הימים הבאים הסופיים

עד מאה ועשרים שנה בעולמך קודשא בריך הוא, מה שנוהגים לברך זה את זה עד מאה ועשרים הוא מגזרת המבול והיו ימיו מאה ועשרים שנה. אך יום בלבד בעולמו של השם הוא אלף שנים, מפסוק כי אלף שנים בענייך כיום אתמול הרי שאם נרצה לברך את השם יתברך כשם שאנו מברכים זה את זה עד מאה ועשרים, הרי לו בעולמו יש 365250*120=43830000 שנה או 43.83 מיליון שנים בגלגל ארץ תחתון פה בכדור הארץ וביקום הזה להתקיים. וכדור הארץ נע אחת ל25782 שנה סביב כל המזלות בנקיפה כסביבון הרי שמשלים 1700 נקיפות במאה ועשרים שנה בעולמו כגימטרייה שם א – ה – ו – ה, העולה 17 כפול 100, שיוצא מראשי תיבות של דיבור בראשית של "את השמים ואת הארץ". ומשום שכל הנקיפה היא כסביבון של חנוכה עולה חנוכה הוא חג טוב כגימטרייה טוב כפול 100 ולכן חנוכה הוא מן החגים שלא יתבטלו לעולם או כערך לעולם עד 120 שנה בעולמו של השם יתברך. לכן הכול הבל הבלים כי התורה שתצטבר בערך שנים כאלו והעם ישראל שיולד בערך שנים כאלו אנחנו רק כטיפה בלב ים עמוק מאוד, ושם ואדון הכול היה הווה ויהיה מצוי שם עם כל נשמות ישראל ובכללם כל הצדיקים שעלו במחשבה להיברא קודם שנברא העולם וקודם שנבראה התורה ומקפל על ידי המאסה של היקום כולו את כול הזמן שבעולם לנקודה אחת קטנה בהיכלו. לכן מהתבוננות בדבר הזה מה לנו לחפש את העכשיו והמיד והתכף, כשאין קץ כזה פרוש לפניו ולפנינו עד כדי העולם הגשמי הזה, ולכן אסרו לחשב קיצים ולגלות את הקץ, ולדחוק את הקץ ולדחוק את השעה כי הכול חשבונות שמים שגבוהים מעל כול כושר תפסתינו כלל וכלל, ויש רק להימצא בנחת וברוגע ובשקט עד בוא העת היעודה והמצופה וכל הייסורים העוברים עלינו באלפי שנים הקרובים האלו הם כים נרגש שלא יותר שום רושם בנו כי בטווח זמן כזה חזקה היא עלינו שכל תפילותינו הטובות יתגשמו בגשמיות בנגלה בחומריות הגופנית של העולם הזה עד כדי תחיית המתים השלמה.