| נשלח ב-11/8/2013 01:32 |
 |
| |
בזה בודאי צריך הנחה ראשונה שהיה קנין ,בלא קנין אין טענת היזק שאינו ניכר ,
על כל פנים ברוך שכיונתי ברובו לגבי המטמא המדמע והמנסך
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 01:41 |
|
| |
אם שילמתי על משלוח ארגז יין יש עוד טיעון ,
שילמתי על מוצר סגור ולא פתוח ,
עוד יש לדון אף אי נימא שגם על מוצר פתוח שילמתי ,הרי שילמתי על מוצר עם הכשר עד לביתי ,האם עדיין יש כאן הכשר ?דל הלכות נזיקין?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 02:09 |
|
| |
סביר להניח שבמכס פתחו את החבית וסגרו אותה, ומאחר שיד נכרי נגעה בחבית, היין נאסר, וזה היזק שאינו ניכר, כי איננו דבר ממשי הניכר למראית עין, אלא שינוי רוחני הבא מחמת דיני איסור והיתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 09:00 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | מעניין ,
הרי קימא לן דאף בהמטמא המדמע והמנסך אינו חייב אלא מדברי סופרים דהרי ההיזק אינו ניכר ,
בזמן הזה איסור הנגיעה הוא משום בנותיהם ,בזה שבעל המכס נגע אין אפילו חשש גרמא ,
כל השאלה לכאורה מתחילה באיזה רשות היה היין האם כבר היה קנין בקבלת השליח או שהיה עוד ברשות המוכר ,
אף אם נדון לגבי השליח אם היה שומר שכר קרוב הוא לאונס
|
|
זכורה לך תגובה זו ?
שאלות חדשות שאלתי ,
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 15:31 |
|
| |
אם פתחו וסגרו ארגז שיש בו בקבוקי יין, אין הדבר משנה כהוא זה את הכשר היין. אם המכס פגם באריזה של סחורה, אזי זה היזק ניכר, ואחריותו על השולח. מכל מקום מאחר שבד"כ ההפרש בין ערך מוצר ארוז היטב לערך מוצר שאיננו ארוז כראוי זעום אם בכלל (כי אפשר לאורזו מחדש), לענ"ד המקבל זכאי לפיצוי מינימלי שערכו זניח ביחס לערך הסחורה. אם כתוצאה מאריזה לא טובה נפגמה הסחורה, המקבל זכאי לפיצוי כפי פחת ערכה של הסחורה.
תוקן על ידי מם80 ב- 11/08/2013 15:51:33
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 18:42 |
|
| |
בקבוק שקניתי בתור סגור והוא נפתח הנני רשאי לבטל את העיסקה,כך מנהג השוק,
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 20:02 |
|
| |
אם קנית בקבוק סגור ושלחו לך בקבוק שנפתח, מנהג השוק שעליך להשיב את הבקבוק שנפתח ליצרן מבלי שהשתמשת בו ואתה רשאי לבטל את העיסקה או שהיצרן שולח לך בקבוק סגור במקום זה שנפתח.
