נענוע ארבעת המינים-למתנגדי הקבלה??

מצד רביעי

יפה שאלת.

ושתי נקודות לשים אליהן לב:

א. כל התליה של תוצאות והשפעות על העולם במעשה מצווה, האם זה בהתאם לרוח התורה או לא?

עד שאתה שואל על נענועי הלולב, אפשר לשאול על ניסוך המים. וכי איננו מנסכים על מנת שתתברך לנו שנה טובה?

אפשר לראות זאת באופן מאגי, וכך גם אני נטיתי לקרוא את הדברים, ואפשר לראות זאת כפי שהגמרא מתפרשת - בעיני לפחות - לגבי ניסוך המים. אנו מבקשים וה' מבטיח: עשו כדי להראות אמונה ותענו (מלשון תקבלו מענה).

כלומר, זה לא מאגיה אלא תפילה ולא עוד אלא הבטחה משמים כדי להקל על הפחד הקיומי של האדם והחקלאי במיוחד.

ב. יש הבדל בין מאגיה לבין קבלה.

מאגיה נמצאת כאשר אדם עושה מעשה ומקבל תוצאות שאינן קשורות לפי ידיעותינו המדעיות וגישתנו המדעית. למשל, המאגיה מבוססת, כדברי מחקרים ידועים שלא אאריך בציטוט (ואין ספרי לפני) על

שימוש בשמות במקום בדברים (אם אני יודע את שמו של ראובן שמעונוביץ, אני יכול לשלוט בו ולחולל לו דברים).

מגע ועשיה בדברים שקשורים אליו. (אם יש לי בובה של ר.ש. עם חלק ציפורן שלו אני יכול לכשפו).

חלק מאמונות אלו עוסקות במעשים שמשפיעים על העולם. ומסתבר שיש להרחיב את הרשימה של שני הסוגים הראשונים גם לעשיה על ידי "השפעות כוכבים" וכפי שמתאר זאת דב שוורץ בספריו על אמונות המאגיה היהודית.

וזה כבר סוג נוסף שעובד על ידי השבעות והפעלת כוחות על, וכאן יש גם הורדת מלאכים והשבעתם ועוד.

נכון שיש קשר ואולי התפתחות היסטורית שמובילה מן מאמיני המאגיה (כגון אלו שהשאירו לנו את ספר "חרבא דמשה" עם השבעות, וזה מן המאות הראשונות לספירה) לבין מוטיבציות קבליות ופרקטיקות קבליות (מניעים ומעשים בעברית). אבל אם מתבוננים בתיאוריה הקבלית של הזוהר ושל האר"י, וזה מה שנקרא אצלנו "קבלה" אז קבלה לחוד ומאגיה לחוד.

אני חוזר על שאלתך עם התשובה:

שאלת כיצד תתבאר הגמרא שמציעה לנענע בלולב כדי להשפיע על "רוחות רעות".

הסברתי שזו צורת בקשה בעניני גשמים (ולא רוחות רעות במובן של שדים רעים). ואין זה שונה עקרונית מניסוך המים, אלא שניסוך המים הוא מעשה המיוחס להלכה למשה מסיני ומקורו מימי התנאים והנענוע הוא חיבוב מצוה ופרשנותו מדברי אמוראים.

אפשר לפרש את הדברים באופן מאגי, וכמדומה שאמונות מאגיות שררו גם בין רבותינו האמוראים, אבל מאגיה לחוד וקבלה לחוד.

וחלק מלהיות עצכחניק, אם יש כזו הגדרה, זה לדעת להודות על האמת, גם אם היא לא תמיד נעימה. ואם רבותינו האמוראים האמינו לפעמים בטעויות, זה מה שיש, ועדיף להסתכל על גדולתם ולא על כשלון שנבע מן התרבות שמסביב.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

כמדומה שישנה כאן טעות בהבנת הנקרא, 'רוחות רעות', לא במובן של 'רוח רעה' אלא רוח שאיננה טובה לגידולים, רוח מזרחית חמה שמייבשת או שמשירה את הפירות בעודם קטנים וכו'. הנענועים הם כמו רוח של סתיו, אבל רוח טובה, ולא רוח רעה המזיקה לפירות. לכן יש לנענע בעדינות, כנגד רוחות רעות.