קיום מצוות תלמוד תורה במצוות דרבנן

לדעת הרמבם לכאורה אין כאן קושיא,
חציו של תלמוד לפחות סובב על דינים דרבנן ,
ולהמחשה דיני מוקצה הם כולם בגדר עשו משמרת למשמרתי [מצות עשה דאורייתא]ולמען קיום גופי תורה גרידא
המטרה מקדשת את האמצעים ,כך גם דיני חנוכה שיסודו הוא קיום התורה ,
ועדיין צ,ע

בעל, לא הבנתי את השאלה. וכי תעלה בדעתך שללמוד דינים שקשורים לכרת או מיתות בי"ד הוא יותר תלמוד תורה מלאוין רגילים? אז  מדוע ייגרע חלקן של מצוות דרבנן? העובדה שתוקפן ההלכתי נמוך יותר אינה קשורה למצוות ת"ת.

מיכי
לא הבנתי את הדמיון. החלק בתורה שעוסק בלאווים הוא אותו חלק באותה תורה שעוסק בכריתות, אולם החלק שעוסק בדרבנן הוא לא כלול בתורה ה'מקורית'.

למעשה השאלה היא יותר רחבה וכוללת, מה נגדר בגדר מצוות תלמוד תורה? האם תלמוד תורה זה קשור ללימוד הדרך המעשית שעל יהודי להתנהג, או שזה קשור יותר לתוכן מסויים של ידע מיוחד.

כי כשדנים על דרבנן, יש כאן עוד נקודה לדון במצוות תלמוד תורה, אם כל מה שקשור לצורה המעשית שעל יהודי לנהוג זה תלמוד תורה, אז גם דרבנן בכלל זה, אבל אם זה קשור לערכים או ידע מסויים מיוחד, אז לכאורה דרבנן זה לא שייך לזה, כי מכיון שהדרבנן, לפחות רובם, הם הרחקה לדאורייתא, אז לכאורה זה בסך הכל תכסיסים ודרכים איך לשמור על התורה.

כמו שאחד שילך ללמוד דרכים פסיכולוגיות איך להתגבר על תאוות וכדומה, או דרכים איך להתגבר על יצר הרע בכל תחום שהוא, לכאורה זה גם קשור למצוות תלמוד תורה.

כתבתי את הדברים בצורה לא מסודרת, כי אין עיתותי בידי להעמיק ולסדר את זה, אבל, אני חושב שכדי לענות על השאלה בצורה יסודית, יש להעמיק בגדר מצוות תלמוד תורה, נראה לי שפעם כתבתי אשכול על הרפואות שבש"ס האם מקיימים בזה מצוות תלמוד תורה, ושם זה נושא אחר, אבל כל מה שקשור לנושא איזה תוכן נכלל בכלל מצוות תלמוד תורה, נראה לי שקשור לענין.