תוקן על ידי מם80 ב- 11/08/2013 20:05:25
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2013 17:15 |
|
| |
| מם80 כתב: | |
סברה ישרה
בליל שבת, בהפסקה שבין קבלת שבת ותפילת ערבית, ישבו המתפללים ליד שולחנו של רבי שמואל ושוחחו. קלטה אזנו את שיחת רבי יהושע שסיפר לנוכחים כי בין תרנגולותיו ישנה אחת הנגועה בכנים באופן יוצא מן הכלל, ובהזדמנו פעם בביתו של הרב מבריסק, סיפור לו על כך ואחרי שעיין בדבר, פסק לו הרב שאין כל חשש והעוף כשר. כשמוע זאת רבי שמואל, התערב בשיחה ולבקשתו חזר רבי יהושע על סיפורו. אזי רבי שמואל פסק מיד: איננה כשרה. רבי יהושע נדהם, ולא להעז לשאול מה הטעם. כשנזדמן שוב לבית הרב מבריסק, סיפר לו על פסקו של רבי שמואל. הרב מבריסק התעמק שנית בסוגיה, ולא מצא כל מקור להטריף במקרה זה. ביקש הרב מבריסק מרבי יהושע לשאול בשמו את רבי שמואל על מה התבסס פסקו. כשבא רבי יהושע לפני רבי שמואל ושאלו, לקח זה את ידו בחיבה כדרכו, ואמר לו: אמנם דין זה לא נזכר בפוסקים, אך השכל מחייב שהתרנגולת המלאה כנים ואין ביכולתה לסובב את ראשה ולנקות במקורה את גופה, כדרך כל התרנגולות, מפרקתה שבורה, ועל-כן היא איננה כשרה. הוסיף ואמר: מלבד ארבעת חלקי השלחן ערוך, יש עוד חלק חמישי הוא "השכל הישר", יש להבין ענין מתוך ענין. כדי להוכיח את דבריו ציווה להביא את התרנגולת לבדיקה, ונתברר שאמנם המפרקת שבורה. כשמוע זאת הרב מבריסק, קם מלוא קומתו ואמר: זהו חד בדרא. |
|
מם,
מהו המקור לסיפור הזה?
אני שמעתי את הספור קצת אחרת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2013 17:20 |
|
| |
צריך קודם להדגיש שהרב מבריסק הכונה למהריל דיסקין
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2013 17:20 |
|
| |
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_50994_132.pdf
פה, מסופר שרבי שמואל סלנט שמע שיש כינים ופסק במקום בלי לבדוק. , אך לא מסופר שהרב מבריסק הכשיר קודם.
דקויות ההבדלים חשובה. כי מסתבר לענ"ד שהרב מבריסק לא ככה ובהינף יד הכשיר, והיה בודק ומוצא את המום. החכמה של רבי שמואל התבטאה בזה, כשכבר בלי בדיקה ידע כי התרנגולת טריפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2013 17:49 |
|
| |
שטויעס,
הגרסא שהבאת מבוססת על הסיפור שסיפרו יעקב רימון ויוסף וסרמן בספרם "שמואל בדורו", תוך השמטת המשפטים העוסקים בתשובתו הראשונה של הרב מבריסק. במקור נכתב שהרב מבריסק חשב בעיון בדבר ופסק לו שאין כל חשש והעוף כשר, כלומר שפסק בלי לבדוק את העוף. ואחרי כן גם רבי שמואל סלנט פסק בלי לבדוק את העוף.
כששאל אחד ממקורביו של רבי שמואל מה דעתו על שני גדולי הדור שהיו בזמנו בירושלים, הרב מבריסק והרב מלובלין, ומי גדול ממי, ענה: "משקל כזה אין לאל ידי להחזיק".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2013 18:24 |
|
| |
מם,
ומאין לי שהמקור הוא שלך, ואח"כ הסיפור הושמט? ואולי זה להיפך?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2013 22:27 |
|
| |
שטויעס,
בגרסה שהבאת כתוב: "הרב מבריסק התעמק שנית בדבר ולא מצא כל מקור להטריף במקרה כזה". לו היתה זו הפעם הראשונה שהרב מבריסק התעמק בדבר ופסק הלכה, המלה שנית היתה מיותרת.
בגרסה המלאה הנמצאת בספר "שמואל בדורו", שנת תשכ"א, ע' קכט-קל, נכתב:
"ישב רבי שמואל בראש השולחן והתעמק כדרכו בדברי תורה. והנה קלטה אזנו שיחת ר' יהושע וילנר המספר לנוכחים כי בין תרנגולותיו ישנה אחת הנגועה מאד בכנים באופן יוצא מן הכלל. ובהזדמנו פעם בביתו של הרב מבריסק, סיפר לו על כך ואחרי שחשב בעיון בדבר, פסק לו הרב שאין כל חשש והעוף כשר.
