|
|
| נשלח ב-11/3/2006 20:11 |
 |
| |
לגבי הטענה "אם לא נצביע, ייבחר מישהו יותר גרוע" - איך אפשר שלא לצטט את הקטע הבא של דאגלס
אדאמס, מתוך "היו שלום ותודה על הדגים" פרק 36. העתקתי מתוך
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=35027&blogcode=2246334 :
מדובר כאן על חללית שנוחתת על כדור הארץ, רובוט יורד מהחללית ואז:
"הוא הרים יד אחת.
"פניי לשלום," אמר, והוסיף אחרי רגע ארוך של חריקות נוספות, "קחו אותי אל ראש-הלטאה שלכם."
פורד פרפקט ידע כמובן להסביר זאת כאשר ישב עם ארתור והביט בדיווחי החדשות המטורפים והבלתי
פוסקים, שהדבר היחיד שהיה להם לומר הוא שהספינה גרמה כך וכך נזקים שנאמדו בכך וכך מיליארדי
לירות והרגה כך וכך אחר לגמרי של אנשים. אחר כך היו חוזרים על כך שוב מפני שהרובוט לא עשה דבר
חוץ מלעמוד שם, מתנודד קלות ופולט הודעות-שגיאה קצרות ובלתי מובנות.
"מוצאו מדמוקרטיה עתיקה מאוד, אתה מבין..."
"אתה מתכוון שהוא בא מעולם של לטאות?"
"לא," אמר פורד, שבאותו זמן כבר היה מעט יותר הגיוני ופיכח משהיה קודם, לאחר שסוף סוף אולץ
בכוח לשתות את הקפה. "זה לא פשוט עד כדי כך. זה לא מתקרב לשום דבר מובן עד כדי כך. בעולמו,
האנשים הם אנשים. המנהיגים הם לטאות. האנשים שונאים את הזוחלים, והזוחלים שולטים באנשים."
"מוזר," אמר ארתור, "חשבתי שאמרת שזו דמוקרטיה."
"אמרתי," אמר פורד. "זו דמוקרטיה."
"אם כך," אמר ארתור וקיווה שאינו נשמע סתום עד כדי גיחוך, "מדוע אין האנשים נפטרים מן הלטאות?"
"האמת היא שהדבר פשוט אינו עולה על דעתם," אמר פורד. "לכולם יש זכות בחירה, וכולם פחות או
יותר מניחים שהממשלה שבחרו בה קרובה פחות או יותר לממשלה שההם רוצים בה."
"אתה מתכוון שהם עצמם בוחרים בלטאות?"
"בהחלט," אמר פורד במשיכת כתפיים, "כמובן."
"אבל," אמר ארתור והעלה שוב את השאלה הגדולה, "למה?"
"מפני שאם לא היו בוחרים בלטאה," אמר פורד, "הייתה הלטאה הלא נכונה עלולה לתפוס את השלטון..."
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2006 20:23 |
|
| |
אבהו: אני מתפלא שלא שמעת על חסידי סאטמר, שאינם מוכנים באופן עקרוני לקבל קיצבאות מהמדינה,
והם גם לא מצביעים בבחירות. כך שהויכוח כלל אינו תיאורטי. אם אתה לא מאמין, אתה יכול ללכת
לדבר איתם אישית - בית המדרש שלהם נמצא ברח' מאה שערים בירושלים.
גם חסידי חב"ד, וחלק מחסידי ברסלב, עד כמה שידוע לי, לא מקבלים תקציבים מהמדינה.
תוקן על ידי - אראלסגל - 11/03/2006 20:22:44
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2006 21:20 |
|
| |
אבהו:
אז כל ההשתתפות בבחירות זה שאלה של כסף?
אראלסגל:
יש לך מקור שחסידי חב"ד לא מקבלים כסף?
תוקן על ידי - chouteng - 11/03/2006 21:19:10
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2006 21:44 |
|
| |
סליחה על ה (כמעט) ציטוט של דברים שאינם משלי, אבל זה מתבקש כאן.
