| נשלח ב-10/10/2013 10:45 |
 |
| |
הרב מימוני
אולי תוכל בטובך מתי ואיפה תקנו את סדר העליות בתורה,נדמה לי שזה עניין של כמה מאות שנה בלבד, הראשון כהן ושני לוי, לאחר מכן הערכים נקבעו
קהילה וקהילה כחפצה- יותר נכון כחפץ הגבאי או הפרנס,
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2013 11:08 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 10/10/2013 11:22:29
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2013 11:24 |
|
| |
נישט
אנא בשבעה קרואים עסקינן,
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2013 15:51 |
|
| |
תודה על ברכתך מיימוני וברוך הנמצא. אני מבין שאתה אחד ממייסדי הפורום. יש לי הערה על התייחסותך להודעתי שעניינה הוא הגדרת "בית הכנסת" שלדעתי היא מקום לעבודת השם יתברך כאשר כל המשתתפים בעבודה הזו שווים הם לפניו וגם לפנינו, שווים הם בעיניו וגם בעינינו. אנו צריכים להטמיע את המידה הזו של הקב"ה לפחות בבית שלו. היהדות, לענ"ד סטתה על פני הדורות מההגדרה הזו, והילדה בת העשר שהקימה אישה מבוגרת ממקום הסבתא היא סממן להתרחקותינו מההגדרה הזו. אגב, שמי אלברט.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2013 18:44 |
|
| |
שלום לך אלברט וברוך הבא לפורום מפנמה הרחוקה.
אכן, מה שצורם גם לי וציינתי זאת בהודעת הפתיחה של האשכול, ש"הכל שווים לפני המקום" וכך להרגשתי אמור (לכאורה) להתנהל ביכ"נ שהוא מקום משכן השכינה, מלכתחילה.
מיימוני הדגיש וציין את המציאות האנושית, שבהרבה מן המקרים אינה תואמת את האידיאל הנכסף, ואי אפשר להתעלם ממציאות אנושית של משחקי הכח והשאיפה לכבוד, כי ככה הם בני האדם.
אני חושב שמנהלי ביכ"נ צריכים לתקן תקנות בתיאום עם רב ביהכ"נ ורבני הקהילות כדי ליצור איזשהו איזון בין המשיכה "לטובתם" של בעלי הכח, ובין הצורך והחובה ל"עשיית צדק" בבית ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2013 20:54 |
|
| |
שלום שמניךטובים- מאוד אשמח לפנות אליך בשמך האישי. ישנם דברים ידידי הקשורים בעבודת השם יתברך ויש לנו שיקול דעת בניהולם, למשל איך לחנך את ילדינו, למי לתת צדקה ובאיזו צורה... מאידך ובכל הקשור בהגדרת ביה"כ ניהולו ויעודו- אין ולא יכול להיות לאף אדם שיקול דעת בפרוייקט הזה כי ביהכ"ס הוא מקומו של השם יתברך והמקום הזה חייב להתנהל ע"פ מידותיו של הקב"ה לפחות הידועות לנו כמו מידת השוויון, כולנו שווים בפניו, אין עשיר ועני, אין יפה ומכוער, אין גבוה ונמוך... זה לא אולם תיאטרון שהמרבה במחיר יכול לקבל מקום ישיבה משובח יותר, וזה לא מועדון חברים סגור שרק מי שיכול לשלם ייכנס אליו, זה מקומו של הקב"ה ואנחנו המוזמנים אליו- אפילו אם אנחנו בעצמינו בונים אותו. בתור מוזמן אינך יכול לחלק מקומות ישיבה ולבטח אינך יכול למכור אותם. אני לא יכול לבוא אליך הביתה ולהחליט איפוא אשב ועל יד מי; בביתך אתה תחליט איפה למקם אותי. שיקול הדעת בביתו של הקב"ה הוא אם להשתתף בבניית הבית והחזקתו או לא להשתתף, וזו, ההשתתפות בבניית ביתו של הקב"ה היא המצווה האינטימית ביותר שהאדם עושה בינו לבין הקב"ה, אבל עצם קיום המצווה הזאת אינו נותן לי את הזכות בלקבוע מה ייעשה בבית הזה ואיך יתנהל. אתה יודע מה – אפילו ברמה האישית אם תעזור לי ותתן לי הלוואה בשביל קניית דירה או תחתום לי ערבות למשכנתא- עדיין זה לא נותן לך את הזכות בלקבוע מי ייכנס אלי הביתה ואיפוא יישב, ולבטח אינך יכול לבוא אלי ולסלק מוזמן ממקום מושבו בסלון שלי בתואנה שאתה שילמת על הבית או שחתמת לי ערבות... שמניךטובים- זה כל כך פשוט ומופשט שרק עיוור לא ייראה את הדברים האלה, אבל כל כך התעוורנו על פני הדורות עד כדי כך שמיימוני רצה לדון בגיל הילדה המדויק שהקימה את המבוגרת באמצע התפילה ממקומה בשביל לקבוע אם יכלה לעשות זאת או לא. אם תרצה לדעת מהו הסממן המובהק לעיוורוננו ולהתרחקותנו מהגדרת ביתו של השם יתברך- הרי לך הדיון הענייני שניהל מיימוני בהודעתו האחרונה בקטגורית הזכויות הממוניות של היהודים והיהודיות למיניהם בביה"כ.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2013 05:31 |
