מי ברא את הבורא

כותב מרכא_טפחא: 'כל הנחלים מובילים לאותה יישות אותה אנו חשים מתפללים מבינים מבקשים. ... הא-ל אותו אני מכיר, יוצר היקום, שמלבד היותו קיים חולל עוד כמה פלאים...'

דברים אלו מצויים כולם במישור דתי אמוני. עיקרו מעמד האדם בפני האל ואורח החיים הראוי לו. אבל יש מישורי דיון אחרים בהם שונות ההנחות, שונות התפיסות. מישורים אלו ברובם זרים לגמרי מן המישור הדתי אמוני, שאינו עוסק במדעי הטבע, במתמטיקה ולוגיקה, ואפילו לא בתאולוגיה שעניינה תפיסת האל והכרתו. הכותב מעיד כי אינו מכיר מישורים אחרים, במיוחד לא תאולוגיה, באומרו  'הרעיון שהבורא "אינו מורכב", אינו ברור לי דיו'. מכאן זרות בינו לבין משיבים אחרים.

'משחקי מילים. כמו למשל הטיעון האונטולוגי.' – גם אם דוחים את הטעון האונטולוגי יש להודות כי הוא מבריק וחריף. הוא אינו ראוי לכנוי המזלזל 'משחק מלים'.

עוד כותב מרכא_טפחא: 'לדעתי כל דבר צריך סיבה, כל דבר הקיים באיזשהוא צורת קיום, מצריך מחולל שייצר אותו. ... כל דבר דורש מתכן ויוצר. גם "יישות בלתי מורכבת" '.

צריך להבדיל בין סיבה סתם, בין מתכנן כסיבה, ובין יוצר. חוק הסיבתיות הוא מיסודות תפיסת הטבע, אבל בפיסיקה של המיקרוקוסמוס הדברים שונים. אכן, לנו, בני עולם העצמים הגדולים, המקרוקוסמוס, העולם הזעיר נראה מוזר מאד, ועוד יותר מוזרה העובדה שעולם הגדול שלנו בנוי כולו מגופי העולם הזעיר, ואיננו יודעים להסביר את המעבר הזה בין שני העולמות.

סיבתיות אינה דורשת מתכנן ויוצר. אפשר לתאר תמונות עולם שאין בהן יוצר, ושאין בהן מתכנן. כפי שמעיד הכותב, תמונות עולם זרות לו, הן אינן האל אותו הוא מכיר. אפשר שיפטור אותן בלא כלום. אבל תוקפן אינו פוחת ועושר התכנים והמשמעויות אינו אובד רק משום שפלוני אינו חפץ בהן.

עודד

לא ראיתי (או שלא שמתי לב) כיצד הורידו את הטיעון שהבורא היה קיים מאז ומעולם.
שהרי גם אם תהיה תשובה לשאלה "מי ברא את הבורא" תעבור השאלה לאותו בורא שקדם לו וכו' וכו',

כמו היקום - שכנראה (בממדים שאנו מכירים) הוא אין סופי, מושג שגם איתו קשה לנו להתמודד,
אבל די ברור שהוא נכון,
אפשר לומר זאת גם על המושג אלקים, שהוא היה תמיד והסיבה שהוא אינו נוצר הוא משום שזה לא קרה מעולם.

כמובן שטיעון זה אינו מהווה הוכחה כלשהי, אבל הוא אפשרות להסביר את קיומו של הבורא
לאחר הוכחות או סברות אחרות לקיומו,