שינוי תפיסתי בהלכי כשרות שחיטת בעלי החיים

http://www.hofesh.org.il/articles/kashrut/hardama.html

דניאל_1492

<האם חל איסור כלשהו על פי ההלכה להמם את החיה בשוק חשמלי מיד עם גמר שיסוף גרונה, על מנת למנוע את יסוריה מבלי לגרום לבשר להפוך לטרף?>

http://www.daat.ac.il/daat/hungary/document/23.htm

"לאחר פרסום גזירת השחיטה בהונגריה הריץ רבי שלמה צבי שטראסר, רבה של דברצן, שאלות בעניין השחיטה לרבי חיים עוזר גרודזינסקי, רבה של וילנא, ולרבי יהודה לייב צירלסון רבה של קישינוב. היה סיכוי מסוים שהשלטונות יענו בחיוב להשתדלויות של היהודים במידה שצורת השחיטה תהיה מקובלת גם עליהם. רבי חיים עוזר גרודזינסקי התיר בדוחק את הימום הבהמה ובתנאי שהדבר יעשה לאחר השחיטה. כאן קטע מתשובתו:

"אחדשה"ט יקרת מכתבו בצירוף מכתב הגאונים מבודפשט הגעני לנכון. בו יודיע כי יש תקווה להשתדלות במקום הגבוה להתיר את השחיטה באופן שיסדרו את ההימום ע"י אלקטרי או באופן אחר לקרב את המיתה אחר השחיטה... הנני נמנה עימהם להתיר כן בשעת הדחק גדול כזה ושע"י זה נציל את אחינו ממאכלות אסורות לרגל הגזירה הנוראה של איסור השחיטה... והלוואי שיעלה בידם לפעול להתיר את השחיטה אצלם באופן זה ודבר גדול יעשה בזה לטובת עמנו".

הרב צירלסון התלבט גם כן בשאלה ולבסוף לא רק שהתיר הימום לאחר השחיטה "כי זה שעת הדחק וימים כאלה לא היו מעולמים" אלא גם קרא למנהיגי הקהילות "להתאמץ בכל עוז ובכל מיני השתדלויות להוציאם לפועל חיש מהר, יען שכל הזריז בזה הרי זה משובח בתור מזכה את הרבים".

אני לא מבין את השאלה, אם אתה שואל מבחינת חז"ל ברור שמותר, הרי אבר מן החי הותר מבהמה מפרפרת אז כ"ש דבר אחר. אולי אפילו להוריד את ראשה בגיליוטינה.
כל העניין של השחיטה הוא כנראה להביא אותה לאובדן הכרה או אי תחושה.

כבר אמרתי פעם שאני לא מבין מה הבעיה בהרדמת הפרה קודם השחיטה, מעשים שבכל יום שמרדימים אנשים וחיות פצועות בלי בעיה..

תודה נישטאיך, אני שמח לשמוע שקיים פסק הלכה שמתיר את הימום הבהמה עם השחיטה. 
נותרה השאלה האם פסק ההלכה הזה שניתן ע"י רב מהונגריה יאומץ על-ידי משרד הדתות בישראל.
אם כן, הרי שאפשר לחולל מהפכה של ממש בשחיטה המסורתית!

אגב, ברצוני לפנות עם הצעה זו למועצת הרבנות הראשית.
אם למישהו מכם יש הכרות עם אנשי המועצה, עלמנת שיוכל לסייע לקדם נושא חשוב זה במהרה ולמנוע סבלם המיותר של בעלי חיים נוספים אודה לו מאוד.

דניאל

ברוך הבא אל הפורום!

שאלתך חשפה בפני תחום לא מוכר וחשוב.

יש כאן כמה נקודות שכדאי להבחין ביניהן.

א. האם לאחר השחיטה ההלכתית הבהמה עדיין יכולה לחוש משהו?

לפי מה שלמדתי תמיד, כמשתמע מן הגמרא והפוסקים, הבהמה אינה חשה דבר לאחר השחיטה. זה היה חדש לי מאד שיש אופני שחיטה שבהם יש תחושה ויש שלא. אני צריך ללמוד את הנושא.

אמנם אם יש אופנים מותרים, לכאורה די ללמד את השוחטים כיצד לעשות זאת. קיבלתי רושם שזה לא הבדל של מאמץ יתר אלא של ידיעה טכנית בלבד.

המעטת הסבל של הבהמה הנשחטת הוא אחד הטעמים של מצות שחיטה, כך שיש בזה ענין רב.

ב. כפי שכתב נישטאיך, הימום הבהמה לאחר סיום השחיטה ההלכתית אין בו בית מיחוש, וכפי שכתב אדם שלאחר שהבהמה נשחטה אין שום כללים נוספים של מותר ואסור.

