|
|
| נשלח ב-28/6/2013 21:56 |
 |
| |
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 28/06/2013 22:08:57
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2013 22:20 |
|
| |
| רציוסקפטי כתב: |  |
מוזר, דווקא ממך למדתי ...
|
|
אכן מוזר. אני משער שאתה מנסה לקיים את "איזהו חכם - הלומד מכל אדם. מאי כל אדם? לרבות ירוחם", או משהו כזה. אני מודה שלאחרונה אינני מבין את היציאות הקרויצפלד-יקוביות שלו (כאן, לדוגמה, ישנו
חישוב תמוה במיוחד שלו לפיו אורך השירות הצבאי בישיבות ההסדר קצר בשישה חודשים מהשירות הצבאי המלא).
מכל מקום, ירוחקי טוען כאן שכאשר בספר יהושע מתואר במפורש שהרגו את כל תושביה של עיר כלשהי, ובהמשך הספר משתמע שהיא מיושבת, אזי הספר משקר בנקודה הראשונה דווקא, ורק הלוחמים נהרגו. זה נשמע לי תמהוני ברמת ה"אקדמיה" ליהדות, אבל אינני מומחה לתנ"ך. האם ידוע יותר על הפרשי הזמנים בין איברי זוגות המאורעות, דלילותה של הארץ מחוץ לערים (נניח כפרים), או עותקים של אמנת ג'נבה שנמצאו בחפירות, שיגבו את הטענה בשמץ משהו? אגב, מוסריותו של ירוחקי נטולת דופי, ורגישותו לחיי אדם אינה עומדת בספק: שאל אותו מה אפשר להסיק מתיאורה של קהילה יהודית במקום בו מתואר שהקהילה היהודית המקורית הושמדה בשואה (גודווין, אני יודע) מספר שנים לפני כן - וראה כיצד הוא ישתולל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2013 22:35 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: | |
מוזר, דווקא ממך למדתי ...
אכן מוזר. אני משער שאתה מנסה לקיים את "איזהו חכם - הלומד מכל אדם. מאי כל אדם? לרבות ירוחם",
יותר בכיוון של "קבל את ה(מה שנראה לך כ-)אמת ממי שאמרה". זה פשוט הגיוני במסגרת הנראטיב המקראי, אם היית קורא את ספר שמות ונשאל "מה לדעתך הסיבה שעמלק בא להלחם עם ישראל ברפידים?" זו תשובה הגיונית. אני לא גדלתי על קריאת המקרא כספרות, אלא למדתי אותו קטעים קטעים כטקסט דתי עם פירושים של חכמי דת, מה שמפריע לשים לב לפרטים סיפוריים, לסתירות, לקשיים וכו' (פרשני המקרא יצטטו מובאות מהתלמוד הרואות את עמלק כאנטיכריסט התוקף את הכריסט מטבע מהותו). לאחרונה ראיתי הרצאה ביוטיוב של חוקר מקרא כלשהו, שהסב את תשומת ליבי לכל מיני פרטים כאלו (לדוגמה: כדי לחזק את התיאוריה שמקור האלוהות י-הוה הוא משבטי מדין ואדום, הוא משתמש בטענה שהנביאים האשימו את בני ישראל בפולחן אלוהויות כנעניות (בעל, אשרה), מואביות (כמוש), עמוניות (מולך/מלכום), אשוריות (צבא השמים) וכו' אבל מעולם לא לא האשימו את בני ישראל בעבודת אלוהי מדין ואדום!), הוא טוען שהפעם הראשונה שהוא התחיל להבין מה קורה במקרא הייתה כשהוא קרא אותו בתרגום לצרפתית - מנותק מדרך החשיבה בה הוא למד אותו כילד (ומדובר על החינוך הממלכתי).
מכל מקום, ירוחקי טוען כאן שכאשר בספר יהושע מתואר במפורש שהרגו את כל תושביה של עיר כלשהי, ובהמשך הספר משתמע שהיא מיושבת, אזי הספר משקר בנקודה הראשונה דווקא, ורק הלוחמים נהרגו. זה נשמע לי תמהוני ברמת ה"אקדמיה" ליהדות, אבל אינני מומחה לתנ"ך. האם ידוע יותר על הפרשי הזמנים בין איברי זוגות המאורעות, דלילותה של הארץ מחוץ לערים (נניח כפרים), או עותקים של אמנת ג'נבה שנמצאו בחפירות, שיגבו את הטענה בשמץ משהו?
