| נשלח ב-29/9/2013 16:35 |
 |
| |
שאלות בפרשת בראשית
שלום וברכה,
ארצה להציע בפני חברי הפורום הנוכחי מספר תמיהות ועניינים שנותרתי בהם חסר הבנה ואשמח אם נוכל למצוא פיתרון יחד לביאורי הפסוקים והעניינים.
אציין תחילה כי ארצה שהתשובות יהיו על דרך הפשט בהבנת המקראות ולא עפ"י דרשות וכדו'.
א. בריאת האור: לשם מה נברא? האם מדובר על האור המוכר לנו כיום? כיצד הוא שימש בערבוביא עם החושך, הרי החושך מהווה העדר אור. ועוד, כיצד נעשתה הבדלה ביניהם הרי המאורות הם ששימשו להבדיל בין היום והלילה, א"כ ההבדלה הייתה ביום רביעי.
ב. רוח אלוקים - מה הכוונה בכך?
ג. ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו וכו' - הפירוש של צלם אלוקים הכוונה לפן השכלי שיש באדם שהוא הדמיון לאלוקים (עפ"י רמב"ם במו"נ). א"כ, מה הכפילות הזו של בריאת האדם בצלם האלוקים, באותו פסוק?
ד. התנינים הגדולים, מדוע התיחדו משאר בע"ח?
ה. פרק ו, ביאור העניין והפסוקים עם בני האלוקים, הנפילים ובנות האדם. לפי אחת הדעות - העיקרית שבהן, מדובר בבני החשובים שבעם. ולכן מובנת תביעתו של האלוקים "לא ידון רוחי באדם וכו'". וא"כ, אותם חשובים לקחו את בנות האדם ועשו כרצונם. וא"כ יש להבין מדוע מהם נולדו נפילים??? כל אחד כזה שנשא אישה נולד לו איזה יצור ענק?
ו. ביאור המילים: "אשר מעולם אנשי השם".
תודה לכולם.
המשך יום מעולה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 19:13 |
|
| |
אור וחושך - לגגל על משנת נתן אביעזר, על מעשה בראשית והידע הקוסמולוגי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 19:35 |
|
| |
נקודה נוספת: אשמח אם יענו לי על כל הסעיפים ולא כל אחד יכתוב תשובה לסעיף שונה...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2013 09:45 |
|
| |
שלום קדיש אכתוב את הבנתי לפי הפשט (אף שאיני בטוח שאנו מתכוונים לאותו דבר במילה: "פשט"). א. האור הוא האור המוכר לנו כיום, והוא נברא כדי שיהיה אור. לא יודע היכן כתוב במקראות ששימשו בערבוביא, אבל לכאורה לפני ההבדלה היה לפעמים אור ולפעמים חושך, ואלוהים עשה שתהיה חלוקה קבועה, אור ביום וחושך בלילה. עד יום רביעי היה על אלוהים בעצמו לטרוח ולעשות את ההבדלה, ומיום רביעי, ההבדלה נמסרה לשמש ולירח/כוכבים. ב. לפי הפשט רוח אלוהים הכוונה לאלוהים עצמו (זו דעתי. אכן, אין לדחות את דעת רשב"ם שמפרש שהכוונה רוח כפשוטו, שהיא אחר כך הבדילה בין המים למים, כמו בקריעת ים סוף). ג. איני יודע מה זה בצלם אלוהים. אך על כל פנים, לפי הפשט אין מקום לשאול על כפילויות. ד. התנינים הגדולים התייחדו משום שהם היו יצורים אגדיים, שהיו שטעו וייחסו להם כוחות אלוהיים, והתורה באה להפקיע ולומר שגם אותם ברא אלוהים. וכבר רמז לזה רשב"ם שכתב שהם לוויתן נחש בריח ולוויתן נחש עקלתון שמופיעים בנביאים, שהם שריד לאותם אגדות, כידוע. ה. לדעתי הפשט בענין בני האלוהים הוא בני אלוהים ממש (סוג של מלאכים נחותים) שבאו על נשים. זה מוכח מהיחס: בני האלוהים לעומת בנות האדם. מזיווג זה נולדו הענקים המפורסמים = "אנשי השם".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2013 13:30 |
|
| |
שלום מאי לאו,
תודה על ההתייחסות והתשובות.
