שיחת חברים והפעם...דעת רבינו בעניין באבות ומקובלים...

שיחות הר"ן שיחה סג: בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה יֵשׁ דָּבָר שֶׁחָשׁוּב בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה וְתֵכֶף כְּשֶׁמַּתְחִיל אוֹתוֹ הַדָּבָר, יֵשׁ בּוֹ טוֹב וָרַע וְהַטּוֹב הוּא מְעַט וְהָרָע הוּא שָׁוֶה מַמָּשׁ בְּכָל הַתְּנוּעוֹת אֶל הַטּוֹב כְּדֵי שֶׁלּא יִהְיֶה. נִכָּר בֵּין הַטּוֹב וּבֵין הָרָע וְאוֹתוֹ הַדָּבָר הוֹלֵךְ וְחָשׁוּב עַד הַסּוֹף כְּגוֹן בִּמְדִינָה זוֹ חָשׁוּב בַּעַל שֵׁם וּבֶאֱמֶת הָיוּ כַּמָּה בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת אֲמִתִּיִּים וְצַדִּיקִים וְעַתָּה נִתְרַבּוּ הַרְבֵּה בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה וְחָפֵץ לִכְנס בָּזֶה לַעֲסֹק בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה כְּגוֹן בַּעַל שֵׁם בִּמְדִינָה זוֹ
הוּא מַצְלִיחַ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר אַף שֶׁהוּא שֶׁקֶר כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם רַק שֶׁהַדָּבָר הַתָּלוּי בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר וְחָפֵץ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר וְגַם תָּלוּי בְּהַמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל שָׁם לְהַנְהִיג אוֹתוֹ הַדָּבָר אִם הַהַתְחָלָה בְּמָקוֹם שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בָּזֶה אוֹ שֶׁמַּתְחִיל עִם נָשִׁים שֶׁהֵם דַּרְכָּן לְהַאֲמִין בְּכָל דָּבָר אֲזַי מַצְלִיחַ וַאֲזַי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר כָּךְ יַאֲמִינוּ בּוֹ גַּם אוֹתָן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִלְּהַאֲמִין בְּכָזֶה וְאִם הָיָה מַתְחִיל בִּמְקוֹמָם הָיוּ מִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ וְלא הָיָה מַצְלִיחַ כְּלָל אַךְ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְחִיל בְּמָקוֹם שֶׁחָשׁוּב שָׁם וְיֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם הֵם יִהְיוּ מֻכְרָחִין לְהַאֲמִין בּוֹ מֵאֲשֶׁר שֶׁהוּא מַצְלִיחַ אֲבָל יֵשׁ מְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁאֵין חָשׁוּב שָׁם כְּלָל אוֹתוֹ הַדָּבָר כְּגוֹן מְדִינַת אַשְׁכְּנַז שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם אֱמוּנָה בְּבַעֲלֵי שֵׁמוֹת
וְשָׁם אֵין שׁוּם הַצְלָחָה וְהַתְחָלָה. לְמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בָּזֶה וּכְמוֹ כֵן עִנְיַן הַהַנְהָגָה וְהַגְּדֻלָּה שֶׁל צַדִּיקִים בִּמְדִינָה זוֹ וּבִמְדִינָה אַחֶרֶת אֵין לָהֵם אוֹתָהּ גְדֻלָּה כְּגוֹן בִּמְדִינַת יִשְׁמָעֵאל שֶׁנִּקְרָאִים חֲכָמִים וְאֵין לָהֶם אוֹתוֹ הַהַנְהָגָה וְהַגְּדֻלָּה כְּלָל
וְעַל כֵּן בִּמְדִינָה זוֹ כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בָּזֶה וּלְהַנְהִיג בְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים כְּפִי הַנָּהוּג עַתָּה הוּא מַצְלִיחַ בָּזֶה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְגַלֶּה הָאֱמֶת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן
בִּמְדִינָה שֶׁמִּתְקַבְּלִין שָׁם מוֹפְתִים וּמִתְנַהֶגֶת בְּדֶרֶךְ זֶה עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נַעֲשִׂין לִפְעָמִים מוֹפְתִים וְלִפְעָמִים אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ
הנראה שרבינו בא ללמד אותנו בשיחה זו לא להתפתות אחר כל "מופתים" "בעלי שמות" ("מקובלים" "באבות") ואפילו שנראה שהם מנהיגים גדולים כי יתכן שהכל שקר והם לא צדיקים כלל. אלא המדד היחידי הוא להתבונן ולהבין, מה אני מקבל מאותו אדם האם הוא מרים אותי מאשפתות, מזכה אותי בעוד תורה, עוד תפילה, עוד מעשים טובים, שזה עיקר החיים או שהוא חולב ממני כסף או כבוד ואני בעיניים עצומות רץ אחריו בגלל מופתים.
מה דעתכם? נפגשתם פעם בסוג כזה של "צדיקים"? שתפו אותנו

_________________

שרגא-מלמד ומרצה בתורת ר' נחמן מברסלב [email protected]