אם הוא אירע אז למה להמנע? ואם איננו נכון אז עד לפני קצת יותר מעשור[טרם האינטרנט הנפוצה]לברר את נכונותו היה הרבה פחות פשוט מבימינו בכדי שימצא העקשן שיטרח לעשות את המאמץ ולבררו עד תום, סיפור כזה לחברת משכילים ניתן כמלח ופלפל להרצאה ולא כעיקר, האם איש משכיל בהכרח פחות מאמין במופתים ?פוק חזי...
נשלח ב-4/12/2012 16:23
ביליצר כתב:
ואם איננו נכון אז עד לפני קצת יותר מעשור[טרם האינטרנט הנפוצה]לברר את נכונותו היה הרבה פחות פשוט מבימינו בכדי שימצא העקשן שיטרח לעשות את המאמץ ולבררו עד תום,
צפה פגיעה. כשאני אמרתי בדיוק אותו הדבר לפני שבוע דייר, מקסמן ונדמה לי שגם פרוגרמי התנפלו עלי.
נשלח ב-4/12/2012 16:59
ביליצר כתב:
ואם איננו נכון אז עד לפני קצת יותר מעשור[טרם האינטרנט הנפוצה]לברר את נכונותו היה הרבה פחות פשוט מבימינו בכדי שימצא העקשן שיטרח לעשות את המאמץ ולבררו עד תום,
אתה מציע לבנות על זה שלא יוכלו לבדוק ולדחוף סיפורי מעשיות שלא היו ולא נבראו ?!
הלא הסיכון שייאבד כל האימון בך גובר על התועלת המפוקפקת שבכל זה.
נשלח ב-4/12/2012 17:02
אני התנפלתי????? בסך הכל כתבתי שאין שום הוכחה שפעם אנשים לא היו ספקנים ובודקים כל דבר.
נשלח ב-4/12/2012 18:47
דייר העניין הוא שבלי קשר לשאלה עד כמה אנשים בעבר היו ספקנים לעומת היום, אין ספק שלא היו להם את הכלים שיש לנו היום כדי לבדוק את העובדות.
נשלח ב-4/12/2012 19:02
מצד שני גם האמצעים להפיץ שקרים הייתה מוגבלת גם אם מישהו המציא פנטזיה או שקר כלשהוא זה היה מקומי בלבד. מקסימום איזה כפר נידח או שכונה קטנה בעיר קטנה.
נשלח ב-4/12/2012 19:16
דייר אז אולי היו הרבה פחות אגדות אורבניות בעלות תפוצה רחבה. אבל את אותן אלו שכן הצליחו איכשהו להתפשט היה קשה מאד לבדוק ולהפריך.
נשלח ב-4/12/2012 21:23
נראה לי שיש כאן חוסר הבנה בעניין תהליך התשובה. אדם חילוני רגיל לא מגיע לקורס של ערכים או לשיעור תורה סתם כך. הוא מגיע אחרי תהליך, או בעיצומו של תהליך חיפוש משמעות או חיפוש אחר שורשיו היהודיים. השיעור שהמרצה מוסר, או התפילין שהחבדניק מניח לו, הם רק חוליה בשרשרת ההשפעות שיעבור בתהליך התשובה. ייתכן שיישאר חילוני ויקבל מצווה אחת. ייתכן שיתקרב יותר לדת. ולכן אין כזה דבר "מחב"תים" =מחזירים בתשובה כי אין לי אפשרות להחזיר בתשובה מישהו אחר.
הצורה של הוויכוחים וההתנצחויות במפגשים אלו יוצרת את הרושם המטעה שברגע שיהיה טיעון מנצח לצד החרדי- מיד החילוני חובש כיפה ושם ציצית. אף אחד לא חזר בתשובה כי נצחו אותו בוויכוח או הוכיחו לו בהוכחות חותכות את קיומו של אלוקים. הוויכוחים הם חלק מתהליך החזרה בתשובה, ואם האדם מרגיש שזה זה- הוא יחזור בתשובה גם אם פגש חרדי חסר שכל לחלוטין באמצע הדרך עם שלל טיעונים אוויליים. בנוסף לא לקחתם בחשבון את עניין הנשמה היהודית המחפשת קשר גלוי לה', לתורתו ומצוותיו. זה מעבר ל"רגש" במובן הפשוט וגם מעל לטיעון שכלי כלשהו. אנשים משכילים חוזרים בתשובה מאותה סיבה שאנשים טיפשים חוזרים. לכולם יש נשמה בירושה מאבותינו, ולא ההוכחה השכלית עושה להם את זה.
נשלח ב-4/12/2012 22:27
שותפיסוד כתב:
ואם איננו נכון אז עד לפני קצת יותר מעשור[טרם האינטרנט הנפוצה]לברר את נכונותו היה הרבה פחות פשוט מבימינו בכדי שימצא העקשן שיטרח לעשות את המאמץ ולבררו עד תום,
אתה מציע לבנות על זה שלא יוכלו לבדוק ולדחוף סיפורי מעשיות שלא היו ולא נבראו ?!
הלא הסיכון שייאבד כל האימון בך גובר על התועלת המפוקפקת שבכל זה.
חלילה ,התייחסתי לשאלתך האם ראוי לספר סיפורים כאלה בהרצאות,
על הסיפור הספציפי הזה לא נראה לי שהוא הומצא בזדון על ידי התנועה,אלא שגם למרצה יש היום את הכלים לבדוק את אמיתותו של הסיפור טרם שפתותיו דובבות,
נשלח ב-9/12/2012 20:09
בעלבעמיו כתב:
אתמול ספר לי חבר מהעבודה, חילוני לחלוטין, איך שברגע האחרון החליף אותו חבר בציוות של נגמ"ש שנפגע וכל יושביו נהרגו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 04/12/2012 09:26:50
ומהו הסיפור שמספר החבר שהחליף?
אה, הוא כבר לא יכול לספר...