א. לגבי האור ודאי שהוא שימש בערבוביא עם החושך והראיה שלכן היה צריך ל"ויבדל אלוקים" - ההבדלה בין האור והחושך ע"י האלוקים. אמנם קשה לכאורה כי אם נעשתה כבר ההבדלה מה צורך לשמש וירח? וענית שעד אז אלוקים עשה את ההבדלה. ולכאורה גם זו תשובה תמוהה שהרי אם אלוקים עשה הבדלה הרי הוא קבע שהבדלה זו תישאר כך א"כ המציאות הייתה עד אז שהאור והחושך הובדלו זה מזה מעצם טבעם - זו הייתה המציאות, א"כ למה לנו שמש וירח שיעשו לנו הבדלה מחודשת?
ב. לגבי צלם אלוקים - יתכן ואתה אכן צודק - קיבלתי את דבריך. אמנם עדיין הייתי רוצה להבין את המושג "צלם" בצורה ברורה יותר.
ג. אני מודע לדעה שבני אלוקים היו גם מלאכים, אמנם אני מדבר עפ"י הדעה המופיעה במדרש ובחלק מן המפרשים שמדובר היה באנשים חשובים וכו', מדוע מהזיווג שלהם עם בנות האדם יצאו הנפילים?! מה בין זה לבין זה...
ולגבי הראיה שהבאת, אין זו ראיה לכאורה שהרי הניגוד בין בני האלוקים לבנות האדם הוא בעצם יכול לסמן על הבדל בין בני האלוקים - האנשים החשובים, לבין שאר בני האדם - האנשים הפשוטים.
ד. עדיין חסר לי בהבנה של הפסוק "אשר מעולם אנשי השם"...
תודה רבה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2013 18:21 |
|
| |
א. נראה לי שלא הבהרתי את עצמי מספיק. אין הכוונה שלפני ההבדלה האור והחושך היו "ביחד", אין דבר כזה אור וחושך ביחד. אלא הכוונה שלא היה זמנים קבועים לאור ולחושך, ואלוהים עשה שיהיו זמנים קבועים ("בין האור ובין החשך" הכוונה בין זמן האור לבין זמן החושך, וכמש"כ "ויקרא אלוהים לאור יום" – דהיינו, שלזמן האור הוא קרא יום.) לאור זה נבין שעד יום רביעי אלוהים עשה שיהיה 12 שעות אור ו12 שעות לילה, לאחר מכן הוא מסר את זה למאורות וזה מתנהל לפי הטבע בצורה שאנו מכירים כיום. ג. איני יודע פשט לפי הדעה המובאת במדרש, כפי שאתה עצמך טוען. לגבי הראיה שכתבתי, נסה לקרוא את הפרשה מתחילתה ותראה אם אפשר להסביר אחרת ("ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם") "אשר מעולם אנשי השם" = אשר היו מפורסמים בימי קדם
תוקן על ידי מאי_לאו ב- 30/09/2013 18:21:38
תוקן על ידי מאי_לאו ב- 30/09/2013 18:22:31
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2013 20:17 |
|
| |
שלום מאי לאו,
תודה שוב על התשובות.
לענייננו:
א. אכן אי אפשר, לכאורה, לומר שהאור והחושך שימשו ביחד. ולכן יש להבין את צורת הערבוב שהם כן היו בה. אתה בחרת לבאר שצורת הערבוב הייתה בזמנים. שזמני השימוש של האור והחושך היו מעורבים ולא היה זמן קבוע לכל אחד ואחד. ואז בחר האלוקים ע"י קריאת השם יום ולילה להבדיל בין האור והחושך. הדברים מתקבלים יפה.
אמנם לגבי המאורות עדיין קשה... מדוע יש לברוא מאורות לשם ההבדלה אם ההבדלה כבר נעשתה ונקבעה בטבע? הדבר יהיה דומה לכך שאלוקים יברא מין עצם או מספר עצמים שיהיו אחראים על הבדלת המים מן היבשה... ודאי שאין צורך בכך שהרי ברגע שאלוקים הבדיל ביניהם וקבע לכל אחד את תחומו כך נחקק בטבע ואין יותר צורך בכך. א"כ מה צורך במאורות לאחר שהובדלו האור והחושך ונחקק הדבר בטבע הבריאה שישמשו בנפרד?
ב. לא הבנתי כ"כ את טענתך מהפסוק שציטטת. קראתי את הדברים ואני עדיין חושב שניתן להסביר בפשטות שבני האלוקים מהווה ניגוד לבנות האדם אמנם בצורה כזאת שבני האלוקים הם החשובים ובנות האדם הכוונה לפשוטי העם. הדבר נראה מאוד מובן והגיוני ומתלבש היטב בפסוקים.
