בית פורומים עצור כאן חושבים

יחס עמדות חרדיות להיסטוריה: התערבות מול התעלמות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/10/2013 13:06 לינק ישיר 
יחס עמדות חרדיות להיסטוריה: התערבות מול התעלמות

בספר מלחמה ושלום, טולסטוי מתלבט כמו הוגים רבים אחרים בשאלת מקומו של הפרט בהיסטוריה. עד כמה הפרט באמת יכול לשנות תהליכים או שמא התהליכים מתרחשים בקצב שלהם ולפרט אין כל יכולת להשפיע עליהם. אין ספק שייתכן והפרט חושב שהוא משפיע אבל זהו רק חיזיון. ברור שאפשר לפתוח כאן קן צרעות של פלפולים פילוסופיים סביב הסוגיה הזו ולא זה עיקר ענייני.

אתחיל בהגדרה זמנית של כוונתי בביטוי "בתוך ההיסטוריה" ו"מחוץ להיסטוריה". בתוך ההיסטוריה פירושו שהיצירה ההלכתית וההשקפתית נועדה לא רק להדריך את היהודי בזמן ומקום נתונים אלא אף להדריכו איך לשנות את מהלך הארועים. דוגמא לכוונתי ניתן למצוא למכביר בספר ירמיהו לדוגמא בו הנביא מנסה לשנות את סדר הארועים באמצעות פרסום חזונו. דוגמא אחרת הוא מדרשו של ר' עקיבא על בר כוסבא שנועד אף הוא לשנות את פני ההיסטוריה. ודוגמא שלישית מדורנו היא הציונות הדתית שבהחלט רואה את ייעוד היצירה ההלכתית וההשקפתית בלהביא לשינוי תהליכים היסטוריים (הרב קוק וממשיכיו).

אין להביא דוגמא מחוני המעגל של גמרא תענית י"ח ע"ב ועוד מספר רב של מקומות במדרש בהן לכאורה אדם מצווה לגרום לשינוי עתידי שהוא לא יהיה כבר עד לו (נטיעת חרוב). וכן לגבי פרו ורבו. נושאים אלה הגם שמתייחסים לעתיד אינם מתייחסים לתהליכים היסטוריים – כלומר תהליכים של שינוי האנושות אלא יותר לשימור האנושות. מקרה מאד גבולי של תפיסה זו הוא שהשקעה בחינוך או שמרנות קיצונית היא מהסוג של התערבות היסטורית שמטרתה לשמר את התרבות לאורך שנים. לכאורה יש כאן כוונה היסטורית אם כי אני חושב שלא ההיסטוריה היא העיקר אלא ההווה. כיצד צריך לראות את מכתבו של האדמו"ר הזקן בעניין השאיפה שלו שהרוסים יינצחו במלחמה עם נפוליאון? האדמו"ר מסייע לרוסים על מנת להשפיע על יראת השמיים העתידית של יהודי רוסיה (גם במחיר הרעה במצבם החומרי). האם זוהי דוגמא מובהקת למעורבות היסטורית בעלת בסיס הלכתי השקפתי, או שמא זו רק אסטרטגיה לשימור המצב הקיים? ובכלל האם שימור המצב הקיים הוא לא מהלך "בתוך ההיסטוריה"? כן ולא. כן כי הוא מתכוון לפעול על מהלך הארועים ולא כי הוא לא מכוון לשנות אותם.

ב"מחוץ להיסטוריה" אפשר לאפיין שתי תנועות מרכזיות – האחת היא המיסטיקה היהודית לדורותיה (כולל את תנועת החסידות) והשנייה היא התנועה הלמדנית בביטוייה השונים. אחד המאפיינים של מיסטיקה באשר היא היא הניתוק מהעולם המוחשי וההתכנסות ל"פנימיות" ובכך יש גם תנועה ממציאות נשלטת בזמן (וממילא כפופה להיסטוריה) למציאות בה זמן הופך למדרגות או רמות הפשטה. דוגמא מובהקת לכך אפשר למצוא במדרש החסידי (בין אם בביטויו האנקדוטלי ובין אם בביטויו השיטתי (למשל כתבי חב"ד)). כוחות האור והחושך (הא-לקי והבהמי) אינם ממוקמים בהיסטוריה יותר, אלא עוברים לנפש האדם או לנפש המציאות. גם בתנועה הלמדנית יש משום יציאה מההיסטוריה במובן זה שניתן לאפיין את מטרת היצירה ההלכתית וההשקפתית לאפשר המשכיות על זמנית של תרבות לומדים ולא ליצור שינוי היסטורי. אני לא נכנס כאן לסיבות מדוע נוצרו תפיסות א-היסטוריות כאלה ובהחלט ייתכן שהיה בזה משום תגובה למצבי חוסר אונים קיצוניים שקהילות שונות מצאו בהם את עצמן.

