יקרה היא מפנינים - ברוך מחייה המתים
בס"ד
משיבת נפש, אות כח.ג.
בתחלה כשאדם מתחיל לעבד את השם יתברך ואזי הולך לו על פי רב כסדר קצת ומתפלל ולומד ועוסק בעבודת השם. וזה בחינת 'שחרית' שהוא בחינת חסד ואז כל סדר התפלה באריכות קרבנות וקטרת וכו' וקריאת שמע ותפלה וכמו כן גם הוא מרבה אז בעבודת השם כל אחד לפי בחינתו, אבל על פי רב אחר כך נופל מעבודתו ומתחיל השם יתברך לנסות אותו ומתגרה בו הבעל דבר כידוע לכל מי שרוצה להכנס בעבודת השם ואזי עקר הנסיון של האדם.
ואזי צריכין התחזקות גדול מאד בלי שעור וערך ומספר להתחזק בכל פעם בעבודתו יתברך ולבלי לפל משום דבר שבעולם. והעקר שצריך להתגבר כנגד בחינת המחין דקטנות שהם מתגברין אז על האדם ורוצין להפילו בדעתו, כאלו אין לו עוד תקוה, חס ושלום, או למנעו מתפלה בכונה ושמחה וכיוצא בזה:
וכל זה הוא בחינת 'צהרים', זמן המנחה, שאז עקר אחיזת המחין דקטנות וצריך לקים מאמר רבותינו, זכרונם לברכה, 'לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה' הינו שאז צריכין לזהר ביותר להתחזק בתפלה ועבודת השם ולא יפל משום דבר שבעולם, רק ידע ויאמין בדברי הצדיקים אמתיים שצעקו בקול גדול וחזק, כי אין שום יאוש בעולם כלל כי לגדולתו יתברך אין חקר, ובגדל רחמיו יתברך יכול להפך הכל לגמרי מרע לטוב ומעוונות לזכויות על ידי תשובה כמאמר רבותינו, זכרונם לברכה.
וכמו כן בכלל חיי האדם שימי חייו נקראים יום ומיתתו והסתלקותו נקרא לילה וחשך, כמו שנאמר: "עד אשר לא תחשך השמש": ועל כן אחר חצי ימיו הוא בחינת צהרים זמן המנחה, ועל פי רב אז דיקא מתגבר הבעל דבר ביותר ויותר. כי בודאי צריכין להתחיל עקר העבודה בימי הנעורים דיקא, "כי טוב לגבר כי ישא על מנעוריו" ו'ינקותא כלילא דורדא'. אבל אפלו מי שזכה להתחיל בעבודת השם מנעוריו, אף על פי כן כשמגיע לאמצע ימיו ורוצה להגיע למה שצריך להגיע, אזי על פי רב מתגבר הבעל דבר ומתפשט מאד למנעו מדרך החיים, חס ושלום, כל שכן מי שלא התחיל כלל בימי נעורים וכשרואה שעברו רב שנותיו ומהרהר בתשובה ורוצה להתחיל אז בעבודת השם שאזי תכף מתגבר עליו הבעל דבר ואינו רוצה להניחו לצאת מתאוותיו ורשתיו אשר נלכד בהם. ועל זה צועק הפסוק: "הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים" דיקא, שאז זמן המנחה הנ"ל, ועל כן צריכין להרבות בתפלה בימי הנעורים שלא יפל לעולם מעבודתו יתברך:
כי לפעמים האדם נופל לעת זקנות, ובפרט כשכבר הימים באים והגיע לאמצע ימיו ומתחיל היום לערב, אז צריך להסתכל בעצמו מאד על אחריתו וסופו ולהתגבר ביותר ויותר, כי אז הוא בחינת צהרים בחינת זמן המנחה שצריכין להזהר בה ביותר כנ"ל להמתיק הדינים שהוא בחינת היצר הרע שאחיזתם ממחין דקטנות בחינת זמן המנחה, ולקשר עצמו היטב לצדיקים אמתיים, שהם בחינת משה שהם דיקא יכולין להמתיק הדין של זמן המנחה בשרשו העליון. ([עין תפלה אות ג'] שם הלכה ה' אות ה'):
מסקנה אם אתה עובר ניסיונות קשים ואתה חושב שאתה לא שווה כלום, ויצר הרע אפילו מתגבר עלייך יותר מ-כבימים ראשונים ונפלת למעשים שלפי האמת אתה רחוק מהשם יתברך מתורתו ומצותיו, ויצרך מפתה אותך לנטוש הכל כאילו ואבדה תקווה לזכות לתיקון השלם.
אז אל תתייאש נכון שאמת שנפלת ועברת על כל התורה כולה יותר מ 1000 פעם וכו.. אבל יש אמת לאמיתה שהאמת לאמיתה אומרת אין שום יאוש בעולם כלל, ותמיד אבל תמיד אפשר לתקן ולחזור בתשובה מחדש אפילו אלף פעם ביום אחד. את האדם לא יתבעו בשמים למה נכשלת כי אין סיכוי לא להיכשל בדור הזה, יתבעו אותו למה התייאשת. ,ואיך אדם מראה שהוא מתייאש בזה שהוא נסוג לאחור ולא צועק למי שיכול לעזור לו ומי יכול לעזור לך יותר מבורא עולם?
אז אחרי כל נפילה עבירה מעשה שטות יש לעשות רק דבר אחד לזרוק מהלב והשכל את כל המחשבות והרגשות שייצר הרע ישים במחשבתך כאילו ואתה כבר לא שווה כלום, כאילו וממך כבר לא יצא שום דבר וכו.. ורק לקום שוב על הרגליים להגיד לבורא עולם סליחה לעשות תשובה לפי הכוחות על העבירה ולהמשיך קדימה ולא להסתכל יותר אחורה.
וברבות הימים מי שאמר והיה העולם הלו הוא אביך הרוצה בהצלחתך יעזור לך לנצח את יצר הרע, העיקר להמשיך קדימה ולא להתייאש מהרחמים של בורא עולם.
בזה שאדם מתייאש ושומע לייצר הרע, כאילו וממני כבר לא יצא שום דבר, בזה האדם מראה חלילה כאילו ולבורא עולם אין רחמים על בניו, והוא יתברך לא רוצה בהצלחתך.
תדע כלל, שבורא עולם איתך אצלך ורוצה בהצלחתך גם אם עברת על התורה 1000 פעם ויותר. מה שנישאר לנו לעשות זה לצפות לישועה לא להתייאש מדי פעם לדבר עם אבא שבשמים שיעזור לנו לתקן את אשר קלקלנו. וכו.
בהצלחה עמי ישראל אוהב אותכם מאוד. ולמען השם אל תתיאשו כי אין שום יאוש בעולם כלל.
 |
|
|
