דיברה תורה כלשון בני אדם, לכל אדם בהתאם לדעתו.
ההמון מבין את הדברים כפי גשמותם.
המשכילים משתדלים לפשוט קלפי המלים וגשמותן מן הענין.
לו התורה היתה מסבירה את הדברים בדרך הראויה לאמתת ענינו, אזי רוב בני האדם היו נשארים ללא דת וללא תורה, מחמת חוסר יכולתם להבין ענינים רוחניים דקים.
עיין ספר חובת הלבבות, שער היחוד, פרק עשירי.
שם נאמר:
כוונתו באומרו "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד, טו): השמרו ברעיונכם ומחשבותיכם לבל תדמו לבורא יתרומם ויתהדר לא דמות ולא תציירו לו צורה ולא דמיון, לפי שלא ראו עיניכם לא דמות ולא צורה כאשר דיבר אליכם.
ולכן, ראוי לך, אחי, שתשדל את נפשך ותחיבנה לדעת אמתת בוראה יתרומם ויתהדר מצד עקבות פעולותיו ולא מצד עצמו, כי הוא קרוב מצד פעולותיו, ורחוק מכל רחוק מצד דימוי עצמו וציורו, לפי שאין לו מציאות במחשבתנו כלל מן הצדדים הללו.
תוקן על ידי מם80 ב- 09/09/2013 15:04:03
|
|