סביר יותר שהתיאור הראשוני על קיום חוק החרם ככתבו וכלשונו הוא הלא-ריאלי; במציאות דברים לא עובדים כמו בתיאוריה, יש אילוצים נוספים. זה גם מסתדר יותר עם הידוע לנו מאותה תקופה - אין ממצאים לכיבוש מהיר ואלים אלא להתנחלות הדרגתית של התרבות הישראלית. לכן התיאור השני של ספר יהושע קרוב יותר למציאות ההיסטורית. כמו כן, ניתן להבין מה המניע לתיאור המושלם - זה נסיון ליצור את הרושם שחוק החרם הדויטרונומיסטי אכן קוים ככתבו וכלשונו (ואכן פרקים אלו של יהושע נחשבים לפרי עבודתה של האסכולה הדויטרונומיסטית, על פי קריטריונים פילולוגיים ותוכניים אחרים), ואחר כך, כדי שהמשך ההיסטוריוגרפיה (ספרי שופטים שמואל מלכים) תהיה makes sense (אם בני ישראל השמידו את הכנענים ותרבותם, איך קרה שהם נהו אחרי אלוהיהם?), תואר מצב קרוב יותר למציאות ההיסטורית.
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2013 12:02 |
|
| |
רציו טענתי ואני טוען כי בעם ישראל לא היה מעולם ג'יהד. ואין לה מקום ולא היה לו מקום מעולם, ג'יהד פרושו רצח לשם הפצה דתית והמרת דתם של עמים אחרים לדת שלך. את הסיפור של עמלק הסברתי כנגד דעתם של הרבה שטוענים כי לעמלק לא היתה כל סיבה להתקפת הפתע על עם ישראל, טענתי כי היתה לו סיבה, הגיונית ומובנת. איני יודע למה התורנ ציוות להשמדתו הטוטלית - אני משער כי הוא היה הראשון שנלחם בנו, אבל זו השערה איני יכול להתוכח עם כותב התורה, עם פרשניה בני האדם , כן. מחיית עמלק היא רק כנגד עם עמלק כעם כישות, ולא כג'יהד כנגד הפרט, בעיקר נגד הפרט, עמלקים הסתובבו חופשי תחת שלטון ישראל. ואף אחד לא פגע בהם בגלל היותם עמלקים. בכל מקרה השמדת עמלק לא היתה להמרת דת, והיא כאמור לא בוצע, איני יודע על האקדמיה ליהדות מבססת את הידע שלע על שבטים גונבים ושודדים? הרי עם ישראל מעולם לא מונה לשריף של העולם לעקור את הגנבים והשודדים הרעים פיסית. כאמור עם ישראל הרף מה שהתורה ציוותה על השמדת 7 העמים ומחיית עמלק, לא קיים את הציווי הזה. כשם שלא קיים הרבה ציווים לא אנושיים אחרים. ראה מה הכניסו חכמים להתלבטויותיו של שאול לפני מלחמת עמלק
יומא דף כב:
+שמואל א' טו+ וירב בנחל, אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול +שמואל א' טו+ לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2013 15:41 |
|
| |
ירוחם,
ביצוע ג'יהד: מלכים ב כד,כ: וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם עַל הַמִּזְבְּחוֹ וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלִָם.
ועיין ערך יוחנן הורקנוס
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2013 16:10 |
|
| |
הציטוט של ירוחם נקטע, להלן הציטוט המלא
וַיָּרֶב בַּנָּחַל - אמר רבי מני: על עסקי נחל: בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול (שמואל א טו ג) [עַתָּה] לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק [וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר], אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו (קהלת ז טז) אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה
(יומא כב ב)
כלומר, בניגוד למסר שירוחם מנסה למצוא בסיפור על הצורך בהפעלת שיקול דעת ואי ביצוע ציוויים רצחניים ככתבם וכלשונם, המסר הוא הפוך לחלוטין: אומרים לך? תעשה! אל תנסה להיות יותר צדיק (מוסרי, ערכי, רציונלי, נאור) מבורא עולם.
