|
|
| נשלח ב-11/6/2013 23:04 |
 |
| |
וודאי שצריך להגן על העם ואפילו על ידי צבא .
אבל רק כאשר פנחס או אלעזר יהיו מפקדיו שהכל נעשה על פי התורה .
לא בצבא כמו שלנו שהוא מלא כפירה ושנאת הדת והתורה ולומדיה .
לימוד התורה הוא המגן האמיתי כי אנו יודעים טוב מאוד כמה הצבא שלנו שווה .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2013 23:07 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | וודאי שצריך להגן על העם ואפילו על ידי צבא .
אבל רק כאשר פנחס או אלעזר יהיו מפקדיו שהכל נעשה על פי התורה .
לא בצבא כמו שלנו שהוא מלא כפירה ושנאת הדת והתורה ולומדיה .
לימוד התורה הוא המגן האמיתי כי אנו יודעים טוב מאוד כמה הצבא שלנו שווה . |
|
שאלה:
ברור שתורה מגנא ומצלא, אבל מה קורה בבין הזמנים?
ו...עפעס... אתה זוכר, כשירו טילים על אשדוד, הישיבות שם לא סמכו על כך שהתורה מגינה עליהם, ו...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2013 23:10 |
|
| |
בבין הזמנים יש מסגרות לימוד מיוחדות .
ובזמן טילים .
אותה תורה בעצמה מצווה לשמור על הנפשות ולפעול על פי הוראת הרבנים בעיר .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2013 23:54 |
|
| |
אייזן
אולי תגלה לי מי מהפוסקים החשובים- עד להקמת המדינה פסק. שהכל זה לימוד תורה בלי דרך ארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 00:15 |
|
| |
ירוחם, וכי אינך יודע? רשב"י. הוא הפוסק והרבה עושים כדבריו [ולא עולה בידם]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 06:41 |
|
| |
[quote]
לא בצבא כמו שלנו שהוא מלא כפירה ושנאת הדת והתורה ולומדיה .
[/quote]
אייזן יקר
נדמה לפי התגובה שלך, שלא ביקרת לאחרונה בצבא, בטח שלא מבפנים.
התיאור שלך לא תואם את הצבא שאני מכיר (כן מבפנים), אז בא ואני אעשה בניכם קצת הכרות:
כל הפרטים להלן, אכתוב מידיעה או חוויה אישית:
הצבא כמערכת:
א. כל האוכל בצבא כשר, בפקודה. זאת אומרת שכל האספקה היא כשרה, ירקות בלי חרקים וכו'. כל חייל שמעוניין בכשרות מהדרין/גלאט וכד' יקבל את זה, ואפילו אם זה כרוך במאמץ רב. אמנם יש כאלו שאינם שומרים על הפקודות, אבל כמו כל פקודה, מי שיערבב כלים בשריים וחלביים, יכניס חמץ בפסח לחדר אוכל, ידליק אש בשבת ועוד ועוד צפוי להיענש. למותר לציין שפקודות אלו כוללות גם את רוב חיילי צה"ל שלא שומרים כשרות בבית (או אפילו גויים). בצבא הם יאכלו כשר.
ב. אין חילול שבת בפקודה. פקודה זו אינה כוללת פעילות מבצעית (מה שמכונה: פיקוח נפש), וחילול שבת פרטי שכל חייל בוחר לעשות בעצמו. אבל אימונים, ופקודות שעלולות לגרום לחילול שבת, אסורות. בכלל זה, בכל הבסיסים הקבועים יש עירוב, אספקה לא מגיעה בשבת ועוד...
ג. כל הטיפול בחללים הוא באחריות הרבנות הצבאית בלבד, ע"פ ההלכה.
ישנן עוד דוגמאות רבות, אך ככלל אפשר לראות שלמרות שהדתיים הם מיעוט בצבא, זה הצבא הימיד מזה 2000 שנה שחרט בפקודותיו את חוקי ההלכה.
הצבא כמקרב ליהדות
מחוויותיי:
1. לחשוף חיילים לראשונה למקורות התרבות והאמונה שלנו.
2. לדבר עם חיילים שהוקסמו לראשונה בחייהם לעשות סדר פסח.
3. לראות איך נפקחות להם העיניים כשהם פוגשים לראשונה אנשים דתיים, ומגלים שאין לנו קרניים.
