שכר ועונש ביהדות.

לאחרונה באשכולות רבים עלה הנושא של שכר ועונש, ותפיסתם המעניינת  של חלק מחברי הפורום בלא פירוט מורחב לדעתם. אז הנה אשכול יעודי לנושא.

הציג את הדעה הרווחת בנושא, הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ח ה"א כותב וז"ל 'הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא וכו' והוא שכתוב בתורה "למען ייטב לך והארכת ימים" מפי השמועה למדנו למען ייטב לך לעולם שכולו טוב והארכת ימים לעולם שכולו ארוך וזהו העולם הבא'
הגמ' בקידושין לט ב ' אמר ר"י שכר מצווה בהאי עלמא ליכא.   וכן פסק הרמב"ם שם ט-א.
"והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים" (בחקותי כו-יב) רש"י שם 'אטייל עמכם בגן עדן כאחד ממכם'  ובכלי יקר כתב כאן בא רש"י לאפוקי מאותם הטוענים שלא ניזכר 'עיקר השכר לנשמה'      ומה שבאמת לא נזכר בתורה השכר והעונש לנשמה אלא רק לגוף על כך הוא מביא תירוצים רבים, הציג את השניים העיקריים.

דעת הרמב"ם, כל הדברים המוזכרים בכתובים אינם עיקר השכר, ופירושו של מה שכתוב, שאם תקיימו מצוות אסיר ממכם כל המונעים מקיום מצוות, ומה שלא מוזכר כאן השכר לנשמה 'בכדי שיעבדו את הבורא לשמה'.
אגב ברמב"ם החלק האחרון של הלשמה אינו מופיע, בנוסף האם מקצת השכר והעונש בע"ז לא מספיקים בכדי שזה יהיה לא לשמה??   

תירוץ נוסף מביא הכלי יקר, ומיחס זאת לר' ניסים ואשר שרשה בספר הכוזרי, והיא לפי שבימים הם היו כל העולם מכחישים השגחת השם, והיו אמרים שכל הנעשה בעולם הכל בהכרח ולא לרצון, לכן נתן להם השכר והעונש של ע"ז.  ובנוסף אמרה תורה הדבר אשר יחפוץ בו האדם.
ולכאורה לפי זה מדוע התורה לא כותבת בנוסף לשכר הגשמי את השכר הרוחני?   ועוד היום עיננו ראות ששום דבר מן הקללות והברכות אינו מתקיים, ובדיוק אותם טענות נטענות. האם אנו יכולים לסמוך בזה על עדות ראשונים, או שמא יש כאן בעיה המצריכה מחשבה.

אשמח לדעתכם.!   

יש לציין שישנה, כנראה, דעה בתלמוד (רב פפי ע"ז סה,א) שבעולם הבא יהיה לצדיקים משגל, שנאמר בנות מלכים וכו'. (אפשר לדחות)

תוההה

העלית שאלה גדולה, שאין אדם שאינו נטרד בה.

דומה שאפשר לחלק אותה לכמה פרקים, שכל אחד מהם הוא נושא לאשכול או דוקטורט.

א. מה קורה לאדם לאחר מותו לפי היהדות, אם יש תשובה אחידה כזו?

ב. היכן זה במקורות.

שאלת משנה בהקשר זה היא לגבי המונחים המתארים את התחום הזה. נושא הראוי לבדיקה בפני עצמו כפי שאכתוב לקמן.

ג. איך יודעים שזה נכון.

זה כולל מה מלמדים אותנו המדעים, אם בכלל, על המחכה לאדם לאחר מותו. וזה מצריך את השאלה: מהו האדם. נפש וגוף? רק גוף? רק נפש? ומהי הנפש הזו?

***

השאלה השניה נראית קלה יותר, בהשוואה לאחרות, מפני שהמקורות מציעים שלוש תשובות:

חיים שלאחר המוות בגן עדן (או בגהנום, לרשעים). לאחר דין שלאחר המוות.

תחית המתים.

ויש עוד תקופה שלישית שגם היא מיוחדת במינה, ימות המשיח.

***
יש מונחים רבים המצייינים את הזמן שלאחר זמן החיים הרגיל. ולעתים הם משמשים באופן לא מדוייק, וקשה לדעת לאיזה מן הזמנים דלעיל הכוונה.

בכל זאת, אם אהיה כוללני ושטחי, התייחסות לכל אחד משלושת עידני הקיום מצאנו במפורש או במרומז בנביאים, במרומז בתורה, ובאופן גלוי בתלמוד ובמדרשים.

למרבה הצער אין מערכת אחת עקבית ומושלמת שמסכמת הכל. יש גם קושיות רבות על התשובות שהוצעו. וכמובן יש מחלוקות גדולות לגבי אופיים של השכר והעונש.

מחלקה לעצמו קובע הרמב"ם שנראה שאימץ את תפיסת המוות והחיים לאחר המוות של אריסטו. לא רק שהגישה הזו אינה תואמת את המקורות היהודיים אלא שהיא גם לא מובנת מתוך עצמה. (הידיעה היא השורדת. מהי ידיעה זו וכיצד היא מועילה לנפש?).

***
הצעה להמשך

יש להחליט באיזה מן התחומים נתמקד. אפשר בכולם. ואז יש לענות על השאלות כפי שהצגתי.

אני מסדר מחדש.

1. מהו האדם.

2. מה קורה לאחר המוות.

3. איך יודעים זאת.

4. מה אומרים המקורות שלנו.

5. מה אומרים הפרשנים והוגי הדעות שלנו.

6. האם ניתן לקבוע מה אמת ומה לא ועל סמך מה.

יתכן שראוי להציג שאלה נוספת:

7. מה היה מקובל לחשוב בתרבויות עתיקות בזמן מתן תורה ומה מקובל לחשוב בתרבויות אנושיות בכלל.

נכון: הצעתי כאן פרוייקט ענק. אבל דומה שבפחות מזה לא סגי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");