אתם מתווכחים, רבותי, על השאלה "רצונו של מי הוא שיהפוך לחוק". זוהי בעיניכם "שאלת הממשל". התשובה על השאלה הזו היא ברורה לגמרי: צדיקים, חכמים, בעלי שאר רוח, מבינים וידועים, שונאי בצע... כל התכונות היפות. אחר כך אתם בודקים את חברי הכנסת הקונקרטיים או את הממשלה וכו', ומגלים, מה נורא, אנשים שלא ניחנו באף אחת מן התכונות הללו. מסקנה: הכל זבל, כולם גנבים, הלאה כנסת המינים, קדימה לעלות עם טנקים על הכנסת.
קצת שכחתם, מרנן, כי לפחות על עכשיו כל פעם בהיסטוריה בה אנשים פעלו מתוך עמדות כאלו עלו לשלטון נבלות גרועות בהרבה. הבולשביקים ותומכיהם הסתערו על ארמון החורף, מקום מושבה של ממשלת קרנסקי הדמוקרטית, וקיבלו כפרס את לנין וסטלין (פרס תנחומים: תשעה גרם עופרת בעורף). סטאלין זה מה שקורה כש"עולים על הכנסת עם טנקים", ודלא כמיכי שהסיק את ההיפך. (תיכף יקפוץ יבוסי וישאל מי אמר שאצל סטאלין האנשים לא היו יותר מאושרים עד שירו בהם. סע לצפון קוריאה ותהנה, שמעתי שהגדילו שם את מנת הזיתים לאזרח משמונה לתשע בחודש).
כמו בסיפור הקפיטליזם, צריך לתת ליעילות את הבכורה. במובן שלנו "יעילות" היא שם של מנגנון, לא של אנשים. מנגנון המאפשר שינוי חברתי איטי (לא "מהפכות" אלא התקדמות בצעדים הפיכים וקטנים יחסית), החלפת השלטון ללא שפיכות דמים ונתינת ערבויות למינימום כלשהו של זכויות לפרט - זוהי דמוקרטיה מודרנית, ואין היום שום שיטת ממשל בעולם שמתחרה בו, בעיני (מי שמכיר נא להודיע). במובן זה הדמוקרטיה היא "טובה".
לפני כחודש דיברתי עם אדם דתי לאומי שהסביר לי כי לאור המצב הפוליטי הוא מתעתד להצביע ג' כי "רק הם דואגים ליהדות וזה מה שחשוב היום" או משהו דומה. אמרתי לו שאת המותרות הללו הוא יכול להרשות לעצמו רק בגלל שהוא לא מעלה בדעתו שם יגיעו לשלטון, שהרי הוא האחרון שישרוד בדיקטטורה החומייניסטית שגבאים שלהם ינהיגו כאן. זוהי הרגשתי גם ביחס לחלק מן הדוברים פה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2006 22:07 |
|
| |
נדב,
מסקנתי לגבי הטנקים היתה דומה לשלך. אם כי, אני לא בטוח שסטלין הוא תוצאה של הטנקים, אלא גם הוא השתמש בטנקים. כרגיל, השאלה היא מי הסיבה ומה המסובב.
הסיבה לכך שאני לא מצביע ג' אכן גם היא דומה לסיבה שהעלית. אגב, ההנחה שהם לא יזכו בבחירות ולכן ניתן להצביע להם גם היא לגיטימית. רבים עושים שיקולים כאלה, וזה נראה לי סביר. לפעמים אתה מצביע כדי שיהיה ייצוג למשהו, אף שאינם מצפה שהגורם הזה יהיה המוביל (ע"ע 'גמלאים', שאילו היה להם סיכוי להיכנס אולי הייתי מצביע עבורם).
אראל,
הקטע שהבאת חביב מאד. הלינק שנתת לדיון במצווה של 'שום תשים' מניח שמדובר כאן במלך ישראל. אני אישית כוופר בהנחה הזו, כפי שכבר כתבתי בעבר. בעיניי זהו ראש ממשלה גוי שאמו יהודייה, ואין לכך שופ קשר למצוות מינוי מלך, קיומה או ביטולה.