4. לחלק ל-60 צנחנים "תפילת הדרך" במטוס, שנאמרה בכזו דבקות, כי לפני שקופצים מהמטוס כולם מאמינים בני מאמינים.
יש עוד אינסוף דוגמאות, אך לא אאריך.
5. לראות באמצע-שום-מקום את הרס"פ (החילוני) מגיע עם ג'יפ וספר תורה לאמצע המדבר, כי "היום יום שני, ואין מצ"ב שלא תקראו בתורה".
ועוד...
הצבא כהעצמה דתית אישית
כמובן שאני משתדל לעבוד את ה' ברוב חיי כאזרח, אבל בצבא נדרשתי לעוצמות שונות, וחוויות שונות שלא פוגשים באזרחות. דוגמאות של חוויות קצת שזכורות לי:
1. לבנות עירוב, ולא רק ללמוד על זה.
2. להכשיר מטבח, ולא רק ללמוד על זה.
3. "לנקר" מעל ספר בסדר ליל שבועות, אחרי יום,לילה, ויום ללא שינה.
4. תפילות במקומות שונים, במצבים פיזיים שונים, ובמצבים נפשיים שונים, שאינני יודע האם הם בקעו שערי שמים, אבל לפחות הם בקעו את לבי. מצבים שלעולם לא אהיה בהם באזרחות.
5. עוד לא דיברתי על "בן אדם לחברו". על מצבים שלעולם לא תגיע באזרחות, תוך רעב/עייפות/כאב פיזי, להחליף חבר אחר שנראה במצב יותר קשה ממך. לא רק ללמוד על זה, אלא לחיות על זה.
6. עצם ההתנסות בכך ש"הכל בראש". שאם אני נרתם לבצע מטרה, שנראית לי קשה, אני אוכל לבצע אותה.
את ההתקדמות הרוחנית שלי בצבא, לא יכלתי להשיג באף שנה בישיבה, כי החיים שם עובדים על מקומות שהישיבה לא מגיעה.
כמובן, שזה נכון גם להיפך. את ההתקדמות הרוחנית שלי בישיבה, לא הייתי יכול להשיג באף שנה בצבא. שוב, כי זה עובד על מקומות אחרים בנפש.
עכשיו כשאני קורא את הפיסקא האחרונה, נראה לי שזה סיכום יפה של מהו ה"הסדר"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 07:14 |
|
| |
המציאות מוכיחה כי בתוך בצבא קורים דברים נוראים ואיומים .
קודם כל בענייני צניעות וכשרות שמופרים פעם אחר פעם .
עצם העיקרון שאנשים שם כפופים למפקדים ולא לרבנים היא עיוות מצד התורה .
כל גדולי ישראל מבינים ואומרים שללכת לצבא היא כעין גזירת שמד .
ולכן אף על פי שזה מצטייר מבחוץ כאילו שרשמי הכל כשר .
העובדות בשטח מדברות בעד עצמן .
ברגע שהשליטה בצבא יחזור למנהיגי ישראל התורניים נוכל ואף נשמח לשרת .
כמו שהיה בכל הדורות ששירתו בצבא השם .
ואז נוכל להשיג ניצחון ולהרתיע את האומות .
כי כאשר הציווי הוא מהתורה ומהשם לצאת לקרב - מנצחים .
בשעה שישראל מסתכלין כלפי מעלה - מיד היו נוצחין .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 07:22 |
|
| |
| urison כתב: | | | [quote]
לא בצבא כמו שלנו שהוא מלא כפירה ושנאת הדת והתורה ולומדיה .
[/quote]
אייזן יקר
נדמה לפי התגובה שלך, שלא ביקרת לאחרונה בצבא, בטח שלא מבפנים.
התיאור שלך לא תואם את הצבא שאני מכיר (כן מבפנים), אז בא ואני אעשה בניכם קצת הכרות:
כל הפרטים להלן, אכתוב מידיעה או חוויה אישית:
הצבא כמערכת:
א. כל האוכל בצבא כשר, בפקודה. זאת אומרת שכל האספקה היא כשרה, ירקות בלי חרקים וכו'. כל חייל שמעוניין בכשרות מהדרין/גלאט וכד' יקבל את זה, ואפילו אם זה כרוך במאמץ רב. אמנם יש כאלו שאינם שומרים על הפקודות, אבל כמו כל פקודה, מי שיערבב כלים בשריים וחלביים, יכניס חמץ בפסח לחדר אוכל, ידליק אש בשבת ועוד ועוד צפוי להיענש. למותר לציין שפקודות אלו כוללות גם את רוב חיילי צה"ל שלא שומרים כשרות בבית (או אפילו גויים). בצבא הם יאכלו כשר.