והדעה המובאת במדרש שמדובר בבני שרים ומלכים היא גם דעה של חלק מבעלי הפשט. אונקלוס ועוד. כך שעדיין דרוש להבין עפ"י הפשט כיצד מזיווגם של אלו נולדו להם נפילים וענקים. ואגב ראיתי ששד"ל הקשה כן לבעלי דעה זו ונותר בקושיה עליהם.
תודה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 09:56 |
|
| |
שלום קדיש. א. איני מבין את שאלתך, לא ברור לי מה אתה מתכוון בכך ש"אלוהים קבע בטבע" וכדו'.
אולי נאמר את זה אחרת. עד יום רביעי לא היה מנגנון מסוים שהיה אחראי לכך שיהיה אור ביום וחושך בלילה, איך זה כן נעשה, אינני יודע. ומיום רביעי זה נמסר למאורות. (אגב, לא כתבתי שאלוהים הבדיל על ידי קריאת שם יום ושם לילה. כתבתי שההבדלה היא שעשה להם זמנים נפרדים, ואחר כך הוא קרא לזמנים אלו יום ולילה, כפי שמפורש בפסוקים).
זו דעתי, אינך מחוייב לקבלה. אם זה לא מספק אותך, אולי תמצא נחת בפירושו של קאסוטו שעד כמה שזכור לי מסביר שההבדלה כבר היתה, כמו שאתה טוען, והשמש והירח רק מסייעים לדעת בדיוק היכן עובר הגבול, שלפני כן לא היה ברור בדיוק ועכשיו הוא יותר ברור, שהיום מתחיל בהנץ החמה בדיוק. עיי' בדבריו. ב. יש כאן שתי טענות. האחת, שלא מצאנו בשום מקום ש"אדם" מתאר אדם פשוט, אולי מצאנו שאלוהים מתאר אנשים חשובים (גם זה ספק גדול) אבל קשה לומר שהניגוד לזה הוא "אדם". הטענה השניה היא, שבפסוק הקודם כתוב "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם", כאן כמדומני שאי אפשר להסביר שהאדם הכוונה האדם הפשוט, ודאי שהכוונה לבני האדם כולם. ומרצף הקריאה ברור ופשוט שבפסוק שאחר כך מדובר על הבנות הללו של האדם הזה, זה המשך אחד. תמיד אפשר לדחוק, אבל אם תוסיף לכך את העובדה שהמשך הפרשה בודאי לא מסתדר עם פירוש זה, ההתעקשות כבר נעשית מגוחכת. על כן, לדעתי, זהו הפשט, וכבודו של הדרש במקומו מונח. נ.ב.כשבאים לדון אם פירוש מסוים הוא פשוטו של מקרא, קשה הסתמך על זהות המפרש. אצל כל המפרשים מעורב פשט ודרש. בנוסף צריך לקחת בחשבון את העובדה שבמקרה שלנו יש למפרשים המסורתיים בעיה עם הפשט, מבחינת התוכן, ולכן הם עלולים להדחק ולסטות מעט מפשוטו של מקרא כיון שהם לא יכולים לקבל אותו מבחינה תיאולוגית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 16:00 |
|
| |
הרב גדליה נדל כתב כי "אנו יודעים ממקומות אחרים ש"לעולם" אין פירושו לנצח, אלא לזמן ארוך. כגון: "ועבדו לעולם" (שמות כא, ו), שפירושו עד היובל. כך גם כאן, "לעולם" – חיים ארוכים מאוד... מי שהיה ניזון בקביעות מפירות עץ החיים היה יכול להאריך ימים ביותר", (בתורתו של ר' גדליה, כתב הרב יצחק שילת, תשס"ד).
המושג "עולם" במקרא הוא פרק זמן מסוים, "אשר מעולם אנשי השם" כלומר אשר היו אנשים בעלי שם (=עשו לעצמם שם) במשך תקופה מסוימת.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 16:30 |
|
| |
היה אור וחושך ביחד .
חלק מואר וחלק חשוך .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2013 08:52 |
|
| |
קדיש
ברוך הבא אל הפורום!
העלית שאלות חשובות מאד, ועדיין דומה שנותרו שאלות רבות אחרות...
אבל כל בירור הוא התקדמות.
אמנם, כהרגלי אני מציע להתבונן במתודולוגיה (=שיטת העבודה, המחקר, הפרשנות) לפני שעונים על השאלות.
איך אפשר למצוא את התשובות ואיך נדע שמצאנו אותן ולא פירשנו על סמך הנחות יסוד משלנו, לא של נותן התורה?
