החיוך והפלצות.
מלפנים כאשר ידעתי כל איש אחוז פלצות מקול הקורא קדש אלול החרדה הלזו נשאה פריה להתקרב לעבודתו ית"ש איש לפי ערכו. כך פותח רבי ישראל סלנטר אור ישראל איגרת יד.
אך הנה בהמשך הוא מבכה שהרגשה זו כבר אינה : בזאת אשר ספו תמו גדולי היראים אשר חרדתם מאימת המישפט התראה על פניהם ועשתה רושם בלב הסרים אחריהם אם אין שורש מאין יבוא עליון אכן סיבת הרוחניות היא סיבה עיקרית לפי הראות אשר חרדת אלול כמעט נכבתה ר"ל. הנה כי כן אלול הוא פלצות וחרדה . אימת מישפט ודאגה. וכל זה הנה הולך ונעלם.
אך על מול הפלצות מציב האדמו"ר הזקן מלאדי בעל התניא מודל שונה בתחלית.
הוא קובע כי בחודש אלול הוא זמן היתגלות י"ג מדות הרחמים ויובן ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל את פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם
שונה הדבר שהמלך הוא כבר בהיכל מלכותו שאין נכנסין אלה ברשות וגם אז המובחרים שבעם ויחדי סגולה.
וזהו עינין הארת י"ג מידות הרחמים בחודש אלול שהקב"ה יורד ומתגלה אלינו כפי שאנו בשדה שזוהי נתינת כח לתשובה לעורר בנו רצון וחשק לקבל את פניו יתברך בהתעורות אהבת ה' ( עפ"י חסידות מבוארת למאמר האדמו"ר אני לדודי)
הנה כי כן המוטיבציה המוסרית היא דרך הפלצות וכ"ו ודרך זו הולכת ונעלמת בעוד שדרך החסידות היא אהבה כפי שבאה לביטוי באקלים של רחמים והארת פנים.
תוקן על ידי חלמישצור ב- 20/08/2013 17:07:20
 |
|
