אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ה]

החותם שהשארת נצרב בעולם. אפשר להכחיש, להתנגד, להגיד שלא, אבל המכחיש זאת מכל וכל - דומה הוא כאדם שיתנגד ל'מהפכה התעשייתית' ויגיד שהוא לא חלק ממנה... כולנו הרי חיים בעולם שאחרי המהפכה התעשייתית. כן, גם אם אתה חוואי ירוק וטבעי שמתעב את הטכנולוגיה, אתה שם, לטוב ולרע. בעולם החברתי והתרבותי ש'אחרי המבול'.
אז אתה ר' שלמה, בלי מהפכות ובלי תעשיה, הפכת את העולם היהודי באופן כזה שהוא "העולם שאחרי ר' שלמה"...
בישיבות של נוער ליטאי מחפשים מי יעשה "זיץ" עם החבר'ה בקעמפ של הקיץ, להכניס קצת נשמה וניגון. זה היה פעם? בוולוז'ין? בבריסק?
כל מי שמדבר על חינוך או על נוער, מדבר בשפה של לב, של פתיחת לב, של הקשבה לצורך. מבקשים להצית את האש, להבעיר את הגעגוע. זה היה פעם? כשכולם ידעו כל כך - מה צריך הנער, ומה נדרש ממנו?
ראית בכל אדם את הנסתר. את השבור והמרוסק, את הכאב והגעגוע. אמרת שעד שלא ראית את הנקודה הזאת, השבורה, עוד לא פגשת את האדם... הזהרת כמפני אש מן הסכנה הגדולה של "אני מכיר את ההוא כמו ספר פתוח" אתה כבר מכיר? יודע? אוי ואבוי, אמרת, "לעולם אינך יודע". לעולם!
ה'גוואלד' הזה שהיה שגור על לשונך, כמה שונה הוא מזעקת גוואלד צדקנית של מחאה כזאת או אחרת... אפילו בגוואלד יצקת מתיקות ומשמעות, גלית שם את השבר, את הסדק. ובסדקים הללו נכנסת כמו מים, שפכי כמים לבך, בלי כח, פשוט ככה...
בעולם של מצליחנות תורנית ואליטה למדנית, עזבת הכל בשביל נתינה, וכמו לימדת מחדש מושגים כמו תורה, תפילה ואהבת אדם.
טרפת את הקלפים, שנית את סדר היום באופן הכי פנימי והכי עמוק, מה עיקר ומה טפל, מהו תוכן אמתי ומהו רק העיצוב החיצוני שלו... מהו חסד, מהו חיבוק.
פתחת שערי ניגון, לאט, לאט, בקצב שלך, שלוקח זמן לעכל, קצב שלוחש "בלי כח, בלי כח"
פתחת שערי סיפור, נפחת חיים חדשים בכל מעשה, בכל דיבור, בכל "הלוך ילך" של רב'ה, או ראש ישיבה, או איש פשוט, ילד קטן בבית הכנסת, או הומלס בפארק במנהטן. לא גידין וכרכשות ראית מולך, לא לבוש או מראה וצורה, כי אם לבבות. לבבות שבורים, כסוחים, סדוקים.
ובסדקים הללו נכנסת, ברכות, בעדינות, ושם היו מונחים סיפורים גנוזים מעולמות טמירין.
כל אדם היה לסיפור,
כל סוגיה או פסוק היו לניגון ושיר,
וכל המציאות כולה כמו היתה ראויה בעינך,
לחיבוק שלך.
והחיבוק הזה הותיר חותם, כבר אמרנו, וכמה מבקשים אנו את החיבוק הזה, זה שהשארת לנו פה להתנחם בו.