בשמוע זאת רבי שמואל התערב בשיחה, ולבקשתו חזר ר' יהושע על סיפורו. רבי שמואל לא חשב הרבה ופסק מיד שהתרנגולת "אינה כשרה". ר' יהושע שידע כי רבי שמואל איננו מן המחמירים נדהם. אך לא העז לשאול מהו הטעם. כשנזדמן שנית בבית הרב מבריסק, סיפר לו על פסקו של רבי שמואל. הרב מבריסק התעמק שנית בדבר ולא מצא כל מקור להטריף במקרה כזה. ביקש הרב מבריסק את ר' יהושע לשאול בשמו את רבי שמואל שיגיד לו על מה מתבסס פסקו. "
תוקן על ידי מם80 ב- 17/08/2013 22:28:16
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2013 10:25 |
|
| |
עוד שני סיפורים על דרכו ויושרו של רבי שמואל סלנט מתוך הספר "שמואל בדורו":
פעם בערב חג השבועות שחטו שני קצבים פר שהיה שווה בערך 5 נפוליונים זהב. בעת בדיקת הפנים נולדה שאלה בריאה. במקרה פנו הקצבים תחילה אל הרב מבריסק רבי יהושע ליב דיסקין. הרב הטריף את הפר. בשר טריפה לא היה שווה אז כלום. הקצבים חסו על ממונם והחליטו לפנות בשאלה זו אל הרב דמתא רבי שמואל. כמובן שלא גילו לו שכבר שאלו לאחר והוא הטריף. רבי שמואל העמיק בשאלה לכל צדדיה והביא בחשבון כמה צדדי קולא והוציא פסק דינו שהפר כשר. הדבר נודע בעיר וקם רעש גדול. המתקהלים בחצר החורבה שוחחו ביניהם והתפלאו כיצד זה מטריף וזה מכשיר. הענין הגיע לאזנו של רבי שמואל, שעין בדבר וקבע שיש צורך בפעולה תקיפה. יצא את הנאספים והכריז גלויות: הקצבים ודאי עשו שלא כדין, שאחרי שרב גדול כמו הגאון האדיר מבריסק הטריף, הרי אסור היה להם לבוא ולהציע את השאלה בפני, מבלי לגלות על כל פרטי השאלה עד שהובאה אלי. אני לא ידעתי משום דבר. בעת שהכשרתי סמכתי דעתי על היסודות האיתנים של הפוסקים הראשונים והאחרונים. הבאתי בחשבון את כל הצדדים המקילים. נתתי דעתי ובלי שלא לזוז חלילה אף כמלוא הנימא משורת ההלכה. והיות שגם עכשיו נראה לי שכך ההלכה, אסור לי לגור משום איש, וחובתי בתור הרב דמתא להודיע לכם שעל פי התורה הפר זה כשר בהחלט. נתן מי פקודה לשמש להכריז בכל פינות העיר שהפר ששחט הקצב פלוני כשר הוא בהחלט וכל יהודי רשאי לקנות מבשרו לכבוד יו"ט בלי שום פקפוק. ולנאספים פנה בגערה של חיבה אבהית: אנא, למה תעמדו כאן? פנו לכם מי לתורתו ולעבודתו ומי להשתכר עוד משהו לכבוד החג!
כשהיו בעלי הדין עומדים לפני רבי שמואל והוא הוציא פסק דין וזה שהפסיד היה תלמיד חכם והיה שואל אותו "רבי, מאיזה דין דנתני", היה עונה לו: "עיין במסכת פלונית דף פלוני ראה מה שפסק פוסק פלוני, דוק במקור אלמוני ודקדק במקור פלמוני, ואם תעמוד שם היטב תצא לך ההנחה הזאת. ואם תרצה להבין את הדברים תתקבל לך סברה מוצקה זאת, לפיה דינו כך וכך - יותר אין עתותי בידי לבאר לך".
תוקן על ידי מם80 ב- 18/08/2013 10:54:15
|
|
|
|
|