|
| |
ירוחם
אכן צדקת. רציתי להסביר את דברי, אך כאשר ניסיתי לתקן והדבקתי את ההסבר, נמחקה הודעתי הראשונה ואילו התיקון לא הופיע. כתבתי בהודעת התיקון, שאף שבמשנה מצאנו שהיה סדר בעליה לתורה מפני דרכי שלום, שהיה לפי סדר חשיבות היחוס של העולה-כהן ראשון, לוי שני, ואחריו הישראל, לא מצאנו שם במשנה (גיטין דף נט עמוד א) אם היה סדר קדימה בין העולים עצמם באותו יחוס או אם היה סדר חשיבות בין העולים שעלו אחרי הלוי, הרי שבגמרא (גיטין דף ס עמוד א ) מצאנו את השאלה: "אחריהן (אחרי הכהן והלוי. רש"י) מי קוראין? לא הוה בידיה. אתא ושייליה לרבי יצחק נפחא, א"ל: אחריהן קוראין ת"ח הממונין פרנסים על הצבור, ואחריהן ת"ח הראויין למנותם פרנסים על הציבור, ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור, ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם. גם כתבתי, שכבר בזמן המשנה היתה חלוקת חשיבות בין העליות. ראה משנה מגילה דף כד עמוד א: "המפטיר בנביא הוא פורס על שמע, והוא עובר לפני התיבה, והוא נושא את כפיו....", ובגמרא. מאי טעמא? רב פפא אמר: משום כבוד, וברש"י: "משום כבוד - להעביר לפני התיבה, הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו, תיקנו לו זו לכבוד", ואם בזמן התלמוד היתה העליה למפטיר עליה "שאינה מכובדת", הרי שעם הזמן הפך המפטיר להיות העליה "הכי מכובדת ומכבדת", גם סדר היחוס השתנה. אם בתלמוד מצאנו: את סדר החשיבות של "ת"ח הממונין פרנסים על הצבור, ואחריהן ת"ח הראויין למנותם פרנסים על הציבור, ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור, הרי שעם הזמן מצאנו סדר חשיבות שונה: "ואין איסור לקרות ע"ה נכבד, עשיר וגדול הדור לפני ת"ח, כי אין זה בזיון לת"ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים". ויש לציין לי לציין לערוך השולחן אורח חיים הלכות תפילה סימן קלו סעיף א-ב: "...ומבואר מזה דבעצם העליות אין יתרון מזה לזה ועכשיו מחזיקין שלישי וששי להעליות היותר גדולים והאשכנזים מחזיקים לשלישי ורב הקהלה עולה רק שלישי אם אינו כהן או לוי והספרדים מחזיקים ששי לחשיבות יותר שכן הוא ע"פ הזוהר והדבר מובן שא"א לנו לנהוג כדין הגמ' שאין לנו פרנסים בעוה"ר ואין לנו ת"ח ששואלים דבר הלכה בכל מקום ואומרה וכ"ש כשמוכרין העליות מי שקונה עולה ומ"מ אם אחד קונה כל העליות ומכבד לאחרים יראה שיהיה לפי הכבוד ושלא יהיה בזיון התורה ומכבדים גם העשירים בהעליות מפני שנותנים הכנסות לבהכ"נ, ומצוה גדולה לבטל מה שמוחזק בפי ההמון, שעלייה זו פחותה מאד וכדומה, ומי שיכול לנהוג בעצמו לעלות לתורה, בהעלייה שמחזיקים אותה לפחיתות, הוה מצוה רבה, דבעוה"ר הרבה מחלוקת בא מזה ד' ירחם, ובאמת אין לך שטות גדול מזה שהכל תורה אחת וברכה אחת ואין זה אלא מעשה שטן כדאיתא במדרש [ילקוט שמעוני, יואל רמז תקל"ה] שאינו מתגרה אלא בישראל [עמג"א שכתב שמעמידי הקהלה קודמין לכל כשאין שם ת"ח מופלג והאחרון גדול הצבור עולה ושבמקום שנהגו שהפרנס עולה אינו רשאי למחול לאחר ע"ש וכל זה לא שייך אצלינו כמובן ודו"ק]".
האם ייתכן שהאשמה אינה בהמון החושב שעלייה זו פחותה מאד וכדומה, אלא באלה החושבים שלקבל "עליה חשובה פחות" תפגע בכבודם.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 11/10/2013 05:32:46
|
|
|
|
|
|
