| נשלח ב-26/5/2013 23:02 |
 |
| |
ירוחם, אני מתפלא עליך. אתה משווה את הגר"א לחוטאים שבדור המדבר? למה אינך משווה אותו למשה רבינו? לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן, ודור המדבר היה המשובח שבדורות למרות חסרונותיו. אפשר בכלל להשוות דורות שרוב תלמודם מבוסס על מה שהורו דורות קודמים בספרים למשה רבינו שקיבל תורה מפי הגבורה והורה אותה לדורו?
תוקן על ידי מ80 ב- 26/05/2013 23:01:58
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 00:05 |
|
| |
ירוחם, אם זוהי כוונתכם אתה צודק במאת האחוזים. אם כי לאו דוקא לגבי לימוד תורה, אלא בכל נושא [שמירת הברית והעיניים, צדקה, דבקות לחכמים, 'מלחמות מצוה למען ההשקפה' וכו' וכו'], אם הדבר נעשה בכפיתיות לרוב השכל נאבד באיזשהו מקום והאדם נראה כמו בהמה שבמקשת אחר צורך אינסטיקטיבי, במקום כמו בעל דעה המביע את דעתו בנחרצות..
בכל מקרה ודאי שלא היתה ההתייחסות למה יצא אלא ללמה אמור להיות [וכמובן אצל חלק זה מתוקן גם עכשיו, כמו כל דבר..]
תוקן על ידי אחרחוק ב- 27/05/2013 00:06:52
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 11:36 |
|
| |
מ
ירוחם, אני מתפלא עליך. אתה משווה את הגר"א לחוטאים שבדור המדבר? אני משווה? אתה משווה לרע! ככל שהדורות רחוקים יותר ממעמד הר סיני ויודעים פחות את התורה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 13:15 |
|
| |
עיקר התגלות התורה בתקופה החל מאברהם אבינו ועד לרבי יהודה הנשיא. בתקופה זו יש חילוק בין משה רבינו ודורו שקיבלו תורה מפי הגבורה לבין יהושע והזקנים והנביאים אנשי בית ראשון שהיו מיוחדים בחכמה ובבינה ובדעה לבין אנשי כנסת הגדולה שהיו עדה קדושה במעשה לבין אנשי בית שני שלמרות שעסקו בתורה ובמצוות היו פחות מתוקנים. אחרי תקופת התנאים הלבבות הלכו ונתמעטו, והתורה הלכה ונשתכחה מדור לדור.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 13:39 |
|
| |
מ
בתקופה זו יש חילוק בין משה רבינו ודורו שקיבלו תורה מפי הגבורה
דורו של משה רבנו- ולא רק משה שקיבלו תורה מפי הגבורה- כלל גם את דתן ואבירם קורח ועדתו כל דור המדבר שמתו בעוונם וחז"ל אמר שאין להם חלק לעולם הבא.
אז אתה מחדש כי הדור הזה ידע תורה יותר מהיום או מאתמול- הגר"א?
אני אומר לך- כי עד לפני כמה מאות שנים, אנשים לא התחילו לדעת תורה כתובה . מספיק ללמוד את הגמרות והמדרשים ולגלות את חוסר ידיעותיהם בתורה.אני חוכחתי את זאת באשכול שפתחתי
. תוכיח עכשיו אתה את דבריך!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 14:03 |
|
| |
ירוחם,
הגמרות והמדרשים עוסקים בד"כ בדרש ולא בפשט, ולכן להקשות על הדרש כאלו היה פשט מהפשט איננו לעניין. באשר לדעת התורה הכתובה, אנשי בית ראשון ידעו אותה טוב יותר מכל הדורות, כי בתקופתם עסקו בעיקר בתורה שבכתב . כל דברי הנביאים וחכמתם של דוד ושלמה מקורם בתורה.
באשר לידיעת הפשט, הראשונים ידעו אותו טוב יותר מהאחרונים, והראיה שהיו הרבה ראשונים שפירשו את התורה בדרך הפשט ורק מעט אחרונים.
תוקן על ידי מ80 ב- 27/05/2013 14:03:17
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 15:28 |
|
| |
מ
איך אנשי בית ראשון השופטים וכ' ידעו את התורה? בכל ספרי מלאכים שופטים לא מופעים למשל יום הכיפורים, פסח סוכות עשרת הדברות, כשמצאו מגילת קלף מתורה בשיפוצים שעשו בבית המקדש. הדבר עורר רעש גדול, לדור שרגיל בתורה כדבריך. מה הרבותא?
