| נשלח ב-18/7/2013 00:44 |
 |
| |
אז מה עושים עכשיו הרוהרים לאחר ט' באב.
ביום שאחרי הטרגדיה נוראית מאות אלפי הרוגים מאות אלפים בלי קורת גג כאוס נוראי . אבל אייך בונים מחדש?
יולדת שצריכה קורבן לאחר הלידה בכדי שתוכל לקיים יחסי אישות מה תעשה? אין סנהדרין אין את מי לשאול המשנה עדין לא נכתבה בודאי לא איזה שו"ע. מה יעשו שאר חיבי קורבן ? בכלל איך מנהלים חים לאחר שמרכזם חרב.
איך נקבע ר"ה שלאחר ט' באב כאשר אין סנהדרין לקידוש החודש . איך נקבע יום הכיפורים אז. בכלל איך ניהלו חים ללא רשות שופטת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 00:53 |
|
| |
| חלמישצור כתב: |  | ביום שאחרי הטרגדיה נוראית מאות אלפי הרוגים מאות אלפים בלי קורת גג כאוס נוראי . אבל אייך בונים מחדש?
יולדת שצריכה קורבן לאחר הלידה בכדי שתוכל לקיים יחסי אישות מה תעשה? אין סנהדרין אין את מי לשאול המשנה עדין לא נכתבה בודאי לא איזה שו"ע. מה יעשו שאר חיבי קורבן ? בכלל איך מנהלים חים לאחר שמרכזם חרב.
איך נקבע ר"ה שלאחר ט' באב כאשר אין סנהדרין לקידוש החודש . איך נקבע יום הכיפורים אז. בכלל איך ניהלו חים ללא רשות שופטת. |
|
היולדת אינה צריכה קרבן בכדי שתוכל לקיים יחסי אישות (אדרבה, בזמן 'דמי טהרה' היא מותרת לבעלה גם אם היא במחזור). או לכל הפחות עכשיו קובעים שכך ההלכה.
יש סנהדרין, ביבנה. המשנה (ראש השנה א ג) מתייחסת לשלוחי קידוש החודש בזמן שאין בית המקדש קיים:
על ששה חדשים השלוחין יוצאין, על ניסן מפני הפסח, על אב מפני התענית, על אלול מפני ראש השנה, על תשרי מפני תקנת המועדות, על כסלו מפני חנכה, ועל אדר מפני הפורים. וכשהיה בית המקדש קים, יוצאין אף על איר מפני פסח קטן.
הדבר שאכן צריך לעשות הוא למצוא תחליף לפולחן המקדשי, אלמנט מרכזי בדת היהודית המקראית. מנהיגי הכת הפרושית (וגם מנהיגי הכת הנוצרית עוד בזמן שהיה קיים, בדרכם שלהם) עשו זאת בהצלחה - הם העבירו את מרכז הכובד לריטואלים אישיים (לימוד תורה, תפילה) והשאירו את המקדש ברמת הגעגוע והציפיה. השינוי היה הדרגתי, כבר בזמן שהיה קיים הוא לא היה מרכז הכובד של הדת כמו בבית ראשון או בתחילת ימי בית שני.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 03:16 |
|
| |
רציו גם אתה קנית את דברי הרב תקופת האבן? חז"ל התבטאו על הצום בתשעה משום שבית שני חמיר לן, למעשה בבית שני רווח הפולחן יותר מן הראשון, אם בבית ראשון יאשיהו מגלה את הפסח ומטיף לכל העם לעשותו 'כי לא נעשה כפסח הזה משפוט השופטים' ... הרי שבמקדש שני אנו מוצאים תיאורים על זביחת פסח המונית ומהירה של אלפים רבים של קורבנות כמו כן במקדש ישבה סנהדרין של שבעים ואחד ששפטה דיני נפשות (ופסקה קודם לחורבן) כך שנדמה לי שמרכזיות הבית השני גדולה מן הראשון. אמנם נראה כי אז האלמטים הפגאניים נעלמו כליל אך באופן מעניין דווקא אז עבודת הקורבנות הייתה במרכז חיי הדת. כך זה עובד, בשם החוק האלוהי המצוות החסרות מסר אשר שנועדו למטרה שאיננה קיימת (ולא יזבחו עוד לשעירים ..) נשמרים יותר. כשהציווי רלוונטי אזי הוא במאבק עם הדחפים הנוגדים, כשאיננו רלוונטי, הדת הופכת לדת מעשים חסרי תוכן ואז הצוו מתקיים ביתר שאת בשם החוק האלוהי. כך זה היה וכך זה היום וביתר שאת; עולם מודרני מתוחכם אשר רעונותיו דוחים את רעיונות הדת המיושנת , נוטל