[יא] אבטליון אומר חכמים
הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל:
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק א משנה יא
[יא] מים הרעים - כינוי למינות. ואמר: הזהרו בדבריכם בהמון, ואל יהיה בהם ספק ומקום פירוש, כדי שלא יהיו שם אנשים כופרים שיפרשום כפי אמונתם, והתלמידים אשר כבר שמעום מכם ישובו למינות, ויחשבו שזאת היתה אמונתכם, ויהיה בזה חלול שם שמים, כאשר ארע לאנטיגנס איש שוכו עם צדוק וביתוס.
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ה
אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו והיו שונין לתלמידים ותלמידים לתלמידים. עמדו ודקדקו אחריהן ואמרו מה ראו אבותינו לומר דבר זה אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית. אלא אלו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחיית המתים לא היו אומרים כך. עמדו ופירשו מן התורה ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים וביתוסין. צדוקים על שום צדוק ביתוסי על שום ביתוס. והיו משתמשין בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם. שלא היתה דעתן גסה עליהם אלא צדוקים אומרים מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן בעולם הזה ובעולם הבא אין להם כלום:
תעמיקו במשפט הזה "אלא אלו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחיית המתים לא היו אומרים כך" כלומר אילו ידעו להמציא כבר אז את העולם האחר ותחיית המתים ?! (שהם שני המצאות שסותרות אחד את השני, הרי אם יש עולם אחרי המוות בשביל מה תחיית המתים ? ואם יש תחיית המתים כפשוטו אז בשביל מה עולם אחרי המוות ?) אז ההמון לא היה פוקר.
בכל אופן לעולם לא נוכל להוכיח מהי הדרך הנכונה.
למעשה זה וויכוח ישן נושן של אלפי שנים. ואחרי אלפי שנים אפשר לומר שהפסדנו בכל דור ודור את צאצאינו להתבוללות בגלל הבלופים האלה. הרי היינו צריכים להיות לפחות כמו סין וההודים.
יאמר הרמב"ם היום מה שאמר אז ? האם הרמב"ם היום יזלזל בההמון העם כמו בזמנו (שדי היה בצדק) ?
הרי היום יש חינוך חובה.
מצד שני ישיב הרמב"ם שגם היום בחינוך החובה של הנאורים יש שקרים קדושים ובלופים. כלומר המנהיגות מזלזלת בההמון ובהשכלתם הטבעית ומצליח למכור להם לוקשים.
להפך יאמר הרמב"ם היום: אנו חכמי התורה לא מפסידים לההמון עם השקרים שלנו.
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פרק י
ואין ההמון מפסידים לגמרי בהיותם מקיימים את המצות מיראת העונש ותקות השכר, אלא שאינם שלמים. אבל מוטב להם בכך כדי שתקנה להם תכונה והכשרה לקיום התורה, ויעברו אל האמת ויהיו עובדים מאהבה והוא אמרם עליהם השלום לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
מה שאין כן ההמון בנאורות מפסיד ועוד אייך. הוא עבד לחברה הדמיונית ואין לו סיכוי לשרידות אישית באבולוציה.
כך לדעתי יאמר הרמב"ם.
אני אקשה עליו ויטען הרי יש לנו ניסיון היסטורי שאנו כן מפסידים את צאצאינו להתבוללות. תקופת ההשכלה ותקופתינו תוכיח.
ישיב לי הרמב"ם: להפך, החרדים יוכיחו.
בקיצור אין לנו מוצא מהוויכוח הישן נושן הזה.
רק מנסיוני הקצר (ויש לי הרבה קבלות בשטח) אני חושב שכל חכם צריך להבין את התלמיד לעומק. ולכל תלמיד לתת את מה שהוא יכול לקבל. וח"ו לא לתת לאחד מהם את הגאווה והזילזול בתלמיד האחר שעוד לא יכול לקבל.
הזילזול בההמון הביא אותם (את ההמון) לקבל את שטחיות הנאורות.
יש במקורות שלנו לתת לכל תלמיד את מה שהוא צריך לקבל בציר הזמן של חייו. כלומר כל פרט ראוי למעשה לקבל את הכל, אבל זה רק שאלה של זמן.
אין שום סיבה לזלזל במישהו, להפך מבני העניים תצא תורה.
בברכה
max