ב. אין חילול שבת בפקודה. פקודה זו אינה כוללת פעילות מבצעית (מה שמכונה: פיקוח נפש), וחילול שבת פרטי שכל חייל בוחר לעשות בעצמו. אבל אימונים, ופקודות שעלולות לגרום לחילול שבת, אסורות. בכלל זה, בכל הבסיסים הקבועים יש עירוב, אספקה לא מגיעה בשבת ועוד...
ג. כל הטיפול בחללים הוא באחריות הרבנות הצבאית בלבד, ע"פ ההלכה.
ישנן עוד דוגמאות רבות, אך ככלל אפשר לראות שלמרות שהדתיים הם מיעוט בצבא, זה הצבא הימיד מזה 2000 שנה שחרט בפקודותיו את חוקי ההלכה.
הצבא כמקרב ליהדות
מחוויותיי:
1. לחשוף חיילים לראשונה למקורות התרבות והאמונה שלנו.
2. לדבר עם חיילים שהוקסמו לראשונה בחייהם לעשות סדר פסח.
3. לראות איך נפקחות להם העיניים כשהם פוגשים לראשונה אנשים דתיים, ומגלים שאין לנו קרניים.
4. לחלק ל-60 צנחנים "תפילת הדרך" במטוס, שנאמרה בכזו דבקות, כי לפני שקופצים מהמטוס כולם מאמינים בני מאמינים.
יש עוד אינסוף דוגמאות, אך לא אאריך.
5. לראות באמצע-שום-מקום את הרס"פ (החילוני) מגיע עם ג'יפ וספר תורה לאמצע המדבר, כי "היום יום שני, ואין מצ"ב שלא תקראו בתורה".
ועוד...
הצבא כהעצמה דתית אישית
כמובן שאני משתדל לעבוד את ה' ברוב חיי כאזרח, אבל בצבא נדרשתי לעוצמות שונות, וחוויות שונות שלא פוגשים באזרחות. דוגמאות של חוויות קצת שזכורות לי:
1. לבנות עירוב, ולא רק ללמוד על זה.
2. להכשיר מטבח, ולא רק ללמוד על זה.
3. "לנקר" מעל ספר בסדר ליל שבועות, אחרי יום,לילה, ויום ללא שינה.
4. תפילות במקומות שונים, במצבים פיזיים שונים, ובמצבים נפשיים שונים, שאינני יודע האם הם בקעו שערי שמים, אבל לפחות הם בקעו את לבי. מצבים שלעולם לא אהיה בהם באזרחות.
5. עוד לא דיברתי על "בן אדם לחברו". על מצבים שלעולם לא תגיע באזרחות, תוך רעב/עייפות/כאב פיזי, להחליף חבר אחר שנראה במצב יותר קשה ממך. לא רק ללמוד על זה, אלא לחיות על זה.
6. עצם ההתנסות בכך ש"הכל בראש". שאם אני נרתם לבצע מטרה, שנראית לי קשה, אני אוכל לבצע אותה.
את ההתקדמות הרוחנית שלי בצבא, לא יכלתי להשיג באף שנה בישיבה, כי החיים שם עובדים על מקומות שהישיבה לא מגיעה.
כמובן, שזה נכון גם להיפך. את ההתקדמות הרוחנית שלי בישיבה, לא הייתי יכול להשיג באף שנה בצבא. שוב, כי זה עובד על מקומות אחרים בנפש.
עכשיו כשאני קורא את הפיסקא האחרונה, נראה לי שזה סיכום יפה של מהו ה"הסדר" |
|
יש בעיה יסודית לכל הדברים היפים שאתה מספר כאן.
הכל תלוי במשחק הדמוקרטי. במילא אתה יכול להקים צבא דוסית היום ומחר בג"ץ או לפידים למיניהם במשחק דמוקרטי דבילי לקחת ממך הכל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 07:23 |
|
| |
אייזן
יפה שתיקתך מדיבורך
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 07:35 |
|
| |
אני מבין שהאמת כואבת אבל היא נשארת אמת .
תתמודד עם הדברים .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 07:48 |
|
| |
| אייזין כתב: | | 1.המציאות מוכיחה כי בתוך בצבא קורים דברים נוראים ואיומים .