מהדת את היכולת להוות אלטרנטיבה רעייונית. מהמקום הזה צומחים מנדלסון ולייבוביץ' אשר מנסחים את מטרת הדת כדת מעשים חסרי תוכן. כך גם השמרנים ידחקו את ה מצוות ההומאניות או הדורשות מחשבה ועבודה עצמית לטובת חפירה באתרוגים וכו'. המעשה חסר התוכן תופס את מרכזיותו. כאן גם צומחת תופעת הקנאים ההזויים וכפועל יוצא תופ' החרדים לסביבה, הכל בשל הדחף הרדיקלי - הבלתי מובן לשמר לשמר ולשמר. המתוחכמים שבהם יהפכוה לקנדום לחפור בו ואנו אין לנו אלא את מיימונידס המדריכנו על דרך א-מ-ת! ועל כך ניבא 'כי לא תשכך וכו' :-)
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 18/07/2013 03:20:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 10:35 |
|
| |
מיום שחרב בית המקדש אין לו אלא ארבעה אמות של הלכה בלבד
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 10:35 |
|
| |
מיום שחרב בית המקדש אין לו אלא ארבעה אמות של הלכה בלבד ברכות ח א
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 11:39 |
|
| |
למה חלמיש לא הזכיר את הבעייתיות של גירות וטהרת הזב בזה"ז (לסוברים שיש טומאת זב)
למה אלקטרה מזגנים לא הזכיר את קיום מצוות ארבעה מינים בסוכות שלא היה בזמן בית ראשון ותקופה מסויימת שלא היה ספרי תורה [לדעת ספר העיקרים, להוציא מליבם של האתאיסטים]
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 13:36 |
|
| |
אלקטרא מזגנים עסק כאן במרכזיותו של המקדש בתקופת בית שני בתוך הפיכת המצוות ל'חוקים'. אך לגופן, אפשר בא דוד ולא קיימו מצוות ד' מינים? ראה ערכין לב ב. לגביה 'העלמות סה"ת', כבר פירשו חוקרים ומפרשים דמציאת שפן קאי על משנה תורה.
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 18/07/2013 13:38:34
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 14:03 |
|
| |
אלקטרא
לא קראו קריאת שמע בבית ראשון?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 14:47 |
|
| |
בעל לשיטות שק"ש דרבנן כנראה לא קראו אבל מה לכל הרוחות כל זה קשור לאשכול? זה אמור להצחיק?!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 14:53 |
|
| |
אלקטרה, דעתך מיזגה את דעתי. תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 14:57 |
|
| |
אלקטרה
כתבת: גביה 'העלמות סה"ת', כבר פירשו חוקרים ומפרשים דמציאת שפן קאי על משנה תורה.
ועל זה שאלתי, אם לא היה משנה תורה, לא היתה מצוות קריאת שמע.
יתרה מזו, נמצא שכל ספרי התורה שלהם היו חסרים.
ואם תאמר שמצאו ספר שפתוח בפרשת כי תבוא, אזי עיקר חסר מדבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 15:36 |
|
| |
המקור שהבאתי רק מעיד ששפן ויאשיהו היו ללא ספר דברים. וודאי שאין זה אומר שלא קראו קריאת שמע בבית ראשון. ואף יאשיו ושפן גם אם לא היה בידם המלך את משנה התורה יתכן שקראו קש בעפ. אכן חסר למלך ושפן את משנה התורה, אז מה?
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 18/07/2013 15:38:34
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2013 17:02 |
|
| |
אגב, אינני מכיר את מקורותיך אלקטוני, אולי הכוונה שאבד משנה התורה שמחזיק המלך עימו [ולסיבות שונות לא כתבו חדש]? אם אני טועה זה אומר שהמלך לא החזיק עמו ס"ת כשר, וזו עוד מצווה שאבדה מהם
|
|
|
|
|