כמובן שיש תמיד יוצאים מהכלל מכל מה שכתבתי (ולעיתים דוקא היוצא מן הכלל מעניין במיוחד). די אם נציין את היציאות של המיסטיקה להרפתקאות היסטוריות בתנועה השבתאית או בתגובות של שני אדמו"רי חב"ד האחרונים לשואה. בדוגמא האחרונה אנחנו עדים לשינוי דרמתי של המיסטיקה החב"דית מעולמות של פנימיות הנפש ופנימיות המציאות (המציאות הגשמית מלמדת אותנו דרכי עבודה לאחר שאנחנו מבינים את פנימיותה) לתפיסה בה הבנת פנימיות הדברים מכוונת אותנו לעשייה ממשית בעולם שכל מטרתה היא שינוי היסטורי ואולי הגדול ביותר – הבאת המשיח. לפעמים המשיכה ההיסטורית חזקה מידי.

 

ניתן אולי גם להביט על מפעלו ההלכתי של הרב עובדיה כרצון לשנות את ההיסטוריה של יהדות ספרד, כלומר גיבוש הלכתי לצד גיבוש גיאוגרפי. הרב די מפורש בכוונתו להשיב עטרה ליושנה לימי מרן הבית יוסף (בין אם האידאל של אחדות הלכתית הוא בר מימוש או לא).

ניתן לשאול מדוע זה חשוב? זה חשוב כי בין אם מחזיקים בתפיסה היסטורית ובין אם מחזיקים בתפיסה א-היסטורית – משלמים מחיר ולעיתים מחיר גבוה ותמיד מחיר מעשי ולא רק רעיוני. יבואו האומרים שהחרדיות גאלה את היהדות מההיסטוריה ויהיו שיאמרו כנגד שהניתוק מההיסטוריה יביא כליה על היהדות (או לפחות על החרדיות). אינני יודע איך להעריך את התגובה לתנועת ההשכלה שהיתה בוודאי אחד התהליכים ההיסטוריים המשמעותיים שפקדו את היהדות במאות האחרונות. על פניו נראה שהיהדות החרדית בחרה ברובה לצאת מההיסטוריה ולא לפעול בתוכה. גם על זה לא תהיה הסכמה אני מניח.

כאן עולות כמה שאלות:

א)      אם מניחים שאין דבר כזה "לצאת מההיסטוריה" כי סוף כל סוף הכל היסטוריה, האם היהדות החרדית מסתכנת באבדן קשר עם תהליכים שחלקם (האינטרנט לדוגמה וחופש המידע המוחלט) יכולים להשפיע על עצם קיומה?

ב)      האם היצירה ההלכתית החרדית מביעה דעה על מעורבות היסטורית? יש לנו דוגמאות מהנביאים ואולי קצת מהגמרא וכמובן מהפסיקה הד"ל אבל אני לא מכיר ניסוחים ממשיים של טקסטים הלכתיים חרדיים כאלה. אני לא מתכוון לתגובות הלכתיות לארועים היסטוריים אלא להלכות שכוונתם היא לשנות תהליכים היסטוריים.

ג)       האם ניתן להגן על עמדה הלכתית המפרישה את הציבוריות האמונית מנשיאה בעול של שינוי היסטורי?

ד)      מן הצד השני, האם כל שילוב היסטורי של היצירה ההלכתית וההשקפתית סופו הרפתקאה משיחית?