ויש להקשות איך שאול שללא ספק היה תלמיד-חוכעם פרושי-רבני ראוי לשמו (בארור!!! כפי שכתבה מורתנו ורבתנו אמשלום תליט"א, המחקר המודרני שולל מכל וכל את הטענה ה'ילדותית' וה'מדעית' (איכס!) ששיטת ה so called 'מדרש' 'פרשנות' הומצאה בתקופת בית שני) לא ידע שעליו לבטל בזלזול את בת הקול ואת פטפוטי האורקל שמואל (שלצערו של עודד המקסים והרגיש שלנו תובע דרישות נאציות להשמדת עם ולא מהווה לפיד אור נצחי וסמן מוסרי וכיוצא באלו מילים העושות נעים בגב) לאחר מכן באמירה 'לא בשמים היא' ובהתאם למסקנות המלומדות ברוח האסכולה המשפטית פרשנית הרמנויטית קשקושולוגית והספר העדכני של האדמור ממיכיסייד בהוצאת המכון הענק ללוגיקה תורנית שעל ידי אוניברסיטת תורה ומדע. זה היה יכול להיות מניפסט פרושי ראוי לשמו - "רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שאתה לא 'מאן דאמר' כאן, אנחנו החלטנו שזה לא מתאים יותר, אז ההלכה היא שזה לא מתאים יותר, ואם בשל קשיי ההבנה שלך תוריד אותי ממלכותי - זו הקרבה דתית שאני מוכן לעשות למען שמך הגדול והקדוש!"
כיוצא בזה התביעה הנצחית המובעת בתנ"ך על כך שבני ישראל לא השמידו את הכנענים ולכן למדו מדרכיהם הרעות רח"ל כנראה גם כן מייצגת סמן מוסרי נצחי.
אבל כל זה לא רלוונטי היום כי אפשר לדרוש את הפסוקים המצווים על ג'יהאד נגד עמלק ועובדי אלים אחרים מלבד י-הוה כמטאפורות למלחמה עם היצר הרע, ולעזאזל התורה, הנביאים ושאר נסיונות הנפל של האל לומר שהוא התכוון בדיוק למה שכתוב - הרי בתורתו נכתב במפורש (בפסוק ש, כמה מפתיע, הוצא מהקשרו) לא בשמים היא !!! ואין אנו משגיחים בהבלים אי רציונליים כמו התגלויות האל לאחר הכניסה לארץ כנען - רק מה שלפני כן נחשב. לא את י-הוה אנו עובדים - אלא את ערכיהם ויכולות הליהטוט הוורבלי של רבי עקיבא וחבריו.
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 30/06/2013 17:03:17
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2013 17:30 |
|
| |
מאי נ"מ אם יש ג'יהד ביהדות או לא? תמיד אפשר לומר ברוח הגמרא שאצלנו זה אחרת כי אצלנו נאמר (וכאן תשתמשו באיזה פסוק שתרצו) ולכן לא מקרי ג'יהד. וזה בסדר גמור אם זה עוזר למישהו לישון יותר טוב. לגופו של עניין הרי שכל דת שיש לה הכוח משתמשת באותו כוח מצידוקים דתיים ולקידום ענייני הדת כפי שהיא תופסת אותם. אז מה? זה טבע האדם. אם מישהו יכול להשיג תועלות ללא סנקציה הוא יעשה זאת. מישום מה יש בה"א של האשכול איזה זעזוע גדול משימוש במילה הערבית ג'יהד כאילו יוצא מזה שהיהודים הם ח"ו כמו הערבים - זה סתם מניח מידה יפה של גזענות. אנחנו טובים יותר מאחרים כאשר אנחנו טובים יותר מאחרים - לא רגע לפני ולא רגע אחרי.
התורה היא לא גורם עצמאי כאן המנותק ממפרשיה ומקיימיה. הם אלה שיעלוה מעלה והם אלה שיורידוה שאולה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 13:39 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 14:03 |
|
| |
דה וינצי
כל הסגידה התפילות ושמירת כבוד המת. הן עבודה זרה, ודרכה של ע"ז באלימות כפי שכתוב בתנ"ך
המת הוא טמא- אבי אבות הטומאה, שמירה על כבודו היא שמירה וכבוד לטומאה.
רציו
אני עדיין חיי ואני יכול להגיד לך שפרשנותך לדברי. בלשון המעטה לא נכונה.
מה שכתבתי שהגמרא הביאה גם דעה המנוגדת לקונזנסוס המקובל אצלם.- לא צינזרו דעות- התמודדו איתה.
|
|
|
|
|
