|
|
| נשלח ב-30/11/2012 15:24 |
 |
| |
מיימוני
הינך מעדיף אותן מכשפות או בוגדות?
בכ"א לרב נחמן היו בנים גדולי ישראל ,רבה ,רב אחא,מר זוטרא,מר הונא בר רב נחמן,רבין,
לפי תורת הגילגולים היו בנות רב נחמן בנות לוט,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2012 15:25 |
|
| |
[ישישראל,
אכן, תודה על התיקון - רב עיליש רק פעל ע"פ המסר שמסרו הציפורים לאיש (ובניגוד להלכה).]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 14:04 |
|
| |
ביליצר
וכי בהעדפתי תלויים הדברים? אני משער שכוונתך: איך עדיף לפרש את התנהגותן. אבל לא הבנתי מדוע הן ייחשבו בין הבוגדות, אבל אולי כדאי לחזור על הסיפור כולו בתירגום כדי שידעו על מה אנו מדברים? אם יהיה לי זמן אעשה זאת בל"נ. ואדרבה, יקדימוני אחרים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 16:35 |
|
| |
| אמשלום כתב: |  |
[מיימוני,
היחיד שטוען שהן עוסקות בכשפים הוא רב עיליש, שמן הדרך בה מציג אותו הסיפור, אין שום סיבה לקבל את דעתו (הוא דיבר עם ציפורים! והנה עוד דוגמא נהדרת לטענתי במחלוקת עם פרוגרמי בעניין כשפים - כדאי לשים לב מה מביא אנשים להגדיר פעולה כלשהי ככישוף ומה לא; במקרה הזה זה ברור שההגדרה תלויה בפועל ולא בפעולה עצמה...).
|
|
במחילת כבודך, אין כאן שום דוגמא נהדרת, אין שום איסור בהלכה לדבר עם ציפורים, וזה גם חוסר נימוס, מה הציפור מדברת אליך ולא תתייחס? שיחת דקלים שדים ובעלי חיים היא מין חכמה שייחסו אותה לחכמים בכמה דורות. אין שום קשר לכישוף, ואולי התכוונת שזה קשור לניחוש, אבל זה לא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2012 19:09 |
|
| |
כמדומה שהדיון על הסיפור הזה כבר חשוב מספיק לאשכול משלו. אם אספיק אפתחנו מאוחר יותר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2012 03:00 |
|
| |
מיימוני היקר הרי שלך לפניך ,ותבין שהבוגד גם מכשף,
תרגום:
בנותיו של רב נחמן היו בוחשות בקדירה (הרותחת) בידיהן. קשה לו (העניין) לרב עיליש (כיצד נאמר הפסוק מקהלת, המפחית מערכן של נשים) והרי יש את בנותיו של רב נחמן (שיש להן כוחות מופלאים כאלה)! גרם להן הדבר ונישבו, ונישבה גם הוא עימהן.
יום אחד היה יושב אצלו (אצל רב עיליש) אותו האיש שהיה יודע בלשון הציפורים, בא עורב והיה קורא לו.
אמר לו (רב עיליש לאיש): מה אמר (העורב)?
אמר לו: עיליש בְּרח, עיליש בְּרח.
אמר לו (רב עיליש לאיש): העורב שקרן ואיני סומך עליו.
בינתים באה יונה והיתה קוראת. אמר לו (רב עיליש לאיש): מה אמרה?
אמר לו: עיליש בְּרח, עיליש בְּרח.
אמר (רב עיליש): כנסת ישראל משולה ליונה, אני לומד מכך שמתרחש לי נס (ואצליח לברוח מן השבי). אמר (רב עיליש): אלך, אראה את בנותיו של רב נחמן, אם עומדות בנאמנותן אחזירן (יחד אתי לעירנו).
אמר (רב עיליש): נשים, כל הדברים שיש להן, מסדרות (מספרות) זו לזו בבית הכסא. (הלך וצותת להן) שמע אותן שהן אומרות: אלה (השובים שלנו) גברים ואנשי נהרדעא (עירן ועירו של רב עיליש) הם גברים; נאמר להם לשובינו שירחיקונו מכאן, שלא יבואו אנשינו, וישמעו ויפדונו (מן השבי). קם (רב עיליש) ברח.
באו הוא ואותו האיש (היודע שפת הציפורים) – לו (לרב עיליש) התרחש נס ועבר במעבורת, ואותו האיש מצאוהו והרגוהו. כשחזרו (בנותיו של רב נחמן) ובאו (לנהרדעא), אמר (רב עיליש): הן (בנותיו של רב נחמן) היו בוחשות בקדרה בכשפים.
 |
|
|
|
|
|