יש לנו טקסט שנכתב בתקופה רחוקה, וגם אם אנו מקוים שבהיותו דבר השם הוא מיועד לכל הדורות ולכן ניתן להבנה בכל הדורות, עדיין חסר לנו ידע רב, אפילו על פירוש המילים.
שהרי מילים יכולות לשמש באופנים שונים, ודוגמאות לכך לקמן בתשובות שאנסה להציע לדבריך.
נוסף לכך, עלינו להיות מודעים לשאלה איזו עמדה אנו נוקטים ביחס לסיפור בראשית במקרא. האם הוא נועד לתת מידע על בריאת העולם, או לסבר את האוזן למאמינים כדי שידעו שהכל נעשה בדבר השם, אבל אי אפשר לצפות לגלות בסיפור המקראי הזה היסטוריה, מדע כגון פיזיקה ואסטרונומיה, אלא יש לו מטרות אחרות. כדברי שד"ל, זה פשוט סיפור דברים שנועד להראות לבני ישראל בימי מתן תורה שה' עשה הכל, ואין הסבר אלילי להווצרות העולם (וכן גישת קסוטו, שאמנם אינה אורתודוכסית במובן הרגיל של המילה).
לאחר הקדמות אלו, שרק מצביעות על הבעיות ולא עונות עליהן, אנסה לענות ממה שידוע לי או שאני חושב לאפשרות סבירה.
א. בריאת האור: לשם מה נברא? האם מדובר על האור המוכר לנו כיום? כיצד הוא שימש בערבוביא עם החושך, הרי החושך מהווה העדר אור. ועוד, כיצד נעשתה הבדלה ביניהם הרי המאורות הם ששימשו להבדיל בין היום והלילה, א"כ ההבדלה הייתה ביום רביעי.
עמדת על כל השאלות הגדולות שמתבקש לשאול. אין תשובה יחידה לשאלות אלו וכבר חז"ל התקשו בהן. יש מקום לפרש, וכן פירשו חז"ל, שאור הבריאה לחוד והאור של המאורות שנבראו ביום רביעי לחוד. ואם תשאל אם היה אור מהיכן בא אזי יש לומר: וכי יד ה' תקצר? ברצותו יש אור מעצמו.
על השאלה מהו החושך וכיצד שימש יש לומר שאכן החושך הוא פשוט העדר אור והיו זמן ומקום שהיה בהם אור והיה שלא. איני יודע אם זה הפשט הנכון בסיפור שלושת הימים הראשונים, אבל הוא ודאי אפשרי ומה קשה בכך.
אולי הערה כללית על המונח "אור". ניתן להבין אותו במספר צורות, והיום אנו נזקקים גם למה שאנו יודעים (או מתקשים לדעת) לפי הפיזיקה המודרנית. יתכן שזו טעות. הרי אותה מילה, "אור", יכולה להתפרש כאמצעי שבו נראית מציאות לא באור המוכר לנו, הפיזיקלי. אולי זה מעין אור נבואי? וכך באמת פירשו חז"ל, שאור זה נגנז ושמור למי שראוי להשתמש בו. איני בא לומר שזו האפשרות היחידה או האמיתית, אבל זו אפשרות. וראה לעיל בהקדמה שעלינו לברר על סמך מה נבחר באפשרות מסויימת לומר שהיא היא הנכונה.
ב. רוח אלוקים - מה הכוונה בכך?
כבר הפרשנים הראשונים, כמו האבן עזרא, התלבטו בדבר. ומבחינה לשונית ייתכנו שני כיוונים.
"רוח אלקים" במובן של כינוי לבורא. וזה כמובן משל כי ה' אינו בעל גוף שינוע מעל לבריאה או בתוכה.
"רוח אלקים" במובן של רוח, או אויר, כאחד היסודות שנבראו ראשונים. והצמדת שם הכינוי "אלקים" בסמיכות לרוח נועדה לבטא שזה "רוח חזקה מאד".
אני סבור שהאפשרות הראשונה מתבקשת יותר, וכך קראתי את הדברים מאז היותי ילד, אבל אולי זו היתה טעות שלי ושל כל מי שאינו מודע לאפשרות השניה?
ג. ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו וכו' - הפירוש של צלם אלוקים הכוונה לפן השכלי שיש באדם שהוא הדמיון לאלוקים (עפ"י רמב"ם במו"נ). א"כ, מה הכפילות הזו של בריאת האדם בצלם האלוקים, באותו פסוק?
יפה ציינת שזו פרשנותו של הרמב"ם.