אגב, אם יסולח לי על המק'ארתיזם, בלינק ההוא מופיע גם קטע מאלף של דבמאיר החביב שלנו, ושמחתי לקרוא על "ספר המופת 'ויואל משה'". אכן, יאים הדברים לאומרם, ולא לחינם הלך זרזיר אצל העורב. זו בערך הרמה.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2006 23:00 |
|
| |
שוטנג,
עבורי ההשתתפות בבחירות אינה אך ורק עניין של כסף, כי אני משתכר למחייתי ופרנסתי תלויה במידה
רבה בכלכלה העולמית. מה שיקרה או לא יקרה במשק הישראלי ישפיע על מצבי במידה מועטה. לעומת זאת
יושבי הכוללים (חוץ מסאטמר, ברסלב ואולי חב"ד) תלויים כמעט באופן בלעדי בחסדיה של ממשלת
ישראל. אני יכול להימנע מהצבעה, והם, אם יחליטו לא להצביע במספרים גדולים, ייאלצו חו"ח לצאת
לעבודה. לכן הדעת נותנת שהם, בני ביתם ואף כמה ממתיהם יתייצבו להצבעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2006 23:16 |
|
| |
היום ישבתי רוב היום ליד כמה קלפיות בקרית חיים וקרית מוצקין; החזקתי שני שלטים: "שום תשים
עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו", ו"עמדת גמילה מבחירות". צילמו אותי לעיתון מקומי. בין
התגובות שקיבלתי:
* "צודק, נכון מאד" (בערך 30 איש).
* "נניח שלא יהיו בחירות, אז מה כן יהיה? מה האלטרנטיבה שלך?" (בערך 3-4 אנשים)
* "אנחנו כבר נגמלנו מהבחירות" (בערך 2-3 משפחות)
* "זה מאד יפה, אבל אתה נאיבי ותמים; החזק מנצח; צריך לחזק את החזקים ולהביס את היריבים"
(פעיל בכיר של "קדימה" בקרית חיים).
* "אם ה' נתן לשטן להסית אותו נגד איוב, אני לא רוצה שה' יבחר מלך" (גמלאי מקרית חיים).
* "אתה נראה כמו קבצן" (נהג מקרית חיים)
* "אתה לא מבין שצריך לבחור בין הגרוע יותר לגרוע פחות... בגלל הגישה שלך הגענו לאן
שהגענו..." (אחד המתפללים, אחרי תפילה בבית-כנסת חב"ד).
חלק גדול מהפעילים של המפלגות שהיו שם הסכימו איתי. הם גם רצו לדעת כמה משלמים לי. כשאמרתי
שלא משלמים לי הם מאד התפלאו. התברר שרובם עובדים רק בשביל כסף ובכלל לא מאמינים במפלגה שהם
פועלים בשבילה, הם מסכימים שאין למי להצביע (חוץ מאותו פעיל בכיר של "קדימה", שאמר לי שהוא
מוכן אפילו להוציא כסף כדי שהמפלגה שלו תנצח, הוא נתן "מתן בסתר" לכמה אנשים עניים מהאיזור
ובתמורה ביקש מהם שיצביעו "קדימה"... אכן אידיאליזם במיטבו).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2006 09:39 |
|
| |
http://www.medinayehudit.org.il/article.asp?articleID=118
בגלל חשיבות המאמר (לפחות בעיניי) אני מעתיק אותו לכאן:
לא בקלפי טמון גורלנו | מאת ד"ר חגי משגב
רגע לפני התוצאות, אני מבקש לשדר צפירת הרגעה. בניגוד למה שאומרים המועמדים וגם התקשורת,
הבחירות האלה הן לא הגורליות בתולדות המדינה. אמת, יהיו החלטות מדיניות חשובות בעקבותיהן.
אנשים רבים יתנגדו, אחרים יהיו בטוחים כי הנה בא לציון גואל; אלה יראו בעשייה כזו או אחרת
כפירה בעיקרי המדינה, ואלה יראו בהיפך בגידה במהותנו. אלה גם אלה תולים במדינאות ובפוליטיקה
מה שאין בה. דמותה של המדינה - וגם גורלה - אינם תלויים בפוליטיקה. המדינה לא תיחרב מוויתור
על שטחים, אף לא אם נישאר בהם. היא תלויה בדברים אחרים לגמרי.