קודם כל בענייני צניעות וכשרות שמופרים פעם אחר פעם .
2. עצם העיקרון שאנשים שם כפופים למפקדים ולא לרבנים היא עיוות מצד התורה .
3. כל גדולי ישראל מבינים ואומרים שללכת לצבא היא כעין גזירת שמד .
...
4. ברגע שהשליטה בצבא יחזור למנהיגי ישראל התורניים נוכל ואף נשמח לשרת .
... 5. כי כאשר הציווי הוא מהתורה ומהשם לצאת לקרב - מנצחים .
... |
|
1. ואת המציאות הזו אתה מכיר מהיכן, ממה שכותבים בעתון שאותו מרשים לך לקרוא, שאותו כתבו אנשים שמעולם לא היו בצבא?
כי לפי מה שמקס כתב כאן פעם, הדברים שקורים בישיבות מגיעים לאיסורי תורה חמורים הרבה יותר. אתה יודע, גם אני יכול להאמין לסיפורים שמספרים על מה שקורה שם, ואכמ"ל.
איפה בשו"ע כתוב שמפקדי הצבא צריכים להיות רבנים? יפתח בדורו וגו'.
3. לא. בדקתי אצל גדולי ישראל האמיתיים, הם לא אומרים כך כלל וכלל. למען האמת, הם אמרו לי שחובה על כל גבר יהודי להתגייס לצבא. חובה דתית.
מי שאינם אומרים כך, מעידים על עצמם שאינם גדולי ישראל האמיתיים, אלא מתחזים.
4. שקר. אמנם שקר שחוזרים עליו רבות, אך שקר. שום דבר לא יגרום לך ולשכמותך לתמוך בגיוס. גם לו יצויר שבראש הצבא יעמוד ראש ישיבה, אתה מייד תמצא תירוץ אחר מדוע זה עדיין לא מספיק.
בעצם אני יכול לנחש את התירוץ - זה לא ראש הישיבה שלך, אלא השניה, זו שמעבר לכביש.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 08:03 |
|
| |
אני רואה את החברים שנכשלו והלכו לצבא וחזרו בלי שום סימן היכר חרדי .
טישטשו להם את כל הגבולות .
אשר התרת אסרתי ואשר אסרתי התרת .
הרבנים הם גדולי ישראל שהם מוסמכים לפסוק בכל דבר ועניין .
והמציאות היא שבזמן דוד וכדומה הלכו כולם לצבא על פי השם .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 10:10 |
|
| |
| מואדיב כתב: | |
3. לא. בדקתי אצל גדולי ישראל האמיתיים, הם לא אומרים כך כלל וכלל. למען האמת, הם אמרו לי שחובה על כל גבר יהודי להתגייס לצבא. חובה דתית.
מי שאינם אומרים כך, מעידים על עצמם שאינם גדולי ישראל האמיתיים, אלא מתחזים.
4. שקר. אמנם שקר שחוזרים עליו רבות, אך שקר. שום דבר לא יגרום לך ולשכמותך לתמוך בגיוס. גם לו יצויר שבראש הצבא יעמוד ראש ישיבה, אתה מייד תמצא תירוץ אחר מדוע זה עדיין לא מספיק.
בעצם אני יכול לנחש את התירוץ - זה לא ראש הישיבה שלך, אלא השניה, זו שמעבר לכביש.
|
|
מואדיב, המצב מתחיל להדאיג. אינך רואה שדבריך בסעיף 3 סותרים את דבריך בסעיף 4 ???
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 10:36 |
|
| |
| אחרחוק כתב: | | ירוחם, וכי אינך יודע? רשב"י. הוא הפוסק והרבה עושים כדבריו [ולא עולה בידם] |
|
אחי
וכי אינך יודע כי רשב"י, לאחר שהחזירו אותו למערה 11 חודש כדין רשעים בגהנום, חזר בתשוב שלימה. טיהר את טבריה מהמתים,למרות מחאות מאתרא קדישא.
ושינה את עמדתו בענין הלימוד מקצה לקצה מנחות דף צט: אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי: אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית - קיים לא ימוש
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 23:45 |
|
| |
ירוחם,
עם כל הכבוד, מי אתה שתתן לרשב"י את הפריבילגיה לחזור בו?! וחוץ מזה, הרי כל המורונים עדיין לא הגיעו למסקנת הגמרא, הם עדיין בדף ב!
|
|
|
|
|