ג. עם זאת, בגלל הפולמוס סביב השחיטה שהיו שביקשו לאסור אותה (ולמעשה כמדומה שאיסורים כאלו יש עד היום במקומות שונים באירופה), היו שביקשו כנראה להרחיק כל אופן של הלם חשמלי, גם לאחר שאין זה ענין הלכתי להתיר או לאסור. ואמנם אם יש מי שמתיר, די בזה. וכמובן זו שאלה רק בגלל החשש המרובה מפני שינויים שיוכנסו בהלכה בשל לחץ חיצוני. אבל זה נושא מורכב בפני עצמו ובעייתי מאד.

ד. מה העלות של התוספת של הלם חשמלי לאחר השחיטה הכשרה? זו לא שאלה של מה בכך. ראה מה אתה מציע. אתה חס על בהמות ורוצה לחסוך מהן סבל. אבל אני משער שהימום חשמלי כרוך ברכישת מכונות, אולי התאמת מקום השחיטה, ועוד. אני כותב כמובן על דרך ההשערה. ועכשו יש שאלה: מי יממן את זה?

בסופו של דבר העלות תחזור אלינו, הצרכנים. והאם ראוי לעשות כן?

הרי אינך מציע שאתה תממן זאת אישית, נכון? סמיילי.

אתן דוגמא שאולי יראו בה בצדק דמגוגיה. יש משפחות רבות בישראל היום שאינן יכולות לממן בשר ולפעמים אפילו לחם וחלב. אבל יש משפחות בינוניות שיקנו בשר בגלל חשיבותו (או לימים טובים ושבתות). האם זה שילדים יאכלו בשר (אם זה חשוב לבריאותם) במחיר זול יותר חשוב יותר מאשר סבלן של בהמות שנשחטו באופן כואב? עלינו לשקלל את סבל הבהמה מול צער הילדים, הלא כן.

ו. יש כאן עוד שאלה. ראוי מאד לרחם על בהמות, בין אם נאמר שצער בעלי חיים דאורייתא (כלומר זו התייחסות מהתורה) או דרבנן (חכמים הוסיפו זאת מדבריהם). כלומר, זה ערך. אבל העולם שלנו מלא ערכים, וזה רק אחד מהם. לעתים יש התנגשויות בין ערכים (לא אדגים כי זה יקח את האשכול לנושאים אחרים). ויש שאין התנגשות אבל בגלל העלויות, השאלה היא במה להשקיע. וזו שאלתי בסעיף הקודם. כאן אני מרחיב אותה לשאלה של עדיפויות.

לשים לב לסבל הבהמה זו מידה טובה. אבל אם העיסוק בנושא זה יבוא על חשבון דברים אחרים, אין זה כה טוב.

כל עוד אנו דנים כאן באשכול, הרי זה להגדיל תורה ולהאדיר, לטפח מידות טובות והשתתפות בצער הזולת, גם בעל חיים, ועוד ועוד. אך אם נרצה ללכת וליישם זאת בעולם, לא רק שיש לשקול עלויות, כמו בסעיף הקודם, אלא גם לשאול מי יקח עליו את הנושא הזה, והאם אדם שמיטיב להתמודד עם עסקנות כזו לא עדיף שיקדיש את יכולתו לנושאים שבהם מיטיבים עם בני אדם.

כל זה לא בא להפחית את חשיבות הנושא אלא להזכיר שיש נושאים חשובים עוד יותר, הלכה למעשה. וכל זאת כתבתי בגלל שיצא לי בהזדמנויות שונות לדבר עם אנשים טובי לב ביותר שכאב להם מאד היחס המנצל שלנו לבעלי חיים, אולם התעלמו לגמרי מסבלם של בני אדם שאפשר וראוי היה לסייע להם. וסליחה שיצאתי ממטרת האשכול שלך למקום אחר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

דניאל

אגרות קודש > כרך טז > ו'לה


ב"ה, ה' שבט, תשי"ח

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ וכו'

מוה' דוד שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו, בו כותב בענין ההצעה להכות על ראש הבהמה תיכף אחר השחיטה למהר מיתת הבהמה, כדי ליתן אפשריות להפועלים להתחיל בטפולה.

והנה רואים במוחש בכל ההצעות כמו אלו, הן לפני השחיטה ואפילו לאחר השחיטה, באם מסכימים לאחת מהן, בונים בנין אב והולכים "מהיתר להיתר" נוסף על החששות שיש בענין זה מצד עצמו ואכמ"ל, וכיון שהתועלת בדבר קלה היא, כי החילוק הוא רק באיזה רגעים, הרי אין היזק שוה אפילו לדעת אלו שירצו "להתיר", וק"ל.

על אף החששות שבאגרת זו, בארץ בה אני מתגורר, יורים בראש הפרה באקדח מסמרים מספר שניות לאחר שחיטתה, הן בשחיטה החב"דית והן בשחיטה ה"הונגרית".