 




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2013 14:43 לינק ישיר 

ירובעל
ייש"כ על העלאת הנושא ולכאפנה אשנה
ובינתיים




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/10/2013 08:54 לינק ישיר 

הנושא הגדול והקשה של ירובעל מחייב מחשבה, בינתיים תקון לשוני. כותב ירובעל:

'...רואה את ייעוד היצירה ... בלהביא לשינוי תהליכים...'.  צ'ל  בהבאת שנוי תהליכים. 
עודד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/10/2013 16:38 לינק ישיר 

1. היות ומאשיות הפורום הוא שגם למי שאינו קולט היטב יש זכות השתתפות האם הינך מוכן לתמצת את הנאמר לכמה משפטים קליטים? בפרט מה הקו בין פעולה הסטואית לשאינה כזו. 2. א. יצירת החרדיות (בפרט ע"י החזו"א) הינה א אסטורית לפי הגדרתך? אתמהה. ב. מה הקשר בין נשיאה בעול להיסטוריה? הסטוריית ציידי הפסיונים שהעבידו אנשים בבמרחצאות זיעה יצאו מההסטוריה? ג. בתוך מסגרת ההלכה מה להיסטוריה? היא לכל היותר נתון ולא ערך הלכתי. 3. הלכות מנוי מלך, בניית ביהמ"ק כבוש הארץ והשמדת יושביה אינן בתוך ההסטוריה? 4. האם צווי הנביא להלחם בארם גרם להשקפה משיחית?

תוקן על ידי תלמידטועה ב- 28/10/2013 16:38:50




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/10/2013 17:27 לינק ישיר 

תלמיד אנסה להשיב

אני מודה שהנושא מורכב ואילו היה פשוט וברור לי לא הייתי מעלה אותו בפורום הנכבד הזה. פעילות בתוך ההיסטוריה יכולה להיות פעילות בהווה שנועדה לשנות את מסלול ההתפתחות הצפוי של הדברים. בא ניקח דוגמא מריב"ז שהבין לאחר החורבן שלא הולכים לביאת משיח או בנין ביה"מ בעתיד הנראה לעין ויש "להמציא" מחדש את היהדות. הוא נכנס לפרץ של יצירתיות הלכתית שיצרה תשתית לקיום יהודי חי במציאות אחרת. במובן זה יש כאן מעורבות בתוך ההיסטוריה שאין לה משמעות משיחית. מהצד השני יש את ר' עקיבא שמנסה לשנות את מציאות הקיום תחת שלטון רומי בדרך שיש בה מימד משיחי מובהק.

יצירת החרדיות כפי שאתה מכנה זאת לא בקשה לעשות שינוי אלא למנוע אותו. מה גם שאתה מניח שמישהו תכנן את מה שבסופו של דבר נוצר.

ההלכה ובפרט הלכות מלכים ועוד שהזכרת הם בעיקר תרגיל אקדמי של ניסוח חלקים של הקורפוס ההלכתי על מנת שלא יאבדו ואלי יעשה בהם שימוש ביום מן הימים. הרמב"ם לא התכוון שעצם ניסוח ההלכות האלה יביא לשינוי עתידי כלשהו למעט כמובן הרצון לשנות את הדרך שלומדים תורה אם כי בזה הוא הצליח פחות.

כאן צריך להבדיל בן ההלכה ברמה המופשטת לבין שימוש בהלכה על מנת ליזום שינויים תהליכיים. כיבוש הארץ ברמת הציווי ההלכתי הכללי היא אקדמית. פסיקה המורה על יהודים לצאת לקרב על מנת לשנות את גורל היהדות היא דבר אחר לגמרי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2013 20:27 לינק ישיר 

מה הקשר בין שינוי ההלכה בימי בית שני לבין המילה היסטוריה?

השינויים שהמציאו החכמים בתקופת בית שני כדי לשמר את היהדות ( וההמצאות היצירתיות של עקיפת הכתוב בתורה בהמשך הדורות ) אינם שייכים להסטוריה אלא לשינויים בתוך העולם היהודי.

