סופו של המין האנושי ותחילתו של מין חדש?

מקס, בפנטזיות שלך אפשר לעשות המון דברים. המציאות שונה.

הכוכב [שמש] הכרוב ביותר אלינו נמצא במרחק 4 שנות אור. בקנה המידה של החלל, השמש שלנו והכוכב הזה מצויים על חוד של מחט.

4 שנות אור הם 37.843 טריליון ק'מ.

אם חללית תצא מן הארץ ותפליג במהירות דמיונית של מיליון קמ'ש, היא תגיע לאותו כוכב אחר 4.32 מליארד שנים. לא ידוע לי על אף אדם מלבדך שיאריך ימים כל כך. יש לקחת בחשבון כי אין לאן לחזור. כדור הארץ כמו שאנחנו מכירים אותו כבר לא יתקיים.

אם תפליג במהירות של מיליארד קמ'ש זה יקח לך רק 4.32 מליון שנים. ממש נחמה גדולה.

נסיעה במהירות כזו דורשת השקעת אנרגיה עצומה. מאין תיקח אותה?

נסיעה במהירות גבוהה מאד מסוכנת. ציפור שפוגעת בג'מבו עלולה לגרום לו נזק רב, והוא ממש זוחל לעומת החללית שלך. צפורים לא תפגוש בדרך, אבל גופים שעלולים לפגוע דוקא כן.

 הסיבה שלא מגיעים אורחים לכדור הארץ היא: יקר מדי, מסוכן מדי, וממושך מדי.

 
לא ידוע לי שחזרו לתורת אבולוציה. אני חושב שזו תפיסה חדשה, חלק ממכלול שלם של תפיסות חדשות.

התפיסה המקובלת הישנה הניחה עולם קבוע, יציב ובלתי משתנה. העולם נחשב לטוב שבאפשר. גם המסגרת החברתית והמדינית של האדם נראתה קבועה.

בעולם העתיק היתה תפיסה אחת שהחזיקה בדעה שונה לחלוטין ונדחתה – התפיסה האטומיסטית. כל המעוניין לקרא עליה, יכול לקרא את 'על טבע היקום' של לוקרציוס, בעיקר את החלק הראשון. הספר כתוב בצורה של שיר. הוא קריא מאד ומעניין מאד מאד. מומלץ.

 העת החדשה יוצרת מהפכה יסודית בכל התפיסות של האדם. העולם נתפס כדינמי. התפיסה האטומיסטית חוזרת [בתחילה דוקא מטעמים תאולוגיים]. המתמטיקה מתפתחת ומאפשרת לעסוק בדינמיקה הזו, למדוד ולחשב. העולם נתפס כדינמי, שרוי בתהליך שינוי והתפתחות מתמידים. הגאולוגיה מלמדת על התפתחות כדור הארץ. המאובנים נתפסים כעת כיצורים שחיו בעבר והתאבנו. חלקם יצורים שהתקיימו ונכחדו. האדם חוקר את החברה שלו ומשנה את הסדרים שלה [מקביל למה שהיה בעולם היווני והרומי]. ההיסטוריה מובנת כתהליך התפתחותי. האדם מבין שהוא עצמו שינה תכונות בעלי חיים וצמחים. התפיסה של ההתפתחות גם בתחום של הביולוגיה הוא כעת טבעי ונתבקש.

עודד

צעד בכיוון של מין חדש.

אני טוען זה זמן רב שהאנושות הגיעה לשלב התפתחות אבולוציוני חדש אותו יש לכנות Homo Nudnicus
לפי האבולוציה, התפתחות של מינים מתרחשת בעיקר כאשר האמצעים להשגת הצרכים שלהם מדלדלים, ואז הם צריכים לפתח אמצעים חדשים, יעילים יותר, להשגתם.
שלב ה-Homo Sapiens הוא השלב שבו פיתח האדם את השכל כאמצעי להשגת דברים שלא הצליח להשיג באמצעות כוחותיו הפיסיים הירודים (לעומת בעלי חיים אחרים). לנוכח מצב זה פיתח האדם את כושר הנדנוד, המבוסס על כתישת כושר התנגדותו של הקרובן באמצעות פניות בלתי פוסקות ומעצבנות, ובכך איפשר לו להשיג את מטרותיו הרבה יותר מאשר באמצעות השכל, והעלה אותו לשיאים שמגיעים לכדי שלב אבולוציוני חדש.