עונשה של ארוסה בוגרת שנאפה

הרב מיכי,

דווקא מצאתי, אך לא אצטט את עצמי (זה עלול להיות ממכר).

הבעיה אינה מעגליות, אלא חוסר משמעות.

בעצם כל מחשבה של "ניסיון להבין את רצון ה'. כאשר עושים זאת על פי השיח ההלכתי המתפתח לאורך הדורות" - במילים אחרות, כל חשיבה מה חובתו של הדתי בעולמו, בעסקים, באוכל ובכל ענייניו -  הופכת להיות תלמוד תורה והבנת רצון ה', גם כשהיא תלוית תרבות ו/או נטיות אישיות, כל זמן שההוגה לא מודע לכך מספיק, עד כדי שזה לא ייחשב ניסיון לדעת את רצון ה'.

לצד זה, ראוי לדון, עד היכן ניתן להרחיק מרוח המקרא וחז"ל ועדיין להיחשב כמי ששייך לאותה דת. ליייבוביץ סימן את הגבול בקיום מצוות וכפיפות לשו"ע.

לא רע כמבחן פרקטי, פחות מרשים ברמה העקרונית.

אם יעלה רצון מלפניך לדון על כך, אפתח אשכול נפרד.

(רק לדוגמה. הבנתי ממך [כתבת בפירוש...] כי תפילה אינה כלי מעשי להזיז עניינים, למעט במקרי קיצון. לכאורה המקרא וחז"ל ראו בתפילה כלי שימושי ויעיל ביום יום. האם דעתך זו משאירה אותך "בתוך הגדר", או שבעצם אתה מייצר דת חדשה (אמנם עם אותם ריטואליים) ואז אין לך עדיפות על הנצרות למשל, שאף היא טוענת להתפתחות מתוך הדת, עם מוטיבציה פנימית, או רחמנא ליצלן על החרדים, שאף הם מתיימרים לייצג את היהדות. כאמור, זהו נושא נפרד).

רציו,

כדרכך, היטבת לחדד ולהבהיר.

לגבי טענתך על ההברגה, אולי זו הטרוניה. הרי אנו כל הזמן מבריגים, אז יש גבול ונא לא להגזים. וצ"ע.

ייתכן, אתה מעלה שאלה שיכולה לפנות כלפי כל מושג יומיומי, ועל כך כבר הזכרתי כאן את פרדוקס הערימה. אכן קשה לקבוע קווים חדים, כמו שקשה לבגדיר מושג כלשהו בשפת היומיום שלנו. אבל הקפיצה מזה שקשה לצייר קו חד לריקון טוטלי שלך כל עולם המושגים שלנו ממשמעות כלשהי היא קפיצה שאיני מסכים לה כלל ועיקר. אם אתה אוחז בגישה כזאת, אין שום מושג בעולמך שיש לו משמעות כלשהי (למעט אולי כמה מושגים מתמטיים, וגם בהם יש לפלפל).

יתכן, זה נראה שלמדת בחיידר שאברהם אבינו הלך עם כובע וחליפה ושכל חומרות בני ברק נתנו מסיני ואתה מקשה קושיות על בסיס זה.
ההלכה היא בבירור גם יצירה אנושית שמושפעת גם מזמן, מקום ותרבות, המשימה היא להקדיש את החיים לעבודת השם בתוך המסגרת שהתורה נתנה כאשר גם עשיית הטוב והישר ובכלל מה שנקרא "המוסר הטבעי" בכלל זה ולו בשביל מניעת התבהמות ועבודת האדם לעצמו ורצונותיו.
הבנות חדשות של המציאות יכולות לשנות את הפרטים.
בחוקה האמריקאית נכתב "All men are created equal" ובכל זאת העבדות הייתה מותרת, היה צריך תיקון לחוקה כדי להבהיר גם שחורים הם בני אדם ועוד תיקון כדי להבהיר שגם נשים הם כאלו, היום בתי משפט אמריקאים לא מסתמכים על התיקונים הנ"ל כאשר הם דנים בעניינם של לא-לבנים ונשים אלא מניחים שהפסקה המקורית לפי הבנתנו (ובניגוד להבנתם של כותביה) מתייחסת לכולם בהתחשב בהשתנות ההבנה שלנו על מקומם של גזע ומגדר.
(וסליחה על הבוטות).

תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 01/07/2013 15:17:17

לא זכיתי להבין על מה בדיוק יצא קצפיך.

כיוון שאין לי מושג מה הם ערכיך ומה אתה סבור שראוי לעשות אם וכאשר הם מתנגשים בערכי התקופה בה התנחלה התורה בעם ישראל, אין לי נקודת עוגן בסיסית כדי לדון אתך.

רציו,

אתה עושה חסד עם העמדה.

לא צריך אפילו א"ב.

מיכי
האם התירוץ שלך לשאלות רבות של גבולות בבריחה לפרדוקס הערימה או מושג פילוסופי אחר אינו סובל מאותה בעיה שאתה מדבר עליה לכתחילה- הבריחה מראיית מציאות כמות שהיא אל המשגה ושמות פילוסופיים. כלומר, אתה טוען נגד המתמטיקה במתמטקיה, ולא משתחרר מזה אף פעם, אם כן התירוץ חלש מאד. 

לא בטוח שאני מצליח לבטא את כוונתי, אבל היא הערה שתקפה על יסודות רבים שאתה משתמש בהם, גם למשל לדיון שהיה לנו באשכול אחר האם בני אדם הם מכונות לוגיקה- שאתה מיד שייכת את זה עצמו לטענות לוגיות שונות בקשר לזה, אבל זה לא מצליח לשחרר אותנ מהבעיות היסודיות שבניסיון לטפל בכל דבר בפשעטלאך פילוסופיים.

אנסה להגיד את זה כך, פרדוקס הערימה ודומיה בסך הכל מראים שמושגים יומיומיים רבים , ואולי כמעט כל מה שרלוונטי לבן אדם להכריע בו בשאלות מתחומי הרוח והחיים, אינם ניתנים להמשגה פילוסופית מדויקת, אבל בכך שאתה ממשיג את הבעיה הזאת עצמה למושג פילוסופי, אתה מסוגל למתוח אותה למקומות שבעצמם אינם נכנסים לתוך ההבנה היומיומית שלנו אף פעם. בכך שאתה מסוגל לעשות פלפול על כל שאלה של גבולות ולשייך את זה לפרדוקסים כאלה, אתה לוקה באותו כשל שהפרדוקס הזה מנסה להראות. ושוב חורג מהשימוש האנושי והיומיומי שהיא היחידה הרלוונטית.

מסכן מיכי.
בסך הכל שאל שאלה הלכתית תמימה ונכנס לאמבוש שלענ"ד הוא לא יכול לצאת ממנו.
את האמת אכן שאלות טובות וחשובות.
כנראה שמקסמן צודק וכל ה"אלוקים" שבתורה הוא שם מושאל לתבונה .
אני לא רואה מוצא אחר.

'שאלה הלכתית תמימה' אוקיי.. למר מיכי יש עודף זמן, ועניין אותו out of the blue לדעת, דווקא האם צריך לשרוף או לסקול בחורות צעירות בסיטואציות מסויימות.  שיחפש לו תחומי עניין אחרים, נניח, שיתחיל לאסוף בולים או משהו.

דייר,

אז אתה כבר יודע מה לא.

עכשיו בא נברר האם התבונה מובילה לדת השכונה.

יהי,

הייתי אומר את זה הרבה יותר פשוט ואולי לזה אתה מכווין.

הרב מיכי מנסה לעיתים לנטרל כל שיח, בערעור על היכולת לדון.

כתבתי בעבר כמה פעמים כי אם נלך עם/על זה, נגיע לאדישות תיאולוגית מוחלטת.

אא"כ יטען שברירת המחדל היא דת השכונה.