עד תקופתו של רש"י לא עסקו בפרשנת התורה- בצורה קלילה סעדיה גאון- בפרשנות התורה עסקו רק קראים. רשי פירש את התורה ברובה כדרש חז"ל. ולא כפש.
ראה מה שכתב נכדו הרשב"ם על חוסר הפשט בפרשנותו של רשי, יוצאים מהכלל היו הראב"ע הרד"ק
הרשב"ם ואברבאנל
ההבנה האמיתי של התורה והנ"ך החלה רק לפני 300 שנה לערך, קמעה קמעה תפסה את מקומה הראוי .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 15:50 |
|
| |
ירוחם,
המועדים מופיעים כמה פעמים בספר מלכים אם במפורש ואם במרומז. מכל מקום, ספרי הנ"ך אינם חוזרים כמו תוכי על מצוות הכתובות בתורה, אלא עוסקים במוסר. הראיה שלך מספר התורה שמצאו בתקופת יאשיהו איננה ראיה חזקה, כי אלה דורות אחרונים של בית ראשון ולא דורות ראשונים. המפרשים הראשונים עסקו הרבה בחקר הלשון ולכן התחדשו להם פשטים. איזה מפרשים גדולים היו ב-300 השנים האחרונות???
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 16:28 |
|
| |
מ
אולי תביא מקור למועדים? אולי פעם אחת פסח. הרי התורה היתה אמורה להיות שגורה בפי האנשים.
איך אם כן נשכחו תוך שבעים שנה מצוות התורה?
איך הנביא יחזקאל מדבר על מצוות אחרות שלא כתובות וסותרות את התורה?
איך ירמיהו ישעיהו וכ' לא מזכירים את מצוו התורה בתוכחות שלהם? אלא מדברים בהכללה.
איך תוך שבעים שנה נשכחו מצוות התורה?
פרשני התורה בדורות האחרונים המלבי"ם שד"ל קאסוטו הרב ברויאר נחמה ליבוביץ הרב יואל בן נון הרב סאמט הרב מוטי אלון, ועוד רבים אחרים וטובים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 16:42 |
|
| |
ירוחם, הנביאים עסקו בהכללות ולא בפרטים כי ראו את הדברים באופן כולל. לבנות לוקח הרבה זמן. להרוס מעט. בתקופת חזקיהו כולם היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה. מנשה טמטם את ישראל בע"ז עד שאפילו צדיקותו של יאשיהו לא עזרה להשיב את הדברים לאיתנותם.
המלבי"ם ושד"ל אמנם היו מפרשים גדולים, ובכל זאת למרות שקדנותם וצדיקותם לא הצליחו להגיע להבנה כה פשוטה של המקרא כמו של רש"י, רד"ק וראב"ע.
תוקן על ידי מ80 ב- 27/05/2013 16:43:20
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 19:19 |
|
| |
מ
אתה מעלה בדעתך היום ,שבאיזו שהיא דרשה, שגדול הדור ועד לאחרון המורים או הדרשנים לא יזכיר בדרשתו- המוסריות התורניות והחברתיות מקור או אסמכתא מהתורה?.
המלך חיזקיהו בנה מערכת חינוכית כה טובה- שכל נער ו נערה מדן ועד באר שבע היה בקי בדיני טומאה וטהרה.
אבל מענין כי התכנית החינוכית הגדולה והיפה הזו, לא יושמה בביתו של המלך, להפך -בביתו גדל אחד הרשעים הגדולים.
י מענין להזכיר שחינוך הנוער והילדים החל בעם ישראל רק לאחר הכיבוש היווני- שבין יתר הצרות נתן לעם ישראל את הרעיון של החינך בבתי ספר בכיתות עם מורים.
מענין מאיפה אתה לוקח את המאזניים בהם אתה שוקל מי שקדן מי צדיק ומי גדול.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 27/05/2013 19:23:30
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 20:51 |
|
| |
ירוחם, נביאים להבדיל מחכמים לא זקוקים למקורות או אסמכתות, ובדורות קדמוניים בהם האמונה היתה תמימה קיבלו את האמת ממי שאמרה. אתה צודק שחינוך תורני נרחב וכללי בישראל החל בתקופת התנאים, אולם חינוך טוב לבני טובים היה מאז ומעולם. לדוגמא, דניאל חנניה מישאל ועזריה.
|
|
|
|
|
