בזכות הפלא הציוני, לראשונה זה אלפיים שנה, ניתן לגשת אל התנ"ך כעברים ולא רק כיהודים

(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן:

 (כד) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ:

(מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:
איפה כאן רק תקנת חז"ל? מה הקשר לבית המקדש? ומה הקשר לירושליים?

ויקרא פרק כה

(כח) וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ: ס

מי קבע את התנאים ליובל שהזכרת? התנאים שביטלו את היובל. הרי לפי התנאים הלל מעולם לא היו צריכים לקיים יובל

(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן:

????????????? 

 (כד) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ:

"זכרון"  תבוא על יום בריאת האדם. "תרועה" נופלת על המלכה כמו, "יריעו כל העם ויאמרו יחי המלך", ותרועת מלך בו" "הריעו לאלוהים כל הארץ", "הריעו לפני המלך" שאין כוונתו בזה שכל שוכני ארץ יגביהו קולם יחד או יתקעו בשופר אלא שיכירו מלכותו ויתנו לו תרועת מלוכה. יש שני פסוקים זכרון תרועה ויום תרועה וחז"ל עשו גזירה שווה מהיובל שיש לתקוע בשופרהיום הוא זכר לבריאת האדם אנו זוכרים ממליכים את הא-ל באותו היום. חז"ל פירשנו ככה בתוך התורה הכל טוב ויפה.
עכשיו למשנה בר"ה

ויקרא פרק כה

(כח) וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ: ס

מי קבע את התנאים ליובל שהזכרת? התנאים שביטלו את היובל. הרי לפי התנאים הלל מעולם לא היו צריכים לקיים יובל

אפילו כמאן דאמר מעשרות דבר תורה, מודה בשמיטה שהיא מדבריהם, דתני: 'וזה דבר השמיטה שמוט', רבי אומר: שני שמיטין הללו, שמיטה ויובל, בשעה שהיובל נוהג שמיטה נוהג דבר תורה, פסקו יובלות שמיטה נוהגת מדבריהם". (ירושלמי דף כט,ב פרק י הלכה ב גמרא)

אף בבבלי הובאו דברי רבי בתורת טעם לתקנת פרוזבול, אבל בצורה אחרת קצת: "בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים, בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים, שזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים" (גיטין לו, ב)

בבית השני לא נהג היובל מדאורייתא כי,
היובל נוהג רק כאשר "רוב ישראל שרויים על אדמתם", ויש הדורשים אף שכל שבט יחיה בנחלתו המובטחת.

לסיכום כל המקרים שהבאת, אף אחד לא עקר דברי תורה אלא שהכל היה מעוגן בפסוקים. ומה שביטלו, היו תקנות מדרבנן, לפי הבנתם לפחות  :)