גם אם לא ברור לנו מהו "צלם אלקים" עדין ניתן להבין שזה דבר מיוחד שיש רק לאדם, המוענק לו מידי הבורא.
האם זה בא לציין תכונות מיוחדות? שכל או השפעה דרך הספירות לפי התיאוריות של המקובלים? כך למשל מפרש בעל "נפש החיים", ר' חיים מוולוז'ין, תלמיד הגר"א. לא שאני מסכים עמו, אבל זו אפשרות.
חביבים עלי דווקא דברי חוקר ששמו נשכח ממני, שעשה השוואה בין המונח הזה, "צלם אלקים", לבין מונח מקביל בתרבות התקופה. יש מונח כזה שמתאר את המלך שלפי אמונת העם ההוא רק הוא היה בצלם האלוקים וכל שאר העם היו עבדיו ומשרתיו. התפיסה התורנית היא שכל אדם הוא צלם אלקים, ואין עדיפות לשום אדם על חברו. כלומר, ה"צלם" אינו דווקא תכונה מסויימת שניתן לזהות באדם, אלא ביטוי שמראה את חביבות האדם, וכל אדם במשמע, בעיני הבורא.
ד. התנינים הגדולים, מדוע התיחדו משאר בע"ח?
גם כאן מסתברים דברי קסוטו, שהתורה באה להוציא מדעת מאמיני המיתוס שהעולם נברא על ידי מאבק בתנינה הגדולה שממנה יצא כל השאר.
ה. פרק ו, ביאור העניין והפסוקים עם בני האלוקים, הנפילים ובנות האדם. לפי אחת הדעות - העיקרית שבהן, מדובר בבני החשובים שבעם. ולכן מובנת תביעתו של האלוקים "לא ידון רוחי באדם וכו'". וא"כ, אותם חשובים לקחו את בנות האדם ועשו כרצונם. וא"כ יש להבין מדוע מהם נולדו נפילים??? כל אחד כזה שנשא אישה נולד לו איזה יצור ענק?
איני יודע לענות על שאלה זו. ר' גדליה נדל ע"ה, מו"ר, סבר שאין "בני אלוהים" (אין זה שם השם בתוספת הו') אלא בני אדם בעלי מעמד וחשיבות. וזאת כדי למנוע את הפירוש מן הספרים החיצוניים (שנשלל גם בגמרא לשמחתי) שמדובר במלאכים שירדו ליצור קשרי אישות עם בנות האדם. אולי כמו ש"בני האלוהים" הם בני אדם רגילים ורק בעלי מעמד, כך גם "נפילים" וכיו"ב הם בעלי מעמד וחשיבות?
בהתאם לשיטת קסוטו, גם כאן התורה באה להרחיק מן הדעה שהיו אי פעם מפלצות ובעלי כוח חריגים שנולדו מן האלילים, ומייחסת את הופעתם לסיבות "טבעיות" ולא אליליות. כיון שמקבלי התורה שמעו על קיומם של יצורים כאלו, כמו "נפילים", בדורות עברו, בין היו ובין לא היו באמת, התורה סיפקה הסבר למציאותם שמונע את החיפוש אחרי הסבר אלילי.
ו. ביאור המילים: "אשר מעולם אנשי השם".
איני יודע, אבל ראה את הסעיף הקודם.
האם הדברים מניחים את הדעת? אני ער לכך שחלק מן ההסברים שלי, בשיטת שד"ל וקסוטו, אינם אורתודוכסיים רגילים, והם שוללים כל נסיון לתת משמעות היסטורית או מדעית לסיפור הבריאה, ורק מציגים אותו כפתרון מעשי לתת לבני ישראל במשך הדורות הראשונים הסבר שהוא אולי מיתוס אבל לא מיתוס אלילי. האם זו התשובה שחיפשת? האם זו תשובה שאפשר לחיות איתה? האם זו התשובה האמיתית?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2018 12:42 |
|
| |
מיימוני, לפי הסבר זה, הרי שבזמן מתן תורה היו אמונות על מפלצות ותנינים וכל אמונות שוא האלו, ואז נכתב הדבר רק כדי להוציא מלב אותם מאמינים, ובלי לתת ששום מידע אמיתי על בריאת העולם ... או שזה נכתב תתקעד דורות לפני בריאת העולם , אך בידיעת ההמצאות האליליות שיהיו ניתנה תרופה למכה ... נשמע לא רציני בלשון המעטה. הרי אין סוף לאמונות טפלות ולא חסרות כאלה שלא נשללות בפסוקים .
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