בהיסטוריה הארוכה של ארץ ישראל, יש מעט מאוד פרקי זמן קצרים שבהם התקיימה כאן ישות מדינית
הדומה לשלנו: מדינה בשלטון אחד, על כל תחומי הארץ בין הלבנון לסיני ובין הים למדבר. הראשון -
בימי הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה (שגם את קיומה יש השוללים היום), שהתקיימה כשמונים שנה;
כאלף שנה אחריה - ממלכת החשמונאים, שהתקיימה כשבעים שנה; כאלף שנה אחריה - ממלכת הצלבנים,
שהתקיימה כתשעים שנה; וכאלף שנה אחריה - מדינת ישראל.
בשלב זה, הקורא מסתכל ודאי בעצבנות על שעונו ומחשב כמה זמן נותר. והאמת היא שהתמונה אינה
מעודדת. ארץ ישראל, במצבה הטבעי, מחולקת בין כמה מדינות קטנות, לעתים מעט ולעתים עשרות.
בתקופות אחרות היא מהווה חלק מאימפריה. כמעט ומן הנמנע לקיים כאן מדינה עצמאית, כפי שהוכיחה
ההיסטוריה. מהו סוד הממלכות העצמאיות, ומדוע התפוגג קסמן? מה יש במצבה של הארץ, שמחייב צירוף
נסיבות מיוחד ונדיר לקיום מדינה? והאם ניתן להאריך את תוקפן של נסיבות כאלה?
לא כאן המקום לנתח את הגורמים וההשערות בעניין. דבר אחד ברור מהנתון המדהים הזה: מדינה עצמאית
קמה כאן רק כשהיה חזון למקימיה. כשעמדה לנגד עיניהם מטרה ערכית, שעליה היו מוכנים לתת את
חייהם. כשהאנשים הודרכו על-ידי החזון הזה. כך החשמונאים, כך הצלבנים, כך מקימי מדינת ישראל
המודרנית. הווה אומר: לא ההחלטה המדינית הנכונה והריאלית עומדת ביסוד המדינה הזו, ולא היא
שתחזיק אותה בחיים. הערכים הם העומדים בבסיסה. ללא ערכים, תחדל המדינה להתקיים בצורתה הנוכחית
בעוד עשר עד עשרים שנה. זהו כנראה חוק היסטורי.
אבל את הערכים לא קובעות המפלגות ולא הפוליטיקאים. הפוליטיקה אינה יוצרת מצבים ערכיים. היא
אינה מנהיגה את העם בתחום המוסרי. היא תוצאת המצב, ולא ההיפך. כשהאדם הקטן, איש בביתו אינו
ערכי - שום הנהגה טובה לא תצמח מזה. הדבר היה נכון במשטרים המונרכיים של הארץ, ועל אחת כמה
וכמה נכון במשטר הדמוקרטי. ההנהגה משקפת אותנו, לא משנה אותנו. וכל עוד לא ייקח האדם הבודד,
איש-איש בביתו, על כתפיו את האחריות הערכית הזו - אל יתלה תקוות בפוליטיקה. אם לא תתייחס
בכבוד ובהגינות וביושר וחסד לבני ביתך ולשכניך, אם האדם לא יידע שממנו נתבעת התביעה הערכית,
ולא ממנהיגו - חבל על הזמן.
ההשקעה המטורפת שאנו משקיעים בבחירות ובפוליטיקה סוחטת אנרגיות, מתמקדת בשאיפות אישיות
ובאינטרסים, מעוררת ויכוחים בחרי אף על טקטיקות, מסיטה את תשומת הלב לדברים הגדולים והלא
חשובים. אבל שום בחירה, בשום מפלגה, לא תשפר את המצב הזה. לא כסף לשכבות, לא חוקים מכל סוג,
לא תגבור כוחות אכיפה, אפילו לא תקציבים לחינוך. רק נכונות לקחת אחריות על חיים של משמעות, של
ערך. רק החלטה אישית.
לזה אתה מוכן?
ד"ר חגי משגב, מרכז שפירא, מרצה באוניברסיטה העברית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2006 10:45 |
|
| |
אראל,
לדעתי הדברים שמצאת בהם חשיבות כה רבה הם אוטופיה ילדותית. מי שקרא קצת ספרי היסטוריה ומדע המדינה אמור להבין זאת.
(תוקן לבקשת הכותב. קעלעמר)
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 31/03/2006 21:26:47
|
|
|
|
|