מאז הגלות היהודים חיו בשולי ההסטוריה ככבשה בין זאבים וניתנו למשיסה לאויביהם בפרעות ובגזרות שונות ומשונות שהגיעו לשיא בימי השואה.מעשי האונס שנעשו לאורך ההסטוריה בנשים היהודיות גרמו לשינוי בייחוס של הרבה משפחות יהודיות .זה השינוי המחריד ביותר שנגרם כתוצאה ישירה של התעלמות היהודים מן המציאות והציפיה שהתפילות יגרמו שינוי לטובה

הראשונים שהיו פעילים בתוך ההסטוריה והצליחו לשנות אותה  הם החילוניים שזנחו את חיי תולעת יעקב והשתתפו במהפכות בעולם ברוסיה ובמקומות אחרים . הרצל ובן גוריון שינו את ההסטוריה .הילל והרב עובדיה בסה"כ ערכו שינויים בתוך הבועה של ההלכה היהודית.

 להתיימר לקרוא לכך שינוי ההסטוריה נובע מהחיים בתוך בועה.

תוקן על ידי אפריםבן ב- 28/10/2013 20:55:29




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/10/2013 07:49 לינק ישיר 

ירובע בקיצור, אתה מתכוין ליוזמה. מה הקשר בינה לבין ההלכה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/10/2013 15:13 לינק ישיר 

"בעקבות פתיחת איזורי הרישום לנישואין - חרדים יתחילו ניהול של ספרי יוחסין. "

ספרי יוחסין? האם היחוס יגיע עד הפרעות  ביהודי פולין במהלך מרד הקוזקים באוקראינה בשנים 1648-1649 ?או אולי עד פרעות תתנ"ו? או עד הפרעות  (הסופות בנגב). בעידודם של הצארים אלכסנדר השלישי וניקולאי השני,? פתטי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/10/2013 15:51 לינק ישיר 

ראיית פני עתיד ותכנון פני עתיד הם קריטיים לכל פרט וקבוצה וכ"ש למי שאופי הקבוצה מהווה ערך מרכזי בחייו. אם אני מארגן חיי קהילה באופן כזה שבעוד שני דורות היא תתפתח למשהו שאני לא רוצה בו אז אני צריך לעשות את זה אחרת. ההלכה כקורפוס מכונן ומדריך והפסיקה בפועל לא יכולים להתעלם מההשלכות של ההווה על העתיד. כשם שאם ידוע שעישון גורם מיידי למחלות לב וסרטן ל"ע הוא חייב להסיר מכשול מקהילתו. מה שנכון על חיי אדם אחד נכון שבעתיים על קהילות בין אם מדובר בעתיד קרוב או רחוק. זה שבהלכה בכלל ובמגזר החרדי בפרט אין התייחסות מובנית לעתיד אלא כמעט רק תגובות להווה (ולעיתים גם אלה מאוחרות להחריד), אינו אומר שהלכה לא חייבת להתייחס לעתיד ואיך לעצבו על מנת שיתאים לצרכים ההלכתיים שיהיו באותו הדור. קחו דוגמא למשל למציאות המתהווה באירופה בנושאי חינוך, שחיטה ומילה. לא יכול להיות שלא יהיה כאן תכנון קדימה. זה אומר שכמו שברפואה נדרשים למומחים, כך גם בפסיקה עתידנית נדרשים למומחים. הרי העדר תכנון שכזה יצר את המציאות של קהילות חרדיות ללא כל חזון של קיימות כלכלית, חינוכית וערכית. בזה אני מסכים לגמרי עם אפרים – ללא יוזמה ותכנון קשה לקוות לטוב. ע"ד "אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמים ירחמו". אבל כשאתה מסתכל על פסיקה לדורותיה, מעט מאד הוא בעל אופי תכנוני המביט פני עתיד.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/10/2013 17:43 לינק ישיר 

למה צריך לתכנן כשתמיד נמצא את הפוסק שיפסוק על אתר?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/10/2013 07:54 לינק ישיר 

תפקיד ההלכה הבסיסית אינו תכנון פני העתיד מבחינה גשמית/פוליטית. את זה ניתן וצריך לעשות במכשירים נורמליים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/10/2013 09:24 לינק ישיר 

תלמיד, גם אתה יודע שהמצאת את האמירה הזו סתם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יחס עמדות חרדיות להיסטוריה: התערבות מול התעלמות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext