשפט,
בסוף הם כשלו ובחרו בשבט לוי, היום נפסק שכל מי שרוצה יכול להיות שבט לוי, מכאן (התובנה הזו) לקח הרמב"ם את החוצפה לחדש חידוש כזה,
אם נאמר שהיית נבואה מסוג א' אז לא מובן אייך הסתפק כנ"ל ועוד יותר מיזה, הרי שום כולם לא התגשם, הוא לא היה איתו כלל, מיד שילם ביוקר בשביל כלה = שבע שנים עבדות מטורפת ממש בקרח ובחום, ואם לא מספיק זה עבדו עליו והחליפו לו את הכלה, והנה הוא צריך שוב לעבוד שבע שנים ועוד צריך להישאר עם הבחורה שלא רק לא אוהב רק פשוט שונא ממש,
אחרי כל זה עד שעמד מול פרעה הוא לא ראה יום אחד של נחת, ואם זה הפירוש אני ההיה עמך, אז עדיף שהוא לא יהיה איתי כלל, (אני כותב חזק כדי שזה יכנס חזק בליבינו ולא רק בתבונתינו הקרה, ולכן אנא לא להתרגש)
אותו דבר עם הנבואה של לפני ירידת יעקב למצריים, מה האלוקים אומר לו ? אנכי ארד עמך ואנכיייייי אעלך גם עלה,
אם זה נבואה מסוג א' אז מצד האלוקים אייך הוא לא מתבייש ? הוא הרי יודע שהוא לא יקיים ויעקב ימות במצריים אז אייך הוא מרגיע אותו ?
ועד קשה להבין למה יעקב מתחנן ליוסף שישבע לו שיעלה את גופתו המתה לארץ ישראל, הרי יש לו הבטחה ישירה מהאלוקים שהוא הוא יעלה אותו,
אבל אם הנבואה היא מסוג ב', אז הכל מובן, יעקב מרגיע את עצמו שאם ילך עם התבונה אז הוא מיד יחזור לארץ ישראל כי אחרת יש סיכוי גדול שכל עמלו ילך לטמיון, הרי כל צאצאיו יתבוללו במצרים,
בסוף המציאות קשה כתמיד ולא הצליח לחזור וק"ו לא להחזיר את צאצאיו, אז נשאר לו רק דרך אחת, והיא לא להיקבר במצריים לפחות זה יסמל לצאצאי שמצרים לא המקום לזכות לנצח, וכך באמת קרא, גם יוסף וכל אחיו בקשו שיעלו את עצמותיהם לארץ ישראל, גם הבטחת הנבואה שהם יעלו היית סיבה שיחידים ממש (אחד מחמש או מחמישים) ניצלו מהתבוללות בטוח שהסכימו לעלות עם משה לארץ ישראל,
אם תנסה רק כניסוי לפרש את כל נבואות התורה והנביאים בדרך הזאת ?! תראה ממש פלאים !! כל הקושיות נופלות אוטומטית,
וגם תבין את מדרשי חז"ל העמוקים, למשל החז"ל הזה, הארץ אשר אתה שוכב עליה.,,,,, ר' חונא בשם ר' אליעזר אמר ובלבד שתקבר בה:
ננסה לעמיק בחז"ל הזה ונשאל אייך מעיז חז"ל לומר זאת, הרי האלוקים לא אמר לו כך בחלום, אם נאמר היית להם קבלה מיעקב שכן אמר, אז למה שואלים מתי אמר בקרבי אקדש אצל מות בני אהרן,
או שיש קבלה או שהכל נכתב, אם יש קבלה ולא הכל נכתב אז משה לא כתב שהאלוקים אמר לו ואין מקום לשאול מתי אמר לו,
פשוט אמר לו ולא כתב ולא סיפר רק עכשיו אחרי שמתו בניו של אהרן,
מכאן שההנחה שלנו היא שכן הכל נכתב, ובחלום יעקב אין כזה תנאי שחז"ל טוענים לה,
אל כורחינו שחז"ל היו בחשיבה שהנבואה היא מסוג ב' כנ"ל, אז יכולים חז"ל להוסיף את התנאי, הרי הם רואים שיעקב התחנן ליוסף שיעלה אותו להיקבר בארץ ישראל, ומהי הסיבה שהתחנן ? אומרים חז"ל שבנבואה\התבונה היית התנאי הזה,
אם הנבואה היא מסוג נבואה א'
אין לזה שום פשר, בשביל מה תנאי מוזר כזה,
אם מיליונר נותן לי אחד מהארמונות שלו אז זה תלוי אם אני גר שם או לא ? תלוי אם אני קבור בה או לא ?
רק אם זה נבואה מסוג ב' מובן למה יש תנאי תבוני כזה, והבן זאת,
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2013 00:47 |
|
| |
אם נמשיך לעמיק בחז"ל הנ"ל נשאל כך,
התנאי הזה (שחז"ל טוען לה שרק אם תקבר שם) בנבואה הראשנה בחלום, סותר את הנבואה של לפני הירידה למצריים,
מה הוא מבטיח לו בירידה למצרים שהוא יעלה אותו,
אז אייך אלוקים נותן לו תנאי אז ? הרי אז ידע שהוא יעלה אותו במילא אין לו צורך לתת לו תנאי כזה,
מכאן נשאל אייך ומה חשבו חז"ל שהוסיפו את התנאי הזה בנבואה הראשונה,
והבן זאת לעומק שחז"ל חשבו בחשיבה שנבואה = תבונה, אין דרך אחרת להבין את החז"ל הזה,
|
|
|
|
|
